פאנפיק- פרק שני

YuviR

New member
פאנפיק- פרק שני ../images/Emo9.gif

הנה הפרק השני של הפאנפיק שכתבתי... באנגלית, אני אתרגם בקרוב. מצטערת אם זה גרוע, זה מה שיצא..
אינג'וי!
 

LiHiLuSh

New member
יאא אני מתה כבר ליקרוא אבל בעיברית חח

או את צריכה להסכיר לי מה היה הפרק הראשון ח יש לך תקציר קצר?
 

YuviR

New member
טוב טוב עכשיו אני מתרגמת בדיוק! ../images/Emo3.gif

 

LiHiLuSh

New member
../images/Emo45.gifוגם תקציר קטן בבקשה לפרק הראשון ../images/Emo9.gif

 

YuviR

New member
../images/Emo41.gifתרגום../images/Emo41.gif

תקציר קטן לפרק הקודם... הלהקה נפגשה עם שתי מעריצות אחרי ההופעה מאחורי הקלעים, שסיפרו להם שיש להם מעריצים בישראל. ואמ.. הם שיחקו קלפים.
אז הנה פרק 2: קרני השמש נכנסו דרך החלון והאירו את החדר בדיוק כאשר השעון המעורר של ביל צלצל. טום וביל פקחו את עינהם וחשבו את אותו הדבר: 'שיט, הגיע הבוקר.' הם התיישבו במיטה, פיהקו והתמתחו. ביל הסתכל על טום מהמיטה שלו, וטום הפנה את מבטו אל ביל. הם הסתכלו אחד על השני לכמה שניות. "בוקר טוב" ביל מלמל. טום רק נהם. ביל התחיל לבחון את ציפורניו בישנוניות. 'אני אצטרך לתקן אותם אחר כך,' הוא חשב. ואז הוא נעמד באיטיות והתחיל ללכת לכיוון השירותים. פתאום נשמע קול מהמיוטה של טום וביל הסתכל ומצא את טום על הריצפה, אחרי שניסה לקום מהמיטה מהר מידי ונתקל ברגליים של עצמו. טום קם במהירות ודחף את דרכו מעבר לביל ואל השירותים, כשהוא מלמל משהו שנשמע כמו "אני לא מתכוון לחכות שעתיים בשביל השתנת הבוקר שלי". ביל נאנח. "טום, יא חרא. התכוונתי להכנס לשם." "אז כנראה שתצטרך לחכות!" באה התשובה מהשירותים. לביל לא היה כוח להתווכח עם טום, במיוחד לא בבוקר. השעה הייתה 7 בבוקר, והם היו אמורים לפגוש את כולם במסעדה של המלון ב8 כדיי לדבר על התכניות שלהם להיום. ביל התלבש וחזר למיטה. הוא היה כל כך עייף.... בדרך כלל הוא ישן יותר. זה היה כמו אמצע הלילה בשבילו, והוא אף פעם לא הצליח להתרגל לשעות כאלה. "ביל." "מ..מה..?" ביל פקח את עיניו וראה את טום מסתכל עליו מלמעלה. "קום. נרדמת." "אה, שיט!" ביל קם והתחיל ללכת לכיוון השירותים. הוא הלך ישר לדלת ונתקע בה. טום צחקק בשעה שביל קילל את הדלת בזמן שנכנס לשירותים. טום הסתובב והתחיל ללכת לכיוון דלת היציאה, כשפתאום הוא שמע קול מהשירותים. "פאק!!!" טום חזר על עיקבותיו והסתכל על הדלת הסגורה. הוא בדיוק עמד לשאול מה קרה כשהדלת נפתחה וביל יצא משם, כועס. "מה לעזעזאל יש לי על הצוואר, טום?!" טום בדק את הצוואר של ביל. היה עליו כתם אדמדם. "לי זה נראה כמו היקי, חבוב!" טום חייך מאוזן לאוזן. "מה?!~ למה יש לי סימן של היקי על הצוואר? אף אחד לא עשה לי היקי!!" ביל צווח. " אוף, אלוהים, יש לנו היום צילומי סטודיו! טום, תעשה שזה יעלם!!" "תרגע, אתה מתנהג כמו מטומטם. בקושי רואים את זה. אף אחד לא יחשוב כלום. כאילו, בחייך, אתה... עושה דברים עם בנות? אף אחד לא יחשוב על זה." ביל הרביץ לטום בראש. "שתוק! ובוא, אנחנו מאחרים." הם יצאו במהירות מהחדר ורצו במורד המדרגות, כשהם הגיעו למסעדה ומצאו את דיוויד, גיאורג וגוסטב, הם הצטרפו אליהם לארוחת הבוקר. "אז החלטתם לבוא! איזה כבוד" גיאורג אמר בציניות לתאומים. ביל גלגל את עיניו והזמין לחם מטוגן וקפה. "אוו, ג'יג'י המסכן... אנחנו במצברוח רע שוב כי לא השגנו שום אקשן בלילה?" טום אמר לגיאורג. "שתוק, גם לך לא הייתה אף אחת בחדר אתמול!" גיאורג הגן על עצמו. "טוב, זה... היה רק בגלל שחלקתי חדר עם ביל!" טום אמר. "טוב." "זה נכון! ודרך אגב, דווקא נראה שביל כן השיג קצת אקשן אתמול בלילה..." טום אמר, מצחקק. ביל כמעט ירק את הקפה שלו ומיד שם יד על צווארו. "טוווום!" ואז דיוויד נכנס לשיחה. "בנים, תקשיבו... יש לנו יום ממש עמוס היום. עכשיו יש חלוקת חתימות. אחרי זה אנחנו הולכים לצילומים בסטודיו, ואז יש לנו ראיון." הבנים הנהנו ואכלו את ארוחת הבוקר שלהם בשקט, כל אחד מנסה שלא להרדם על השולחן. אבל כולם ידעו שכשהכל יתחיל, כאשר הם יכנסו לעולם שכל כך מצפה להם ואוהב אותם, תהיה להם את כל האנרגיה שהם זקוקים לה. **** זה היה לילה שוב. ביל היה יותר מעייף. הוא היה מותש. זה היה כזה יום! הוא זחל למיטה, וחשב על היום שהיה לו. אחרי שהם סיימו לאכול את ארוחת הבוקר במסעדה, הבנים יצאו אל המעריצים שחיכו להם שם. אחרי שהם חתמו על המוני תמונות, פוסטרים, דיסקים וחלקי גוף שונים, הם בקושי הצליחו להכנס לאוטובוס. אחרי זה, הצילומים הלכו בסדר. רק הראיון קצת אכזב את ביל. זה היה ראיון למגזין כלשהו. המראיינת נראתה נחמדה בהתחלה, אבל אז ביל שם לב למשהו מזוייף בחיוך שלה. לא נראה שהיא רצתה לשמוע דברים טובים, היא רק רצתה רכילות מעניינת בשביל העיתון שלה. ביל הכיר את הסוג הזה. הכי הם אהבו להציק דווקא לו, לשאול אותו שאלות שהוא כבר לא כל כך רצה לענות עליהן... מישהו דפק על הדלת. "ביל, אתה ער?" הקום של טום הגיע מבחוץ. "כן, ולמה אתה דופק? זה גם החדר שלך." ביל ענה בעייפות. הדלת נפתחה וטום נכנס. "לא יודע." טום החליף למכנסי הפיג'מה שלו, וזחל את המיטה שלו שהייתה ליד המיטה של ביל. הוא הסתכל על ביל, וראה את הפנים המודאגים שלו. "ביל, מה קרה?" הוא שאל. "המממפפ." הייתה התשובה של ביל. "נו, ספר לי." טום ידע שזה רק עיניין של זמן עד שביל ישפוך הכל. "טומי." "מה?" "אני... אוף. הראיון." "אה." טום הבין. הוא ראה את המבט על הפנים של המראיינת, והוא ידע מה השאלות שלה עשו לביל. הוא פשוט חשב שביל כבר רגיל לכל זה... "טום, נמאס לי. נמאס לי שאנשים לא מבינים. היא חשבה שאני איזה פריק. למה זה כל כך קשה להבין שאני פשוט עצמי?" "ביל.. אני יודע. אני באמת מבין. פשוט... שילכו לעזעזאל." טום אמר. "ואתה יודע למה? כי הם לא מבינים איך זה שיש לך את הדרך שלך. הם לא יודעים, אז פשוט שילכו לעזעזאל." ביל נאנח. "אני לא הומו." "ביל, אני יודע שאתה לא." "ואני לא מאשים אותם על זה שככה הם חושבים עליי. פשוט ככה זה. אני פשוט לא מבין למה אנשים חייבים כאלה רעים!" "פשוט ככה הם... תראה, היא הייתה ממש מכוערת. היא בטח לא מקבלת סקס אף פעם. ראית את הרגליים שלה? איכס." טום הניג בראשו ברצינות. ביל צחקק. זה היה מדהים, איך שאחיו הבין בדיוק איך הוא מרגיש. לפעמים זה לא נראה ככה, בגלל כל הוויכוחים והעצבים, אבל ביל ידע שטום תמיד שם בשביל להגן על האח הקטן שלו. וטום ידע שביל יעשה הכל בשביל אחיו הגדול. "אתה חייב להודות, היא באמת הייתה כונפה!!" טופם חייך. "אתה הרבה יותר יפה ממנה. וחוץ מזה, רק לי מותר לקרוא לך בת, אחותי! וחוץ מזה, אני רוצה להזכיר לך משהו: יש לך היקי על הצוואר! חהחה!!!" ביל צחק וזרק על ביל כרית. "שתוק!! זה לא היקי! ואני לא חותך! אבל תודה" הוא חייך. "איך בעד מה. ועכשיו, כשסיימנו להתבכיין, אפשר ללכת לישון? אני ממש עייף." "אוקיי! לילה טוב, טומי." "לילה טוב, בילי." ושניהם עצמו את עיניהם ושקעו בשינה עמוקה.
 

