פגי אולסון

[Clementine Kruczynsk]

פגי אולסון

(ספויילר לסוף עונה ראשונה בעיקר)
אני רואה שוב את כל הסדרה מהתחלה ואני מתקרבת לסוף העונה הראשונה ומה שהכי מפתיע אותי זה לראות שוב את פגי כמזכירה של דון.
למרות שראיתי את הסדרה מאוד מהר, עדיין ככל שהתקדמתי בפרקים התרחקתי יותר ויותר ממה שהיה בהתחלה וממש מוזר לי לראות איך הם היו לפני חמש שנים.
זה גם מראה אני חושבת כמה הסדרה באמת טובה בכך שהדמויות כל כך השתנו לאורך העונות, הלוואי ועוד סדרות יעשו את זה.

פגי, כנראה עברה את השינוי הכי גדול בסדרה יותר מכל שאר הדמויות.
מהמזכירה של דון עברה להיות יד ימינו. כמו שהשתנתה העבודה שלה ככה גם הביטחון שלה הולך ועולה עם כל עונה, שזה מה שאני בעיקר אוהבת לראות אצלה.

מה אתם חושבים על התהליך שלה? האם אתם מתחברים אליה כדמות? מה אתם אוהבים אצלה? מה אתם לא מבינים אצלה?
ואני אשמח אם נוכל לפתוח גם דיון על התינוק שאותי אישית מאוד מטריד. משהו בכל הסיטואציה שם עדיין לא יושב לי טוב, וגם אני מרגישה שזה כל הזמן מרחף מעליה כענן שחור וגורם לי לשמור ממנה קצת מרחק רגשי.
למה לא מתייחסים לזה יותר? זה באמת נושא עד כדי כך זניח? פגי נטשה תינוק הרי, ועושה רושם שזה לא עושה לה שום דבר מבחינה רגשית, היא לא חושבת על זה אף פעם. חוץ מפרק פעם ב שמזכיר את הנושא.
האם זה נראה לכם הגיוני? האם אתם מקבלים את ההתנהגות שלה?

אשמח לשמוע את דעותכם בעניין

 

[lollapalooza]

פגי היא הדמות האהובה עלי

אבל אני אוהבת אותה ומתחברת אליה למרות, ואולי בגלל, שהיא לגמרי עושה טעויות כל הזמן.
אני אוהבת את זה שהיא פיתחה בטחון עצמי, אבל לדעתי זה הגיע רחוק מדי - אם נסתכל על דרך ההתנהגות שלה מול רוג'ר בעונה 5, בפרק שבו היא סוחטת אותו בלי למצמץ. במקום לבוא ולעשות את הדברים בדרך נשית אבל בטוחה בעצמה, היא משחקת את המשחק כמו גבר. אני לא חושבת שזה הדבר הנכון לעשות.

אני אוהבת את זה שהיא לא ויתרה אף פעם, למרות שהיו לה אלף הזדמנויות. היא יכלה הרי להרים ידיים, להגיד שזה לא בשבילה ולחזור להיות מזכירה. אני גם אוהבת את הגישה שלה, שהייתה לה מההתחלה, של "זה שאני אשה לא אומר שאתם תעשו בי מה שתרצו". כן, בפרק הראשון היא מנסה להתחיל עם דון כי היא מקבלת מג'ואן את הרושם שזה מה שהיא צריכה לעשות, אבל מרגע זה ואילך היא עושה את הבחירות של עצמה. באחד הפרקים בעונה הראשונה, היא יוצאת לארוחה עם ג'ואן והבנים, וקן, נדמה לי, מנסה להתחיל איתה, ולמרות שג'ואן מייעצת לה פשוט ליהנות מזה שהיא האטרקציה בתור הבחורה החדשה, כל עוד מישהו שם עליה - עצה שוביניסטית להחריד - פגי מסרבת לדברים האלה (נדמה לי שגם פול מנסה אח"כ). היא לא מקבלת את יחסי הכוחות בין גברים ונשים כמובנים מאליהם ולדעתי זו גם הסיבה שהיא מצליחה לשבור אותם.

