פגישה עם המתי"א לגבי כיתת תקשורת

[Hidden4ever]

פגישה עם המתי"א לגבי כיתת תקשורת

אני מנסה לחפש מידע מנסיון של אחרים...

עקב חוסר שביעות רצון מהתפקוד של הצוות של כיתת התקשורת הנוכחית, ביקשתי פגישה עם המתי"א... קבעו לי פגישה כשלושה שבועות אחרי שפניתי.

יש דברים מסויימים שכבר הסתדרו אבל הרבה שלא או כאלה שאני חוששת שמבוצעים באופן חלקי.

אני רוצה להגיע מוכנה לפגישה הזו. ארגנתי טבלה של מטרות והמלצות שלי איך לבצע ואני מנסה לבוא בגישה חיובית כי גם הצוות יהיה נוכח וגם כי המטרה שלי היא להניע דברים לכיוון הרצוי.

אבל אני מודה שאני חוששת לצאת דבילית בפגישה - שאני אגיד דברים שיסתבר שאין להם שחר, שאני בכלל לא אבין מה מבקשים מהמתי"א ובכלל, איך זה עובד כשזה מגיע לכיתת תקשורת... כי רב המידע שלי הוא של הורים משלבים שמדברים עם המתי"א וכשזה מגיע לכיתת תקשורת כנראה הרבה או שמקבלים את מה שיש, או שטוב להם ואז אין בעיה בכלל...

יש למישהו נסיון? מושג? המלצות בשבילי?

 

[schlomitsmile]

לא ממש ברור לי מה את שואלת
מה חשבת לומר בפגישה ואת חוששת שאולי אין לזה שחר?
מה בכוונתך לבקש מהמתי"א/ הצוות?
באיזה עניין את מבקשת המלצות?
&nbsp
(ה

שלי היה בכתת תקשורת ביסודי ובתיכון)

 

[Hidden4ever]

אז ככה

הפגישה הוזמנה כשהייתי מאוד מאוד לא שבעת רצון. היה לי המון מה להגיד - חלק טופל כבר כי היה אקוטי, חלק טופל כי היו הורים אחרים שדיברו עם גורמים וחלק טופל כי עבר זמן והם הגיעו לנושאים שהתעכבו לטעמי יותר מידי (קבלת מערכת שעות, קבלת רשימת ספרים וכן הלאה).

אני רוצה לדבר עם המתי"א על הנחיית הצוות בהיבטים של -
- הכרות יותר מעמיקה עם אוטיזם בתפקוד גבוה
- הכרות יותר מעמיקה עם בנות על הרצף בתפקוד גבוה
- טיפול בבעיית שימוש יתר במסכים בהפסקות
- שילוב של הילדה שלי בשיעורי מתימטיקה
- בעיות עם שיעורי התל"ן שבית הספר מפעיל בהיבט של הילדים בכיתה
- עבודה עם בית הספר בכל מה שקשור להתאמת פעילות רוחבית לילדים בכיתה שלנו
- הדרכה פרטנית לילדה שלי בנושאי התבגרות מינית
- כישורי חיים שאני מנסה להבין אם ינתנו בכיתה (נותנים כישורי חיים אבל יש נושאים שמצריכים תנאים כמו כיריים, יציאה מהכיתה ללמידת נסיעה באוטובוס).
- יצירת גיוון בפעילות אחר הצהריים - כרגע כתוב משחקי חברה ופעילות ספורט
- הפיכת הילדה ללומד עצמאי - במיוחד מחוץ לכתלי בית הספר
- מעבר לקריאה תואמת גיל (הם רוצים לצאת לספריה אבל לא ברור לי איך זה יעזור כל כך)

עכשיו אני תוהה אם חלק מהדרישות שלי הם דרישות לתל"א ולא למתי"א בכלל... וגם תוהה אם יש שם בקשות שיחשבו פוגעות בעיני הצוות כמו הרצון להעמיק ידע בנושאים שאני מרגישה שיש בהם מחסור.

תודהההה

זה

 

[schlomitsmile]

יש כאן עניינים שקשורים לכלל הכתה, ועניינים שקשורים לבתך
ושני עניינים של "הרחבת אופקים" לצוות (סעיפים 1 ו 2 ).

