[טריגר] - הבאתי את הודעתך
מביאה לנוחותך ולנוחות כולם את ההודעה שכתבת שם: הוא לקח לי את הסכין כבר הרבה זמן אל הרגשתי רע כמו עכשיו אני רוצה את הסכין שלי, את הזכוכיות. רוצה להיות מסוגלת לשים זין על כולם, להתעלם, לשכוח. הייתי לכודה בתוך עצמי, עיניים מתגלגלות, נשימה מהירה, ניסיתי לדבר, ניסיתי לזוז, ניסיתי להגיד משהו כדי להרגיע אותו, העיניים של והיו כל כך מודאגות. לא הייתי מסוגלת לשלוט בעצמי, בשרירים שלי. חצי שעה ככה, חצי שעה! כל כך פחדתי, הוא כל כך דאג. אני שונאת לריב איתו, שונאת שהוא כועס עלי. המילה הכי קטנה, הדבר הכי קטן שהוא עושה מתוך כעס, או כאילו כעס, יכול לגרום לי להתחיל לבכות. לרוב גורם לי להתחיל לבכות. תמיד גורם לי לזה. אני כל כך שונאת את החיים שלי, כל כך כל כך כל כך מתגעגעת לדם, לראות את הדם מטפטף על היד שלי, זורם לו לאיטו. נמאס לי כבר *** אני שמחה שהוא לקח לך את הסכין, כי זה רק מראה כמה הוא אוהב אותך, כמה איכפת לו ממך, כמה חשוב לו שתהיי איתו כאן לצידו ולא שם רחוק ממנו, הוא רוצה אותך כי הוא אוהב אותך, כי את חשובה לו, כי הוא רוצה לתמוך בך, הוא מודע למצב, יודע שזה קשה, ובכל זאת מוכן להיות איתך כאן לצידך עם כל הקושי ורוצה אותך לצידו. אני אישית שמחה שעברת את זה ואת כאן איתנו
, עשית את זה בכוחות עצמך וכל הכבוד לך על זה, בטוחה שלא קל, בטוחה שזה היה כרוך בכוחות ובמאמצים ניכרים וזה ממש סחט אותך ואת כוחותייך, ובכל זאת אני שמחה - את אמנם עייפה, אבל אני כאן כדי לחזק אותך ולתת לך
וגם
כדי שיעזרו לך ויתנו לך את הכוחות הדרושים לך להיות כאן איתנו. מתוקה רציתי לומר לסיום - אני גאה בך, גאה על כך שפתחת את הלב (בטוחה שלא קל), גאה בך על שחזרת לבית הורייך לאחר שברחת ממנו (בטוחה שהיה לך קשה וברחת כי היה לך קשה שם, והחלטת להתמודד עם המצב, אפילו שהוא קשה ואני בטוחה שהוא קשה). קבלי זר פרחים, כי בהחלט מגיע לך.
|
|
|
|
|
|
|
|
