פגישה אצל הפסיכיאטרית - דיווח
מזמן לא כתבתי פה, כי הייתי עמוסה עד הגג בעבודה. בסוף מרץ היתה לנו פגישה עם הפסיכיאטרית של ליאור, אך הפעם היא היתה משפחתית, כלומר היא כללה את כולנו : אני, בעלי ו-4 הילדים. ליאור הסכים מראש לפגישה זו, אייל לא ידע לאן ולמה אנחנו הולכים, שלי שאלה בבוקר לאן אנחנו הולכים ואני עניתי לה לחברים, לליאת הסברתי שאנחנו הולכים לפסיכיאטרית של ליאור אבל מנסים שיהיה יותר טוב בבית. אמרתי שזה לא יקרה ישר מהיום, אך אני מקווה שבהמשך. הגענו לשם וקצת חיכינו לפסיכי'. בזמן הזה שמע ליאור מוזיקה, אך קצת בקול וליאת בקשה ממנו להנמיך והוא לא הסכים. אחרי כמה דקות שכחו שניהם את העניין : ליאור הנמיך לדעתי את המוזיקה והיא אפילו לא ציינה שוב את העניין. כשנכנסנו אז שאלה הפסיכי' את ליאת קצת פרטים גיל וכיתה וביה"ס. שאלה אותה אם היא יודעת למה היא באה, היא לא ענתה והפסיכי' אמרה שהיא שמעה קצת מליאור וממני שיש מצב לא טוב בבית. בינתיים הקטנים התיישבו לצייר. הפסיכי' סיפרה לשלי איך קוראים לה ושאלה אותה בת כמה היא. שלי ענתה בת 4 וחצי ואמרה שעוד מעט היא בת 5. הפסיכי' שאלה אותה על החברים בגן ואח"כ על החברים בבית. שלי ענתה על הגן ובבית ציינה את כולם חוץ מליאור. שלי ואייל קצת רבו על צבע אחד ושלי אמרה לו אתה תקבל אח"כ. אייל ראה שאין לו ברירה והוא לקח צבע אחר. אח"כ התיישבו לשחק הקטנים בבית גדול עם כלי בית ורצו כמובן גם את אותו חפץ ואז רבו שוב. שלי אמרה לאייל שוב שאהוא יקבל אח"כ. חיפשנו לו חפץ אחר לשחק בו והוא נרגע. בזמן הזה ניסתה לדבר הפסיכי' עם הגדולים וזה לא כל כך עזר כי הם לא ענו. ניסיתי אני להתחיל לספר על סופשבוע שהיה ועל זה שיהיה. זה עזר קצת לפסיכי' לכוון את השאלות, זה עזר לילדים לכוון את התשובות וזה היה מצוין יחסית. (שאלות מנחות). ליאת ענתה תשובות קצרות. האם היה אצל סבתא טוב ובעיקר מה קרה אח"כ. מה רוצים שאנחנו נעשה בזמן ריב, האם הם יכולים להסתדר בלי הורים, כל מיני שאלות כאלה. בסופו של דבר סוכם לדבר בעוד כשלושה שבועות (עיכוב בגלל פסח) בלי הקטנים. רק הגדולים וביחד איתנו. לדעתי זה היה מפגש מוצלח בזכותי, כי הפסיכי' ראתה את הקטנים. הפסיכי' קצת דיברה עם הגדולים בכיוון שלי, כי אחרת הם לא היו ממש מדברים וזו יכלה להיות טרחה לשווא. ליאור מקבל כבר כשבוע רבע כדור ברצון. עכשיו נעלה לחצי כדור.
מזמן לא כתבתי פה, כי הייתי עמוסה עד הגג בעבודה. בסוף מרץ היתה לנו פגישה עם הפסיכיאטרית של ליאור, אך הפעם היא היתה משפחתית, כלומר היא כללה את כולנו : אני, בעלי ו-4 הילדים. ליאור הסכים מראש לפגישה זו, אייל לא ידע לאן ולמה אנחנו הולכים, שלי שאלה בבוקר לאן אנחנו הולכים ואני עניתי לה לחברים, לליאת הסברתי שאנחנו הולכים לפסיכיאטרית של ליאור אבל מנסים שיהיה יותר טוב בבית. אמרתי שזה לא יקרה ישר מהיום, אך אני מקווה שבהמשך. הגענו לשם וקצת חיכינו לפסיכי'. בזמן הזה שמע ליאור מוזיקה, אך קצת בקול וליאת בקשה ממנו להנמיך והוא לא הסכים. אחרי כמה דקות שכחו שניהם את העניין : ליאור הנמיך לדעתי את המוזיקה והיא אפילו לא ציינה שוב את העניין. כשנכנסנו אז שאלה הפסיכי' את ליאת קצת פרטים גיל וכיתה וביה"ס. שאלה אותה אם היא יודעת למה היא באה, היא לא ענתה והפסיכי' אמרה שהיא שמעה קצת מליאור וממני שיש מצב לא טוב בבית. בינתיים הקטנים התיישבו לצייר. הפסיכי' סיפרה לשלי איך קוראים לה ושאלה אותה בת כמה היא. שלי ענתה בת 4 וחצי ואמרה שעוד מעט היא בת 5. הפסיכי' שאלה אותה על החברים בגן ואח"כ על החברים בבית. שלי ענתה על הגן ובבית ציינה את כולם חוץ מליאור. שלי ואייל קצת רבו על צבע אחד ושלי אמרה לו אתה תקבל אח"כ. אייל ראה שאין לו ברירה והוא לקח צבע אחר. אח"כ התיישבו לשחק הקטנים בבית גדול עם כלי בית ורצו כמובן גם את אותו חפץ ואז רבו שוב. שלי אמרה לאייל שוב שאהוא יקבל אח"כ. חיפשנו לו חפץ אחר לשחק בו והוא נרגע. בזמן הזה ניסתה לדבר הפסיכי' עם הגדולים וזה לא כל כך עזר כי הם לא ענו. ניסיתי אני להתחיל לספר על סופשבוע שהיה ועל זה שיהיה. זה עזר קצת לפסיכי' לכוון את השאלות, זה עזר לילדים לכוון את התשובות וזה היה מצוין יחסית. (שאלות מנחות). ליאת ענתה תשובות קצרות. האם היה אצל סבתא טוב ובעיקר מה קרה אח"כ. מה רוצים שאנחנו נעשה בזמן ריב, האם הם יכולים להסתדר בלי הורים, כל מיני שאלות כאלה. בסופו של דבר סוכם לדבר בעוד כשלושה שבועות (עיכוב בגלל פסח) בלי הקטנים. רק הגדולים וביחד איתנו. לדעתי זה היה מפגש מוצלח בזכותי, כי הפסיכי' ראתה את הקטנים. הפסיכי' קצת דיברה עם הגדולים בכיוון שלי, כי אחרת הם לא היו ממש מדברים וזו יכלה להיות טרחה לשווא. ליאור מקבל כבר כשבוע רבע כדור ברצון. עכשיו נעלה לחצי כדור.