על העניינים שקשורים לבתך יש טעם לשתף את המתי"א בדיון,
גם אם בסופו של דבר ההחלטות הביצועיות לגביהם ינוסחו בתל"א.
הייתי מציגה אותם כסוגיות לדיון פתוח בין כל הנוגעות בדבר,
עם נכונות ועניין להקשיב לאופן בו כל אחת מהן רואה את אותן סוגיות, לא כדרישות.
במהלך אותו דיון הייתי מסבירה את עמדתי בסוגיה
(למשל "הפיכת הילדה ללומד עצמאי" -
חשיבות היעד הזה בעינייך, פריטתו ליעדי עבודה, הצעת דרכי עבודה להשגתו).

לגבי העניינים שקשורים לכלל הכתה (למשל מסכים, תל"ן, חינוך מיני) -
יש לך אפשרות לדבר עם הורים אחרים מהכתה לפני השיחה במתי"א?
אם לא, אפשר להעלות אותם ואפילו להציע שהם יועלו לדיון באסיפת ההורים הקרובה.

"הרחבת אופקים" לצוות- אכן עניין רגיש, במיוחד אם הן ינכחו בפגישה...
צריך לחשוב איך לעשות זאת ברגישות...
יש לי איזשהו רעיון, חייבת לזוז עכשיו, אכתוב אח"כ

 

[Hidden4ever]

תודה

אז ככה, אני כעקרון ועד הכיתה (סוג של ברירת מחדל כי לא היו הרבה קופצים והכיתה פיצית). בהתחלה באמת בקשתי את הפגישה בגלל הבת שלי, אבל אחר כך הבנתי שאולי צריך משהו מעבר. פניתי להורים - בקשתי מהם להעלות נושאים לדיון שחשוב להם. רק זוג הורים אחד חזר אלי... השאר הביעו אדישות. הזוג שחזר אלי בכלל אמר לי שאתמקד רק בבת שלי... לפעמים אנשים מותשים מהעיסוק הזה ולפעמים אנשים רואים רק את הילד שלהם ולא חושבים שיש חשיבות לעבודה משותפת...

מודה ש... יש דברים שאולי הם כלליים, אבל הם רלוונטיים לבת שלי ברמה האישית. לדוגמא - היא הבת היחידה בכיתה ואני רוצה שהיא תקבל הדרכה לגבי התבגרות מינית באופן פרטני - בית הספר שלח אותה לפגישה כזו עם בנות הכיתה המשלבת... הילדה הייתה בלחץ מטורף וזה לדעתי לא התאים והצוות לא הבין את הבעיה.

בתל"ן הילדה מציינת שהמורה צועקת המון ועסוקה רק במשמעת כמעט כל השיעור ולא טוב לה שם. בית הספר לא חשב על התאמת התל"ן מבחינת התנאים לילדי כ"ת (לא בכוונה רעה, רק חוסר תובנה) - לדוגמא, להוסיף איש צוות לשיעורים כדי להקל על בעיית הצורך למשמע את הילדים - המדריכה שמעבירה את החומר לא מסוגלת ולא יודעת לעבוד עם כיתות גדולות, הילדים מהכיתות הרגילות רואים בתל"ן סוג של מפגש חברתי וילדי כ"ת מרגישים גם בודדים שם ומישהו צריך לעשות מהלך שיקל עליהם את התהליך ובינתיים הם חווים שיעמום כי אין להם עניין חברתי בכיתה וגם אין ממש העברת חומר.

בהרחבת אופקים לצוות אני בהחלט מתלבטת - זה מאוד כללי. בפועל הם עושים המון טעויות שמעידות על חוסר הבנה מוחלט של הקושי של הילדים הגבוהים ובכלל מתקשים עם השילוב בבית ספר עבור הילדים שמשולבים חלקית - הנה כמה דוגמאות:
- לא עשו הכרות לילדי כ"ת המשולבים עם הילדים של הכיתה המשלבת. הילדה שלי ישבה כמה שבועות בכיתה ופחדה לפנות לילדים כי לא הכירה אותם בשם. אף אחד לא חשב שיש לה קושי כזה...
- לא דאגו למקום ישיבה קבוע בכיתה המשלבת. הילדים נכנסים לשיעורים ומושיבים אותם איפה שיש מקום...
- הצוות של כ"ת חושש שהילדים של כ"ת יהיו מתוייגים אז הם חוששים מהדרכה יותר טובה לגבי הלקות לתלמידי הכיתה הרגילה ואז כשיש קושי, הילדים לא מבינים למה קשה לילד המשתלב
- ילדים גבוהים יוצאים להפסקה ואין השגחה - הם יורדים לבד. אף אחד לא יודע אם יש קשיים ואין מי שיתווך - שוב, כי יש הנחה שילד גבוה בטוח יכול להסתדר.
- הילדה שלי העדיפה להישאר בכיתה ולא לצאת להפסקות כי היא לא ידעה איך לגשת לילדים ופחדה... אף אחד לא חשב שצריך לטפל בקושי הזה.

