פאקX לשערי גן עדן...
אז אין לי כתובת למשלוח מכתב .. לפחות לא כתובת מדוייקת אני יודע היכן את כעת נמצא.. אבל אין מיקום מדוייק או אפילו דואר ישיר... אני יכול לפנות אליך מבפנים.. ואולי אתה תשמע.. אבל אני פונה אליך בו זמנית מבפנים ובכתב... לעולם לא תאחוז בדף שכזה בידך או תראה אותו על איזה מסך מרצד..ובכל זאת יש לי את הצורך לכתוב.. פשוט לשחרר החוצה הלך מחשבה שעובר בי.. אני כבר לא מנסה לנתח למה עשית את מה שעשית למה בחרת בחיים "האחרים".. אגב יש חיים אחרי המוות? שאלת השאלות שרבים מאיתנו שואלים.. אבל ספק אם אקבל תשובה ממך.. בחרת בדרך שידעת.. וזה לא שלא ניסית להאבק במה שבפנים.. נלחמת כמו אריה.. וזה לא שלא עמדת מול מבטי החברה עם מבט של שור שזה עתה ראה סמרטוט אדום... אבל החברה והסביבה ראו בך חריג הם לא ראו בך את הרגישות המופלאה.. הם גם לא התאמצו לראות חיוך קטן מבצבץ ממך.. וכמה יפה שהיית עם החיוך הזה.. הם לא השכילו לראות את העדינות שבך.. הדיבור השקט.. הם ראו אדם שמפוחד ונכנס לסחרחרה של אימה.. והתרחקו כאילו זה היה מחלה מדבקת... ושוב ושוב נפגעת.. מהסביבה שהיתה זרה.. אך אני בטוח שמוחך עבר המשפט כל ישראל חברים זה לזה... הרי היית הכי ישראלי בנשמה ..לא נולדת פה אבל באת לפה להרגיש חמימות ובמקום זה ספגת מבטים "עקומים" מחוסר ידיעה מבורות מאי הבנה.. ולאט לאט זה פורר בך נמאס לך לחוש חריג ונמאס לך להלחם רצית רק שלווה לעצמך רק להפסיק לחשוש.. מהתקף הבא של הפחד... אז עכשיו אתה כבר לא פוחד.. בטח מסתובב חופשי שם בשערי גן עדן עם כנפים על גבך... לפחות לא עם משא של פחד על הגב.. ואתה מרחף חופשי... תרחף חופשי איש ותגע בכל מה שתרצה בו גע בשביל כל אותם הימים שלא היית יכול.. ובעיקר תרחף לך כי לחופש נולדת.. וכעת אתה חופשי.. נ.ב: אני דומע כעת.. לא מכאב על אי קיומך יותר בעולם הזה.. האנשים הם הרעים כי אינם מבינים.. על זה אני דומע וזה מהול בדמעות של אושר עד כמה שזה ישמע אבסורד.. אושר כי אתה חופשי!
אז אין לי כתובת למשלוח מכתב .. לפחות לא כתובת מדוייקת אני יודע היכן את כעת נמצא.. אבל אין מיקום מדוייק או אפילו דואר ישיר... אני יכול לפנות אליך מבפנים.. ואולי אתה תשמע.. אבל אני פונה אליך בו זמנית מבפנים ובכתב... לעולם לא תאחוז בדף שכזה בידך או תראה אותו על איזה מסך מרצד..ובכל זאת יש לי את הצורך לכתוב.. פשוט לשחרר החוצה הלך מחשבה שעובר בי.. אני כבר לא מנסה לנתח למה עשית את מה שעשית למה בחרת בחיים "האחרים".. אגב יש חיים אחרי המוות? שאלת השאלות שרבים מאיתנו שואלים.. אבל ספק אם אקבל תשובה ממך.. בחרת בדרך שידעת.. וזה לא שלא ניסית להאבק במה שבפנים.. נלחמת כמו אריה.. וזה לא שלא עמדת מול מבטי החברה עם מבט של שור שזה עתה ראה סמרטוט אדום... אבל החברה והסביבה ראו בך חריג הם לא ראו בך את הרגישות המופלאה.. הם גם לא התאמצו לראות חיוך קטן מבצבץ ממך.. וכמה יפה שהיית עם החיוך הזה.. הם לא השכילו לראות את העדינות שבך.. הדיבור השקט.. הם ראו אדם שמפוחד ונכנס לסחרחרה של אימה.. והתרחקו כאילו זה היה מחלה מדבקת... ושוב ושוב נפגעת.. מהסביבה שהיתה זרה.. אך אני בטוח שמוחך עבר המשפט כל ישראל חברים זה לזה... הרי היית הכי ישראלי בנשמה ..לא נולדת פה אבל באת לפה להרגיש חמימות ובמקום זה ספגת מבטים "עקומים" מחוסר ידיעה מבורות מאי הבנה.. ולאט לאט זה פורר בך נמאס לך לחוש חריג ונמאס לך להלחם רצית רק שלווה לעצמך רק להפסיק לחשוש.. מהתקף הבא של הפחד... אז עכשיו אתה כבר לא פוחד.. בטח מסתובב חופשי שם בשערי גן עדן עם כנפים על גבך... לפחות לא עם משא של פחד על הגב.. ואתה מרחף חופשי... תרחף חופשי איש ותגע בכל מה שתרצה בו גע בשביל כל אותם הימים שלא היית יכול.. ובעיקר תרחף לך כי לחופש נולדת.. וכעת אתה חופשי.. נ.ב: אני דומע כעת.. לא מכאב על אי קיומך יותר בעולם הזה.. האנשים הם הרעים כי אינם מבינים.. על זה אני דומע וזה מהול בדמעות של אושר עד כמה שזה ישמע אבסורד.. אושר כי אתה חופשי!