פגישת מחזור - בית ספר יסודי
כבר עברו כל כך הרבה שנים מאז ראיתי אותם. והנה נפגשים שוב. באתי כי רציתי לבוא.
כן, בבית הספר היסודי היו לי ללא ספק שנים קשות.
מעניין ששניים מהמופרעים (שובבים) חזרו בתשובה.
ועוד אחד התברר כילד עם בעיות דיסלקציה קשב וריכוז. עכשיו הוא הרבה יותר רגוע.
הם השתנו - חלקם גבה, איבד שיער, השמין , קיבל צבע אפור.
גם הבנות הפתיעו אותי. נחמדות הרבה יותר ממה שזכרתי.
טוב, בגיל הזה הן שואלות את עצמן האם הן עדיין יפות. רוצות אישורים מהסביבה.
וכולם דיברו , חלקם רצו לעשות רושם על סביבתם, סיפרו על ההישגים שלהם.
לא שמעתי כמעט אף אחד שמדבר על הקשיים שלו.
גם אותי זכרו לטובה. ואני חייכתי, ודיברתי מעט. כרגיל.
והיה עוד מישהו ששאל באופן נואש כמעט כל אחד האם הוא זוכר אותו.
האמת היא שלא ממש זכרתי.
והיו גם שתי מורות שהוזמנו. כבר בפנסיה כמה וכמה שנים. האמת היא שהיו שלוש מורות.
אבל אחת מהן (המורה של שלוש השנים הראשונות) לא רצה אף אחד להזמין. היה די קונצנזוס
שהיא לא ראויה. גם אני חושב כך. לא היו ממנה זכרונות טובים לאף אחד. רק רעים.
וזה די הפתיע אותי שכולם חושבים כמוני. אבל זה מסביר כנראה משהו.
בסך הכל היה נחמד. אנשים התרגשו.
ולי היתה הזדמנות להסתכל על האנשים הללו במעט חמלה. לא בכעס.
ועדיין אני יודע. אני לא שייך. לא הייתי שייך ולא אהיה שייך.
אני לא אומר את זה היום מתוך כעס אלא מתוך הבנה.
כבר עברו כל כך הרבה שנים מאז ראיתי אותם. והנה נפגשים שוב. באתי כי רציתי לבוא.
כן, בבית הספר היסודי היו לי ללא ספק שנים קשות.
מעניין ששניים מהמופרעים (שובבים) חזרו בתשובה.
ועוד אחד התברר כילד עם בעיות דיסלקציה קשב וריכוז. עכשיו הוא הרבה יותר רגוע.
הם השתנו - חלקם גבה, איבד שיער, השמין , קיבל צבע אפור.
גם הבנות הפתיעו אותי. נחמדות הרבה יותר ממה שזכרתי.
טוב, בגיל הזה הן שואלות את עצמן האם הן עדיין יפות. רוצות אישורים מהסביבה.
וכולם דיברו , חלקם רצו לעשות רושם על סביבתם, סיפרו על ההישגים שלהם.
לא שמעתי כמעט אף אחד שמדבר על הקשיים שלו.
גם אותי זכרו לטובה. ואני חייכתי, ודיברתי מעט. כרגיל.
והיה עוד מישהו ששאל באופן נואש כמעט כל אחד האם הוא זוכר אותו.
האמת היא שלא ממש זכרתי.
והיו גם שתי מורות שהוזמנו. כבר בפנסיה כמה וכמה שנים. האמת היא שהיו שלוש מורות.
אבל אחת מהן (המורה של שלוש השנים הראשונות) לא רצה אף אחד להזמין. היה די קונצנזוס
שהיא לא ראויה. גם אני חושב כך. לא היו ממנה זכרונות טובים לאף אחד. רק רעים.
וזה די הפתיע אותי שכולם חושבים כמוני. אבל זה מסביר כנראה משהו.
בסך הכל היה נחמד. אנשים התרגשו.
ולי היתה הזדמנות להסתכל על האנשים הללו במעט חמלה. לא בכעס.
ועדיין אני יודע. אני לא שייך. לא הייתי שייך ולא אהיה שייך.
אני לא אומר את זה היום מתוך כעס אלא מתוך הבנה.