מעניין, תודה רבה!
תודה, טלה. חלק מהסמליות נעלמה מעיני כשקראתי את הסיפור בפעמים הקודמות. אני חושבת שהמשפט המעניין ביותר בסיפור הוא "אלי שבשמיים, כמה נתרחקתי" שקורא יוסף (הרוכל) כשהוא מסיים לקרוא קריאת "שמע". מעבר להתרחקות הפיסית - מעבר ל"תחום השבת" - הוא מצביע על הדרך הרחוקה (מדי?) שעשה יוסף אל תוך היער - על המסתורין, הנשיות והפולחנים הקדומים הכרוכים בו. המיסטיקה המוכרת והמשפחתית של יוסף מנוגדת כאן למיסטיקה הזרה והמאיימת הכרוכה בחיים עם האדונית. עיון בשרשור למטה מעיד שלהרבה אנשים קשה עם זיהוי הפאגאניות עם האדונית, שברובד הגלוי - עובדתי של הסיפור היא נוצריה. אבל אותי שכנעת... השימוש בסמלים הפאגאניים בסיפור מלא עוצמה ומחשמל. תודה על שפתחת בפניי דרך נוספת לקרוא את הסיפור. אגב, לעניות דעתי, עגנון היה רואה כלא-רלוונטי את הדיון שלנו בשאלה האם האדונית מסמלת פאגאניזם או נצרות. אצל עגנון, שכותב מנקודת המבט היהודית את "היהודים לעומת האחרים", ההפרדה שאנחנו עושים בין פאגאניות ונצרות היא לא רלוונטית, לצרכים הסיפוריים. התרבות הנוצרית וההלניסטית מצויות באותו סל אצלו, בגלל ההנגדה שלהן ליהדות.