בקיצור - המון טעויות שמעידות על צורך בהנחייה...
הם באמת מנסים אבל עדיין יש עוד המון מקום לעבודה.

אתמול היה יום גיבוש לשכבה. הם החליטו, בכוונה טובה, שהכיתה שלנו תעשה את פעילות הגיבוש (הספורטיבית) עם הכיתה המשלבת... עד כאן הכל טוב ויפה. הכינו את תלמידי כ"ת לפעילות מראש... אבל לא ברור לי אם הכינו את תלמידי הכיתה המשלבת לנוכחות של ילדי כ"ת ואיך להקל עליהם. ככה יצא שהבת שלי שהיא וורבאלית וגבוהה לא הצליחה להיכנס לתוך קבוצות שכבר פעלו יחד... וילדים עם רגישות תחושתית ממש ברחו מכל הרעש ונצמדו לסייעות... לא הושג ממש גיבוש.

עכשיו, לא רוצה לצאת מתלוננת - יש לי רשימה ארוכה של רעיונות יישומיים. באמת באמת רוצה שזה יצליח...

 

[schlomitsmile]

אז אולי באמת לומר זאת כך
להתחיל מאמירת משהו כמו:
אני מרגישה את הרצון הטוב וההשקעה של הצוות (עוד כמה מילים בכיוון הזה, ואז- )
נראה לי שניתן יהיה לממש את הרצון הטוב וההשקעה
בעזרת הנחיה בסוגיות אסטרטגיות שילוב ובנות א"סיות.
ואז יבוא ההסבר שלך, בדומה למה שכתבת כאן, ואולי גם הפניה למקורות
(למשל אם יש לך ספר טוב על בנות א"סיות תוכלי לתת אותו מתנה לצוות,
או להציע לשלוח להן קישור לסרט או בלוג) או הצעה ליצירת קשר עם גורמים שיכולים לתרום בעניין,
כגון אס"י בעניין בנות א"סיות או עמליה עמית בעניין אסטרטגיות שילוב.

לגבי הדרכה לתלמידי הכתה הגדולה- בעיניי יהיה הכי טוב
אם תלמידי כתת התקשורת יעברו איזשהו תהליך של פיתוח היכולת לסינגור עצמי,
והם יהיו אלה שיעבירו את ה"הדרכה". היא בטח גם לא תכלול מילים כגון "לקות"

יצא לך לקרוא את הטקסט שהפיצקי שלי כתב בעתון ביה"ס שלו
(העליתי אותו לפורום:"בעיני הפיצקי- חיווט נוירולוגי") ?
- הכי טוב כשזה בא מהילדים עצמם, טוב להם, טוב גם מבחינת התרומה להבנה ולכבוד ההדדי בין הילדים.
גם לא מדובר ב"הדרכה" חד-פעמית, אלא בתהליך מתמשך של פתיחת וקיום שיח,
בירור צרכי תקשורת של כל שותפי האינטראקציה: מה כל אחד ואחת צריך/ה
כדי לאפשר תקשורת.
אין כאן מצב של ילדים שלמשל לא שומעים,
אז צריך לקחת בחשבון לקות שמיעתית כשמתקשרים איתם.
יש כאן מצב של שוני ברגישויות ובצרכים התקשורתיים,
שכל המעורבים צריכים להבין ולכבד כדי לאפשר תקשורת.

אם את הועד, את יכולה בהחלט מה"כובע" הזה לדבר גם על נושאים העוסקים בכלל הכתה.

 

[Hidden4ever]

תודה שוב

שאלה ותהיה... אין לי בעיה לחפש חומר מקצועי להעביר לצוות, אבל חשבתי שהידע קיים במתי"א - יש סבירות שחסר מידע?

ועוד דבר בנוגע לסינגור עצמי - אני לא יודעת לגבי כל ילד, אבל הילדה הפרטית שלי לטעמי לא בשלה לסינגור עצמי. היא מבינה ברמה העקרונית שהיא מאובחנת עם אוטיזם, אבל הרבה פעמים לא מבינה בדיוק איפה הקשיים שלה, ספציפית כי ברמה העקרונית היא לא מזהה שם בעיה, כי זו הנורמה שלה ואז לבוא ולהסביר לאחר שהיא נאמר מתקשה באינטראקציה חברתית ולתת דוגמאות, זה משהו שלא ברור לה - היא לגמרי לא חושבת שלה יש קושי אלא לסביבה יש קושי או הסביבה לא בסדר לפי דבריה (מי אמר שהיא לא צודקת

).