LiHiLuSh

New member
חח אהבתי יפה רק ש

שכחתי מה היה הפרק הראשון חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח והתקציר לא משמ עזר לי חח אז לא הבנתי הרבה חחח XD אה לא משנה ניזקראתי כן כן הבנתי עכשו הכול חח אבל מאיפו האיקי?
 

YuviR

New member
חחח את תמיד יכולה לחזור ולקרוא את הראשון

אממ את תראי
 
../images/Emo191.gif כמה הערות.

קודם כל, פרק מעולה. השיחה בין ביל לטום ממש הראתה את האופי שלהם D: - "ביל היה יותר מעייף. הוא היה מותש. זה היה כזה יום!" וישר אחרי זה המשכת לכתוב, לפי דעתי יכולת לכתוב ככה: ביל היה יותר מעייף, הוא היה מותש. זה היה יום מתיש כל כך! הוא זחל למיטה ... - היו לך כמה טעויות כתיב והתפלקות של אותיות, כדאי לעבור על הפרק לפני שאת מפרסמת :] -" 'אני אצטרך לתקן אותם אחר כך,' " - המשפט קצת מפריע לקריאה. אולי תכתבי- "כנראה שאצטרך לתקן אותם אחר כך," או- "אצטרך לתקן אותם אחר כך," סה"כ פרק ממש ממש טוב !
 
למעלה