../images/Emo24.gif
דינה היא בהחלט איזה מדהימה אחת המחשבות שעלו לי לראש בזמן שהיא דברה היא "וואי, כמה כוח נפשי יש לאישה הזאת"...כי בינינו, למי יש כוח להלחם במוסדות? להיות עסוקים רוב הזמן בלדרוש את מה שמלכתחילה מגיע לנו? זה נראה לי עיסוק מתמיד שלא נגמר ומאוד מעייף.... ובקשר למראה הקורן שלי
תקשיבי, אין ספק שב 9 חודשים האחרונים, חל בי שינוי אני עובדת באותה עבודה שזה כבר משרה אצלי ביטחון וגורם לי להרגיש יותר טוב (אגב אחרי שיחה עם הבוס שלי, הבנתי שאני מצרך מאוד חשוב במקום העבודה ואין ספק שהיחס שלהם אלי, בהחלט גורם לי להרגיש ככה), ואת יודעת כשמרגישים יותר טוב- רואים את זה מבחוץ
ומאז שהעבירו אותי למשרה מלאה(עבדתי בתהחלה רק חצי משרה) אני עסוקה רוב היום, לא טרודה במחשבות על מחר(וגם החשבון בנק שלי מרגיש עכשיו מצוין
) ואסור לשכוח- בזמן שהתקבלתי לעבודה הזאת, סיימתי את טיפולי הכימותרפיה שלי, וזה עשה אותי אחד האנשים הכי מאושרים עלי אדמות ההמוגלובין השתפר, הכליות חזרו לתיפקוד נורמלי....הכל ביחד, מוקרן החוצה
הלוואי הלוואי הלוואי, שימשיך ככה לעולמים ויוסיף להיות טוב
לכולם
ד"א...מזל שלא הבאתי את גאיה המקורית....הסופגניות היו שם בכמויות מסחריות ולה נותר רק לעשות לי את אותו פרצוף מסכן של אני-כלבה-מסכנה-לא -נותנים- לי-אוכל-בבית-הזה...ואני מיד היתי נמסה ונותנת לה סופגניה (וכמובן חוזר על עצמו הסיפור, עד שהיא היתה מסיימת כל סופגניה טובה שהיתה בשטח)
שיהיה ערב נפלא