עוד יוסף פנדריך
Member
פגם חמור בחוק הבקורת על שופטים
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים הוא החוק שמאפשר לציבור להתלונן על שופטים. אלא שהחוק מצמצם את הזכות להתלונן רק על מעשה שעשה שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט. וכך קובע ס' 19 לחוק-
"19. (א) תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו."
נשאלת השאלה איזה אמצעי יש לאזרח כנגד שופט שעשה מעשה בלתי מכובד בעליל שלא במסגרת תפקידו כשופט, אבל מערער את אמינותו כשופט?
לדוגמה- השופט ישעיהו שנלר מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. רק לאחר מינויו נזכר השופט לדווח לועדת האיתור שהוא נישא לאחרונה לאישה שבנה עובד כפרקליט בפרקליטות מחוז חיפה.
לכאורה, ביצע השופט הנכבד מעשה הונאה. היה עליו למסור שהוא התחתן או שהוא במערכת יחסים עם אשתו לעתיד, כשהגיש את המועמדות ולא לאחר שנבחר. יתכן שנבהל שהדברים יתגלו והחליט לגלותם ביוזמתו, אבל זה לא מצדיק הסתרת מידע ברגע הקובע של הגשת המועמדות.
הדברים מחייבים בדיקה, שכן השופט הנכבד ממשיך לשבת על כס השיפוט והפרשה הזאת מערערת את אמינותו.
וכאן מתגלה החוק במלוא עליבותו. אי אפשר להתלונן עליו בנציבות משום שהוא לא פעל במסגרת תפקידו כשופט. הגשת מועמדות למשרה ציבורית איננה פעולה שיפוטית. תלונה כזאת תידחה על הסף.
פורמלית אפשר להתלונן עליו לפני שרת המשפטים, לפי ס' 18 לחוק בתי המשפט. אולם שנלר היה המועמד שלה למשרה והתלונה איננה מעשית.
http://www.themarker.com/law/1.3020085
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים הוא החוק שמאפשר לציבור להתלונן על שופטים. אלא שהחוק מצמצם את הזכות להתלונן רק על מעשה שעשה שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט. וכך קובע ס' 19 לחוק-
"19. (א) תלונה ניתנת להגשה על כל שופט בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו."
נשאלת השאלה איזה אמצעי יש לאזרח כנגד שופט שעשה מעשה בלתי מכובד בעליל שלא במסגרת תפקידו כשופט, אבל מערער את אמינותו כשופט?
לדוגמה- השופט ישעיהו שנלר מונה לנציב תלונות הציבור על שופטים. רק לאחר מינויו נזכר השופט לדווח לועדת האיתור שהוא נישא לאחרונה לאישה שבנה עובד כפרקליט בפרקליטות מחוז חיפה.
לכאורה, ביצע השופט הנכבד מעשה הונאה. היה עליו למסור שהוא התחתן או שהוא במערכת יחסים עם אשתו לעתיד, כשהגיש את המועמדות ולא לאחר שנבחר. יתכן שנבהל שהדברים יתגלו והחליט לגלותם ביוזמתו, אבל זה לא מצדיק הסתרת מידע ברגע הקובע של הגשת המועמדות.
הדברים מחייבים בדיקה, שכן השופט הנכבד ממשיך לשבת על כס השיפוט והפרשה הזאת מערערת את אמינותו.
וכאן מתגלה החוק במלוא עליבותו. אי אפשר להתלונן עליו בנציבות משום שהוא לא פעל במסגרת תפקידו כשופט. הגשת מועמדות למשרה ציבורית איננה פעולה שיפוטית. תלונה כזאת תידחה על הסף.
פורמלית אפשר להתלונן עליו לפני שרת המשפטים, לפי ס' 18 לחוק בתי המשפט. אולם שנלר היה המועמד שלה למשרה והתלונה איננה מעשית.
http://www.themarker.com/law/1.3020085