ICP , ל"ד ומה שבניהם.
למוח ישנה היכולת לווסת את כמות הדם אותה הוא מקבל (אוטורגולציה) בזמן פגיעה. ז"א, זרימת הדם המוחית (CBF) נשארת קבועה למרות שינויים בל"ד. רק כאשר ל"ד עורקי ממוצע ( סכום הדיאסטולי + שליש סיסטולי) יורד מתחת ל 60 ממ' כספית , תגרם ירידה בזרימת הדם המוחית. ישנו פרמטר נוסף - פרפוזיה מוחית (CPP) שמראה את ההפרש בין ל"ד עורקי ממוצע (MAP) ללחץ תוך גולגולתי(ICP). עכשיו, לחץ החלקי של פד"ח בדם גם הוא בעל השפעה על זרימת הדם למוח. עליה מעל הנורמה תגרום להרחבת כלי דם מוחיים (וכתוצאה מכך יעלה את זרימת הדם המוחית). ואילו ירידה תכווץ כלי דם מוחיים (ותשיג ירידה בזרימת הדם המוחית). בזמן היפוקפניה כלי דם במוח מתכווצים, זרימת הדם המוחית נפגעת וכתוצאה מכך, הפחתה של אספקת החמצן למוח. היפרקפניה (למשל היפוונטילציה, סמים, אלכוהול) תגרום להרחבת כ"ד מוחיים, ותעלה לחץ תוך גולגולתי. עליה של ICP פוגעת משמעותית בפרפוזיה המוחית. קיימת דוקטרינת מונרו-קלי שגורסת שהגולגולת היא קופסא קשיחה עם פתח יציאה גדול אחד. עפ"י מונרו-קלי, קיימים 3 פרמטרים משמעותיים בגולגולת: מוח, CSF והדם. כל עליה באחד הנפחים, מחייבת ירידה של האחרים כיוון שהגולגולת היא בעלת נפח קבוע. עד פה טוב? נחבר את הכל ונראה מה קיבלנו.. עם ההיפוקסיה המוחית שנוצרה - המוח מנסה לשמר את אספקת החמצן אליו. המע' האוטונומית תעלה ל"ד סיסטמי (MAP)על מנת לשמור על פרפוזיה מוחית (יכול להגיע ל 250 ממ' כספית) .בתגובה, תעבוד הפאראסימפטטית ותוביל לברדיקרדיה. כל עוד ל"ד נשמר בטווח הזה, גם בט"נ לא יורידו אותו על מנת לא לפגוע בפרפוזיה המוחית (ואת ההשלכות של זה אנחנו כבר יודעים). לילה טוב, דסה
