פגיעות חזה

Perrymedic

New member
פגיעות חזה

מספר שאלות על פגיעות חזה... כי משעמם קצת הלילה... 1) בקרעים בלב או באאורטה - מה הסימנים, מה עושים בשטח, ואם מישהו פה יודע, מה עושים בביה"ח? 2)פגיעות חזה חודרות- חוץ מבפניאומוטורקס והמוטורקס אפשרי לטפל בפגיעה חודרת כלשהי (טרוקר ונידל הוא הטיפול אפילו שלא ממש עושים את זה בפועל)? איך ובאיזה פגיעה? 3)עירוי- אף פעם לא הבנתי כמה נותנים ומה הסכנות שבגללם אומרים שאסור להעמיס בנוזלים.. מישהו מוכן להסביר?
 

amitp

New member
--->

בקצרה, אשתדל להרחיב מחר: 1. תלוי היכן ומידת הפגיעה. בדיסקצייה אנו עשויים לראות כאבים בחזה ונפילה של ל"ד. קרע טראומטי בותין עשוי לגרום להלם עמוק. קרע בלב - טמפונדה, שוק קרדיוגני וכו'. הטיפול יכלול החייאת נוזלים ותרופות כפי הצורך, בדיקות אבחנתיות (F.A.S.T) וטיפול כירורגי כפי הצורך. במידת הצורך ניתן לבצע פתיחת חזה בחדר הלם. 2. אשרמן וטרוקר לחזה אוויר, NA וטרוקר לTENSION. לא הבנתי לגבי הביצוע בפועל - מה זאת אומרת לא מבצעים? 3. תלוי במקרה. בטראומה משתדלים לשמור על ל"ד סיסטולי של 90 על מנת לא להחריף את הדימום (במקרה של שט"ד לא נשלט). במקרים אחרים - העמסת נוזלים על חולה עם אי ספיקת לב עשוייה לגרום לבצקת ריאות, לדוגמא.
 

Perrymedic

New member
מממ...

1)אוקיי הבנתי. יש דרך להבדיל בשטח בין הפגיעות השונות ללב וכלי הדם? כי מבחינתי הכל נראה אותו דבר- סימנים של דימום פנימי המוביל לשוק, וכאב. 2)לא מבצעים כי לא יוצא לבצע... כי הבי"ח נמצא 15 דקות ממקום הפציעה אז אין למה לבצע את זה בשטח. השאלה היא בקשר לפגיעות חזה חודרות- איך אני אמור לטפל בפצוע ירי/דקירה בשטח חוץ מחבישה וחיפוש פגיעות קשות. עוש משהו? 3)אז נותנים נוזלים לפי ל"ד או לפי כמות? עד לח"ד 90 סיסטולי או 750CC ולא טיפה יותר?
 

New member
--------->

1) בעיקרון לא ממש. לפחות לא באופן טוב. בטראומה, שוק המודינאמי כתוצאה מקרע של הותין(אאורטה) יראה דומה מאוד לשוק קרדיוגני מטמפונדה לבבית. בעיקרון יש כל מיני סימנים שמבדילים בינהם אבל הם לרוב לא מספיק רגישים ולא מספיק ישימים בטראומה. לדוג' בטמפונדה יהיה לחץ דופק נמוך ותופעה שנקראת Pulsus Paradoxus, שמשמעותה שלחץ הדם הסיסטולי משתנה באופן ניכר בין שאיפה לנשיפה. כמו כן תיתכן שמיעת שפשוף בהאזנה ללב. מעשית, בחדר טראומה עמוס ובמצב לחץ, לא ניתן לבצע את הבדיקות הללו ביעילות. ולכן בבבי"ח בטראומה משתמשים בבדיקות עזר כגון צילום חזה, אקו(אולטראסאונד לב) וCT ע"מ להבדיל בין סוגי הפציעות השונים. במצבי קיצון, שאין זמן לביצוע בדיקות בגלל חוסר יציבותו של החולה, אשר לפתוח את בית החזה ישר בחדר הטראומה, לראות באופן ישיר את הבעיה ולתקן אותה במקום. בשטח במילא אין לך טיפול ספציפי לאף אחד מהמצבים הללו, אז אין משמעות רבה לאבחנה. עצירת דימום גלוי, פינוי מהיר ונוזלים ע"פ הצורך- זה עיקר הטיפול. 2) Scoop And Run, זה העיקר. טפל במה שאתה יכול לטפל ומהר, וטוס לבית חולים. אין טעם לבצע בשטח יותר מזה. 3) נותנים לפי ל"ד, דופק, וסימני הלם. ההגבלה של כמות היא בעיקרון עד 3 ליטר, אבל מעשית כמעט אף פעם לא תינתן כל הכמות בגלל הנטייה הנכונה לא להעמיס נוזלים בטראומה. אבירם
 

Perrymedic

New member
תודה... עוש שתי שאלות

לגבי הסקופ אנד ראן... מה קורה בטראומה שהסקופ אנד ראן לא אפשרי? כמו בקרב או מצבים שבהם פינוי לא אפשרי? מה ההוראות לחובשים פארמדיקים ורופאים בצבא לגבי טיפול בפצוע שהפינוי שלו מתעכב? אני יודע שיש STAY AND PLAY אני רק לא מבין מה אפשר כבר לעשות במצב של טראומה בשטח? ושאלה נוספת, יש אפשרות להבדיל בין קונטוזיה ריאתית לפניאומוטורקס והמוטורקס עפ"י הסימנים? קשיי נשימה, מכניזם פגיעה שיכול להיות דומה, וכאב במקום...
 

New member
2 תשובות

במצבים בהם חיייבם להשהות את הפצועים אין הרבה מה לעשות בשטח בפגיעות חזה מעבר לטרוקר, לחבישה וכו'. לצערנו הטיפול הדפניטיבי הוא בניתוח. בטמפונדה מבודדת ניתן לעת מצור לבצע ניקור פריקרדיאלי, אבל בגלל שלרוב ישנו קרע בשריר הלב, טיפול שכזה לרוב לא יועיל. קיימות בצה"ל ובצבאות אחרים פלוגות כירורגיות קדמיות אשר ביכולתן לבצע בשטח פעולות ניתוחיות מרוכבות יותר, אבל הן לא מעניניינו. בין קונטוזיה ריאתית לפנאומטורקס קשה להבדיל, טכניקה שאני יכול להעלות על דעתי היא ניקוש, שהוא למעשה האולראסאונד של הרופא בשטח. ניקוש הדי ירמז על פנאומטורקס וניקוש עמום ירמוז על פתולוגיה אחרת, כגון המוטורקס או קונטוזיה ריאתית. ישנן עוד טכניקות של בדיקה פיזיקלית כגון פרמיטוס (שאין לי מושג איך אומרים בעברית), שבעיקרון יכולות להוסיף עוד נטבח להבדלה בין האבחנות. מעשית, בטראומה, לא ניתן להשתמש בטכניקות הללו ביעילות ולכן צילום חזה הוא הכרחי בטראומה. בשטח, במצב בו אין צילום זמין - הכלל הידוע של "אם יש ספק, אין ספק" תקף ואם יש כשל נשימתי חמור וזמן הפינוי ארוך, זו לא טעות להכניס נקז חזה, גם בהיעדר ממצאים דפניטיביים לחזה אוויר. אבירם
 
למעלה