פאק.

  • פותח הנושא PopPy
  • פורסם בתאריך

PopPy

New member
פאק.

אני לא שייכת לכאן, רק קוראת מדי פעם, אבל אין לי אפשרות לדבר על זה מחוץ לפה.. הכל מתפרק לי בידיים, זו לא תחושה חדשה אצלי (ואני לא רוצה לפרט כרגע). כבר שנה שאני בדיכאון, אני מכירה את ההרגשה הזו מספיק זמן.. אבל חשבתי שפה זה יהיה שונה. הדבר היחיד שהיה לי ביטחון כמעט מוחלט בו - ה'חיים' הוירטואליים והפורומים, וגם זה מתערער לי. אני ממש חוששת מהמצב הנוכחי. אם לא יקרה שינוי דרסטי והתקנון לא יעבור שינוי שיאפשר לי לחתום עליו, אני אאלץ לעזוב את שני הפורומים שלי, אחרי שנה וחצי של טיפוח של הראשון וכמה חודשים פחות אינטנסיביים של השני. כל כך סמכתי על המקום הזה, בידיעה שאפילו כשדברים כל הזמן מתמוטטים והחיים שלי עוברים שינויים דרסטיים, אפילו כשהפורומים לא הכי פעילים בעולם, יש קהילה מדהימה שאני מנהלת לדאוג לה ואני לא צריכה לחשוש שזה ישתנה.. חשבתי שאלה פורומים, אלה לא החיים ה'אמיתיים' שלי, הם לא אמורים להתפרק! אבל לא פעם דווקא תפוז מהווה את החיים ה'אמיתיים' שלי, למרות שהפורומים שאני מנהלת הם לא פורומים בעלי נושא רציני.. פורום רק בישראל וארץ נהדרת הוא פורום פשוט כיפי. הוא אולי מצומצם, ולמרות שהוא קצת יבש בזמן הפסקת השידורים - הוא מאוד מאוד חשוב לי, ואני יודעת שאני לא אוכל להשאר בו בלב שלם בלי נקיפות מצפון על כך שעזבתי את הניהול, למרות שיוותר המנהל השותף שלי, כך שאני חוששת לעזוב אותו לחלוטין. בכל פורום עם מנהלים שותפים יש מנהל אחד שהוא דומיננטי יותר ומנהל אחר שהוא דומיננטי פחות, ופורום רב"י הוא הבייבי **שלי**. טיפחתי אותו מהרגע הראשון, דאגתי לפרסומו, ארגנתי פעילויות, עשיתי את המקסימום שאפשר בנושא מבחינת מאמרים וגלריות ומאוד נקשרתי לאנשים שם.. בפורום רוזוול אני אמנם פחות פעילה בקהילה שנוצרה (אבל היה לי חשוב שיהיה מקום שירכז את הקהילה הישראלית ברשת) ואני מתעסקת יותר בצד הטכני שלו, אבל זה עדיין יכאב לעזוב את הניהול גם שם. אני פוחדת שייקחו ממני אפילו את זה, אי של יציבות
מישהו יכול להגיד לי שכל זה זה פשוט חלום רע?
 

Another Girl

New member
לצערי כרגע אף אחד לא יכול להבטיח

שזה חלום רע (מאוד) שיסתיים עם טעם רע,לפחות עד שלא נקבל תגובה מההנהלה שנוסח התקנון שונה. מה שכן אני יכולה להגיד לך,זה שעם כל האהבה והרצינות והמחוייבות וההשקעה שנתת מעצמך לפורום, את חייבת חייבת חייבת לעשות את ההפרדה בין החיים הוירטואליים לאמיתיים, ולהבין שזה לא יהיה סוף העולם. נכון שזה מין אסקפיזם נחמד,בריחה מהמציאות למה שאת הכי אוהבת לעשות (ומי כמוני יודעת),אבל בסה"כ של הסה"כ תזכרי שגם אם תיאלצי להיפרד מתפקיד הניהול תמיד תוכלי להמשיך לפעול בו ולתרום כגולשת מין השורה. כן,קשה לקבל את זה אחרי שניתנה לך כבר שליטה על התכנים ועל המנטליות של הפורום,אבל באמת שהעולם לא יתהפך...אולי אפילו זה יהיה לטובה. עכשיו רק נשאר לי לשכנע את עצמי בזה.
בכל אופן,מקווה שבכל זאת עניין התקנון יסתדר כדי שכולנו לא נצטרך להתמודד עם המחשבה הזו.
 