גם השינוי החיצוני שלה מוצלח בעיני. בהתחלה היא נראית כמו ילדה קטנה ולאט ולאט זה משתנה לטובה והיא נראית כמו אשה. לצערי, במקביל להתנהגות שלה בעונה 5, אז היא גם מתלבשת כמו גבר לפעמים, וזה חבל.

לגבי התינוק, כמה את רוצה שידברו על זה? תכלס, יש רק 3 אנשים בחברה שיודעים על זה, לאף אחד מהם אין אינטרס להעלות את הנושא שוב, כולם שם אלופים בלהדחיק הכל... על מה יש לדבר? מה שקרה, קרה. אלא אם פגי תחליט יום אחד שהיא עשתה טעות איומה ותצא לחפש אותו (אני בספק) אני לא רואה מה עוד יש לדון בזה. הם כן רומזים כל הזמן, אם זה כשפגי מגלה שטרודי בהיריון, או פוגשת אותה בשירותים של המשרד, או כשג'ואן מגיעה עם התינוק ופגי נתקעת איתו ואז פיט מגיע... רומזים כל הזמן אבל אין הרבה על מה לדבר ממש.

 

[Clementine Kruczynsk]

אולי לא הבנתי משהו...

חשבתי שאמא של פגי מגדל את הילד, לא?
היה איזה פרק הרי שפגי היתה שם בבית עם אמא שלה ואחותה והיו ילדים בחדר והבנתי שאחד מהם זה שלה. לא?

ואני לא מתכוונת להתייחסות במשרד, אבל כמו שרואים את בטי בבית שלא קשור למשרד, או שיש את פיט וטרודי בבית מה שלא קשור למשרד, אז איזשהי התייחסות לזה שהיא מודעת שבכלל היה משהו. כי אני מקבלת ממנה המון קרירות ואולי אפילו חוסר מודעות לנושא.
זה גם משהו שהפריע לי שלא התייחסו אליו בפרק האחרון, שעוד לא דיברנו עליו. אבל ציפיתי לאיזשהי התייחסות לנושא.

עם כמה שאני לא רוצה ילדים, עדיין לא חושבת שאם הייתי בהריון ומולידה ילד הייתי עד כדי אפאתית לנושא כמוה.
משהו שם לא מסתדר לי.

ואני קצת מסכימה לגבי הביטחון של פגי שהוא מתחיל להרגיש טיפה מוגזם. יש לי המון מה להגיד עליה בהקשר הפרק האחרון אבל נחכה עם זה

 

[lollapalooza]

זה מה שרצו שתחשבי

אבל אחות של פגי לא מגדלת את הילד. בפלאשבק שבו פגי נמצאת בבית החולים, רואים שאחותה בהיריון, כלומר, הילד הוא של אחותה. יש גם ראיון עם מתיו ווינר שבו הוא מודה שעשה תעלול קטן לצופים ושבעצם התינוק נמסר לאימוץ ולא גדל אצל אחותה של פגי.

 

[Clementine Kruczynsk]

אה?

באמת???

אבל למה זה טוב?
לא למה מסרו לאימוץ, אבל למה לבלבל...גם חשבתי שראיתי אז בחדר שני ילדים. אבל יכול להיות שאני לא זוכרת טוב....

מוזר. הייתי בטוחה שהילד שם, וכשנותנים לה פעם להחזיק ילד זה הילד שלה בעצם.
אז מה הסיפור עם אחותה? אמרו פעם? היא גרה עם האמא לבד או שיש בעל שלא רואים אף פעם?

אז אם נמסר לאימוץ זה קצת יותר מסביר לי הכל ולמה באמת היא לא מדברת על זה אף פעם. הייתי בטוחה שהילד שם קרוב והיא מתעלמת ממנו ואף אחד לא מדבר עליו שזה סופר מוזר. אבל אם הילד לא שם זה מסתדר.