מעבר לזה, היא ילדה שחרדה לפרטיות שלה, היא לא אוהבת לדבר על זה עם אנשים אחרים. זה קשה לה ורגיש לה ומלחיץ אותה...

אני לא יכולה לבנות על זה בשלב הזה. אולי בעתיד אבל לא נראה לי שזה יהיה בעתיד הקרוב. מה שכן, זו נקודה טובה להעלות כיעד.

 

[schlomitsmile]

באמת מי אמר שהיא לא צודקת

זו בדיוק הנקודה, ואולי גם הסיבה או לפחות חלק ממנה,
לאי-הנוחות שלה בדיבור על העניין.
לרוב, זוית הראיה שלה נתפסת כחוסר הבנה שלה את הקשיים שלה, חלק מהלקות שלה,
אז איך היא יכולה למצוא את עצמה בשיח שזו הנחת המוצא שלו?
שיח שמתבסס על התפיסה שאת פגומה, מדיר אותך ממנו מראש.
שיח שבו אם את מערערת על התפיסה הזאת,
עונים לך שאת פשוט לא מבינה את הקשיים שלך בגלל הקשיים שלך בהבנה...
כמו שהפיצקי שלי כתב: "בשיח החברתי הנוכחי אני נחשב ללא לגיטימי.
לפחות פעם בחודש, ובדרך כלל יותר, אני שומע אנשים משתמשים
במונח "אוטיסט" כמילת גנאי.
כשחיפשתי באינטרנט "אוטיזם", התוצאות שקיבלתי היו לדוגמא:
"אוטיזם היא לקות מוחית", יש איזשהו אתר שהכניס "אוטיזם"
כחלק מקטגוריית "מחלות".
רופאים שבעצם לא קשורים לאוטיזם אוהבים לפרט על "כל מה שרע באוטיזם".
ומתעלמים מזה שלאוטיסטים, כמו לכל בן-אדם,
יש דברים שהם טובים בהם, ודברים שהם לא טובים בהם, אלו פשוט דברים שונים."
&nbsp
אולי אם יינתנו מקום, קשב ולגיטימיות גם לזוית הראיה שלה את העניין
(שדומה למה שא"סים רבים מביעים, אז אולי אפשר להגדירה כזוית הראיה הא"סית),
זה ייאפשר לה להשתתף בשיח הזה וגם בשיח בנושאים אחרים.
&nbsp
בכל מקרה, בהיותה חלק מכתת תקשורת, היא לא תצטרך לעמוד לבד
מול הכתה המשלבת, זה יהיה פרויקט משותף של כל תלמידי כתת התקשורת

פרויקט שיצריך כמובן זמן, תהליך, כדי להגיע למימוש,
אבל עצם התהליך הזה בתוך כתת התקשורת,
גיבוש הביטחון העצמי בזהות הקבוצתית שלהם,
עשוי להיות שיעור חשוב לחיים של כל אחד/ת מהם/ן.
צריך כמובן לחשוב איך מניעים ובונים את התהליך הזה.
&nbsp
וגם המימוש כאמור לא יהיה משהו חד-פעמי,
איזשהו שיעור שבו הם יעבירו פעילות, מסר ותו-לא,
אלא המימוש הזה יקרה לכל אורך המפגש היומיומי
של תלמידי כתת התקשורת עם שאר הילדים.
&nbsp
ולנקודה בה פתחת- את לא אמורה כמובן להחליף את המתי"א בהנחיה.
מה שכן, כיון שלא מדובר כאן ב"מידע" נטו, מדובר במודעות, בהבנה לעומק,
אז לא מובן מאליו שתרומתך תהיה מיותרת...
צוות המתי"א ודאי למד, השתתף בקורסים והשתלמויות וכו'
יש להן איזשהו גוף ידע מקצועי בתחום.
לא מובן מאליו שיש להן הבנה מבפנים: מה באמת א"ס/ית מרגיש/ה,
מה א"ס/ית צריך/ה כדי להשתתף בלמידה ובמעגל החברתי בכיתה.
בנקודה הזאת, החיונית כ"כ, אנחנו ההורים יכולים להציע לצוות תיווך

לעזור להן להבין, לפתוח להן צוהר.
&nbsp