PopPy

New member
מבינה שזה לא סוף העולם וגם משתדלת

לא לקחת ללב (אם כי ההפרדה הזו אצלי כבר מזמן מטושטשת כי החיים שלי - הן ה'אמיתיים' והן הוירטואליים מחוברים ע"י אותם אנשים, ופורומים מהווים מפגש עם המון אנשים יקרים לי שאני בקשר איתם גם ביום יום..) עד כמה שניתן, וזו באמת בעיה קטנה ליד כל דבר וגם לעומת דברים אחרים שמדאיגים אותי לאחרונה, אבל את לפעמים כל דבר קטן ואפילו דבילי מהווה טריגר.. בסוף השבוע וגם היום הייתי במצב שבו כבר הופעל כל טריגר אפשרי, ולהגיע הביתה מטיול קצר ולשמוע על עוד דבר שנדפק היה כמו להוסיף עוד שמן למדורה.. בכל מקרה, עכשיו עם ההתפתחויות האחרונות אני מרשה לעצמי להיות (קצת) יותר אופטימית.
 

מוּסקט

New member
אתי - לא הבנתי

אם את רוצה לפרוש כי קשה לך או האם את חוששת שיבקשו שתפרשי מכיוון שאינך פעילה מספיק? כשנמצאים בתקופה דכאונית, כל מה שעושים "נצבע" בצבע פסימי, נוטים לראות צל הרים כהרים וחשים חוסר אנרגיה וחוסר טעם בכל דבר שעושים ונוגעים. יכול להיות שהפסימיות שלך כרגע לא קשורה למציאות "בחוץ" אלא למציאות הפנימית שלך?
 

PopPy

New member
לא הראשון ולא השני נכונים

אני לא רוצה לפרוש, אני חוששת שאאלץ לפרוש בעקבות התקנון החדש בעיקר בגלל כמה סעיפים, וזה פשוט חלק מתהליך מאוד ארוך שכבר עובר עלי עם דברים שחלקם מחוץ לשליטתי וחלקם כן בשליטתי, שמתפרקים לי בידיים. אכן דברים נראים גרוע יותר בתקופה הנוכחית בחיי, אבל דווקא כאן במקרה הספציפי הזה מדובר כן בגורם חיצוני.. זו אומנם הפעוטה מבין הבעיות שלי כרגע, אבל כל דבר קטן מוסיף שמן מדורה ובין כל הדברים עכשיו גם האי הקטן של היציבות הזה מתחיל להתערער וזה מכעיס.
 
../images/Emo24.gifקחי בחשבון את זה שהדיכאון

גורם לך לראות דברים באור אפל יותר ממה שהם. הדיכאון מחריף את הפסימיות ממש כמו שהוא מפריע לאכול ולישון. הייתי בדיכאון במשך שנים אחדות בילדותי. כן, אותה ילדות שכל כך הרבה אנשים רואים אותה כגן עדן אבוד היא עבורי גהנום גטוש. הפורומים של תפוז מהווים פינה חמה וחשובה להרבה מאיתנו. באמת יהיה מעציב אם נאלץ לעזוב מסיבה זו או אחרת. בכל מקרה, כמו שאמרתי בתגובה אחרת: יש מקום להרבה אופטימיות לגבי התקנון.
 

Thestral

New member
דברי עם אפרת../images/Emo70.gif../images/Emo108.gif

תגרמי לה להבין...
 
אני אופטימי לגבי התקנון. ההנהלה

מקשיבה וחשוב להם שכמה שיותר מאיתנו ישארו כאן. אני לא מבטיח כלום אבל הרושם שלי הוא שבסופו של דבר יהיה נעים יותר לנהל פורומים מאשר עכשיו. פורומי המנהלים יהיו נקיים יותר מהדלפות למשל.
 
למעלה