אני משערת זה מהמינוסים שרואים בכזה רצף, לא מספיקים לעכל שום דבר.

 

[lollapalooza]

ילד אחד גדול יותר, השני ממש תינוק

יש גם אבא לילדים האלה, נראה לי גם כן שראית את הפרקים ממש מהר כי את מפספסת כמה דברים חשובים... יש פרק שבו האב גיל בא לבקר אותם ואחותה מספרת שבעלה מרותק למיטה בגלל הגב שלו או משהו כזה.

איתרתי גם את ההוכחות... עונה 2, פרק 5 - קתרין ואניטה מגיעות לבקר, אניטה בהיריון מתקדם. וזה הקטע עם מתיו ויינר והתעלול http://featuresblogs.chicagotribune.com/entertainment_tv/2008/10/mad-men-peggy-b.html

 

[Clementine Kruczynsk]

אהה......אוקיי

בלי ספק הסיבוב השני שאני עושה הוא הכרחי מסתבר...

ממש לא זכרתי התייחסות לבעל...והייתי בטוחה שיש שם כמה ילדים שאחד של האחות ואחד של פגי. וגם האמא אומרת לה ללכת לראות את הילד לפני שהיא יוצאת, כאילו שזה אמור לעניין אותה....אבל אני משערת שבשביל אנשים מסויימים ילדים זה דבר מעניין

 

[ניר4819]

אחרי דון, פגי היא הדמות האהובה עלי בסדרה

בין השאר בגלל מילה אחת שהשתמשת בה: תהליך. השינוי לא קורה אצלה בבת אחת אלא בהדרגה, ואנחנו הצופים מלווים אותה לכל אורכו, שותפים להתלבטויות ולהצלחות. זו חלק מהגאונות של הסדרה - ההדרגתיות שבה דברים קורים בה. פגי היא הדוגמא הבולטת לזה. בעונות הקודמות הייתי עצוב עבורה כשהיא נאלצה לבחור פעם אחר פעם בין חיים אישיים ובין קריירה מקצועית. מזעזע שהרעיון לשלב בין השניים לא עולה על דעתו של איש - גם לא על דעתו של דון, שממליץ לה לוותר על התינוק כדי שתוכל להתמקד בעבודה. אם הגברים בסדרה יכולים לשלב חיים אישיים עם קריירה מקצועית, לנשים שם זה בלתי אפשרי, ואף אחת לא חיה את הדילמה הזו כמו פגי. זו, אגב, אחת הסיבות שהסיפור של ג'ואן העונה מקסים בעיני - פעם ראשונה שאנחנו רואים שם מישהי שמצליחה לשלב את הדברים, שהיא גם אמא וגם אשת קריירה.

לגבי עניין ההריון, הדבר שהכי הפריע לי, שהיא לא קולטת שהיא בהריון עד רגע הלידה. זה נראה לי לא נכון, מלאכותי, בעייתי. אני מבין את ההגיון מאחורי ההחלטה התסריטאית, אבל זה פשוט לא היה כתוב טוב ולא היה עשוי טוב. זה היה הסיפור החלש בסדרה, לטעמי, ורק מהבחינה הזו שפשוט לא מסתדר לי שהיא תדחיק את ההריון שלה. ושאלה יותר מעניינת לדעתי, היא אם הבחירה שהיא עשתה נכונה לדעתך, ולדעת שאר החברים בפורום?

 

[lollapalooza]

מתי דון "ממליץ לה" לעשות את זה?

והקטע של ההדחקה, כן, הוא נשמע מונפץ, ואולי היא אפילו הרגישה שמשהו לא בסדר אבל התעלמה. אבל זה משהו שכבר קרה וקורה, לפעמים נשים לא מודעות לכך שהן בהיריון (זה הזוי בעיני אבל יש מקרים כאלה כל הזמן) וזה מאוד מתאים לאופי של פגי בתקופה הזו.

 

[ניר4819]

אולי לא במילים מפורשות

אבל כשהוא מבקר אותה בביה"ח אחרי הלידה הוא מעודד אותה את התינוק, כדי שהיא תוכל להצליח בקריירה שלה. אלא אם אני טועה? עבר הרבה זמן מאז שראיתי את הפרק המדובר, אבל ככה אני זוכר אותו. תקני אותי אם אני טועה, כמובן.

 

[Clementine Kruczynsk]

אני גם זוכרת את זה ככה

שהוא כן אומר לה משהו בכיוון הזה.
אני לא בטוחה כמה ההחלטה שלה הושפעה ממנו וכמה מדברים אחרים, אבל ביחוד בתקופה ההיא בהחלט יכול להיות שהיא לקחה מאוד ברצינות כל דבר שהוא אמר לה כי היא מאוד העריצה אותו.

הבחירה שלה, אני חייבת להגיד שאני לא לחלוטין מבינה אותה. אני כן מבינה את עניין ה-קריירה מול ילדים. אבל משהו בכל ההתנהלות הזאת של המצב מאוד מוזרה. זה שהיא לא מרגישה שום קשר לעניין....לא שאני חושבת שכל אחת צריכה ילדים או צריכה לאהוב אותם או להתחבר אליהם...אני יודעת שאני לא כזאת. אבל עדיין זה שלך, והיא כאילו לא מראה טיפת רגש כלפי העניין הזה. מאוד מוזר לי

 

[lollapalooza]

ממה שאני זוכרת

הוא אומר לה משהו כמו, כלום לא קרה, תמשיכי הלאה, זה לא התרחש מעולם. לא בטוחה אם זה הדבר היחיד אבל הוא מעודד אותה להמשיך, בדיוק כמו שהוא עשה כשהוא שינה את הזהות שלו. אבל אני לא יודעת אם זה כי הוא חושב שהבחירה שלה נכונה או כי הוא מבין שזה לא מקומו לשפוט או להגיד לה מה לעשות והוא רק רוצה שהיא תחיה בשלום עם הבחירה שלה. זה לא שהוא אמר לה שזה מה שהיא הייתה צריכה לעשות... או ככה לפחות אני זוכרת את זה.

 

[ניר4819]

רק רגע... יש לי שאלה חשובה בהקשר הזה...

כל הטיעון שלי מתבסס על ההנחה שהשיחה בין פגי ודון בבית החולים התרחשה לפני שהיא מסרה את הילד. אחרת, מה שאת אומרת לגבי השיחה הוא באמת הגיוני. אבל לטעמי מוריד מהעוצמה שלה - זה הרבה יותר חזק אם היא עדיין מתלבטת, לא יודעת מה לעשות ומה להחליט, והוא עוזר לה לקבל את ההחלטה. האם את זוכרת מתי הילד נלקח ממנה, ואם השיחה שלה עם דון התקיימה לפני או אחרי שזה קרה?

 

[Clementine Kruczynsk]

מממ.....

לא בטוחה לגבי זה ולכן לא אגיב.
אני כן אגיע לפרק הזה שבוע הבא מתישהו במרתון השני שלי. אני אעדכן כשאני אראה.

 

[lollapalooza]

אני חושבת שההחלטה שלה התבצעה די מהר

היא הרי לא רצתה אפילו להסתכל על התינוק, והדחיקה את כל מה שקרה לה ולפי הדרך שבה כל הסיפור הוצג, היא אפילו לא עצרה לחשוב על מה לעשות איתו. לפי התגובה של דון, שאמר לה להמשיך כאילו כלום לא קרה, די היה לי ברור שכל זה קרה אחרי שהיא מסרה את התינוק (זה גם היה כנראה זמן מה אחרי הלידה, כי היא הייתה באשפוז פסיכיאטרי כבר). קשה לי להאמין גם שדון היה לוקח על עצמו אחריות כל כך רצינית, כמו להגיד לה מה לעשות עם התינוק שלה. הוא כנראה פשוט רצה שהיא תהיה שלמה עם החלטה שהיא כבר הגיעה אליה ותמשיך בחיים.

 

[Davy Jones]

מדיניות

-ים, מישהו?

דווקא בדיעבד, כמו שתיארת, זה מסתדר מצוין עם האופי שלה. אם היא הייתה אדישה להריונה, הרי שזה יסתדר שתהיה גם כלפי התינוק אדישה אחרי שהולידה אותו. כמובן שזה הכל פצצת זמן שמחכה לרגע הנכון (או הלא נכון) להתפוצץ. פגי תמיד העדיפה את הקריירה שלה על פני חייה הפרטיים ולאט לאט היא תיזכר בדברים שפיספסה במהלך הדרך, יש להניח.

 

[HollyGolightly]

דון ממליץ לפגי לעשות את מה שהוא עושה:

הדחקה. ויכולות ההדחקה של דון ופגי הן ע-נ-ק-י-ו-ת. כפי שהם רואים את זה - אם לא יעשו זאת לא יהיו להם חיים.

בנוסף הוא ממליץ לה לעשות כל מה שאומרים לה לעשות במחלקה כדי להשתחרר משם כמה שיותר מהר. ואז להתחיל את חייה האמיתיים שבשביל דון, ומסתבר שגם בשביל פגי כוללים הדחקות ענקיות.

ואילו ברירות עמדו בפני פגי?

אני לא חושבת שאפשר לשפוט את הבחירה של פגי. כמו שאנחנו רואים היא לא היתה בכלל במצב לגדל ילד + מה היה נשאר לה לו היתה מגדלת אותו? כלום. החיים האיומים עם אמה, אחותה וגיסה, וכל זה בדיוק כשהיא מתחילה לגלות מה היא ב-א-מ-ת רוצה לעשות. הדברים האלה קורים גם היום, כל יום, שלא לדבר על 1960. וב"דברים האלו" אני מתכוונת לבחירות קשות שנשים עושות. למרות שכפי שכתבתי בהתחלה, לדעתי פגי בכלל לא היתה במצב לגדל ילד בכל מקרה.

 

[ניר4819]

אני לא מבקר את פגי על הבחירה שלה

אם כבר, אני מבקר את החברה שכפתה עליה לבחור, שלא השאיר לה ברירה בהקשר הזה. כמו שאמרתי, בגלל זה הסיפור של ג'ואן העונה מוצא חן בעיני - היא לא צריכה לבחור בין ילד לבין קריירה, אלא יכולה לשלב בין שניהם.

ואני מסכים לגמרי שאחד מהדברים הדומים בין פגי ודון הוא ששניהם אלופים בלהדחיק דברים לא נעימים.

אבל, יש עוד נקודה אחת שאנשים נוטים להתעלם ממנה כשהם מדברים על פגי וההריון - פגי אינה אישה אמהית. אנחנו רואים את זה לפחות פעמיים במהלך הסדרה. לכן, כשהיא בוחרת למסור את הילד, היא גם באיזה מקום פועלת וחושבת על טובתו. כי היא לא יכולה להיות אמא טובה. היא פשוט לא בנויה לזה, ואם היא הייתה משאירה את הילד היא רק הייתה מאמללת אותו בדרכים שונות. הבחירה שלה טובה בסופו של דבר גם עבורה וגם עבור הילד, ובשום מקרה לא ראויה לביקורת. לחלוטין לא.

 

[HollyGolightly]

מסכימה אתך לגמרי

ומוסיפה משהו: אנחנו לא יודעים בעצם אם פגי היא אשה אמהית או לא. הולדתו פשוט "נפלה" עליה בלי שציפתה לכך (כמובן, עוד הדחקה והכחשה ענקיות). וגם לדעתי היא בוחרת (במודע או שלא) בטובתו.

אגב, לגבי דון - הוא לא סתם מכחיש/מדחיק סופר על, הוא אסלי ה-ר-ג את עצמו כדי להיות מסוגל (כמו שהוא רואה את זה) לחיות. וכדי (שוב, לדעתו) לחיות הוא גם בעצם הורג את אחיו.

 

[lollapalooza]