פגסוס

[יובל אטלס]

פגסוס

שקיפלתי לפני כמה זמן, מהספר על חיות מיתולוגיות של מונטרול.

יובל אטלס

 

[גילה או]

איזה יופי!

איפה אתה שומר את הדגמים שאתה מקפל? אני ארגנתי לי 2 מדפים על הקיר .ככל שהישתפרתי ברמת הקיפולים הוצאתי דגמים ישנים שלא היו מי יודע מה מדויקים ויפים ושמתי לתצוגה חדשים.כמו כן יש לי קופסא מקרטון שבה אני שומרת דגמים לא כל כך מוצלחים או דגמים שאין לי את ההוראות שלהם כדי שאוכל לשחזר את הקיפולים.

 

[יובל אטלס]

שמירת אוריגמי

יש לי בית לא גדול במיוחד, ואין לי המון מקום לשמור אוריגמי. יש לי בחדר ארון גדול, שיש בו גם מגירה ומדף שאני פשוט זורק אליהם את הקיפולים שאני מעוניין לשמור. קיפולים שלא שווים בעייני אני פשוט זורק...

 

[yepeled]

פגסוס והספר

הקיפול שלך יפה מאוד. יש לדגם זה נטיה לפסק את הרגליים הקדמיות. הספר הוא גדול!!! הדגמים יפים ולא מסובכים. ההוראות ברורות מאוד. קיפלתי את כולו. חלק גדול אני יודע בע"פ. ממליץ עליו בחום. .

 

[bshuval]

לזכור בעל פה

אוי, כמה שאני מקנא בכם! אני בקושי זוכר קיפולים בעל פה. פרט לורד של קאוואסאקי (שתי ואריאציות), כסא של קאסאהארה, ארבעון ותמניון מאת קאזואו האגה וקוביה מאת פוג'ימוטו, ומספר קיפולים פשוטים ומסורתיים אני לא זוכר בעל פה אף קיפול. בודאי לא קיפולים מסובכים. לעומת זאת אתם זוכרים כל כך הרבה דגמים בעל פה! אני ממש מקנא באנשים שזוכרים בעל פה דגמים. אני מקפל בדרך כלל משהו פעם אחת וזהו. ואם אני רוצה לקפל שנית, אני צריך להסתכל על ההוראות.

 

[giladznaor]

לזכור בע"פ

התור אדם עם בעיה כרונית בזכירת שמות של אנשים, קראתי (טוב, ריפרפתי...) ספר על איך זוכרים דברים. אחרי שקראתי את הספר, אני עדיין לא מצליח לזכור שמות של אנשים, אבל הרעיון מאוד הגיוני. הרעיון בגדול הוא שהמוח שלנו זוכר דברים לא רגילים. כלומר, אם נלך ברחוב כלשהו, ואחרי יומיים ישאלו אותנו איך נראו הבתים, כנראה שלו נדע אם עברנו בעוד שכונה משמימה משנות ה60. אבל, עם עברנו שכונה שכל הבתים נראים כמו חלליות, כנראה שנזכור את זה. הרעיון של הספר הוא לייצר בצורה מלאכותית את ייחודיות של מה שאנחנו רוצים לזכור. עכשיו, כל זה לא קשור בכלל לנושא, אבל לא משנה. איך אני זוכר את הדגמים שאני זוכר? אז האמת היא שאני ממש, אבלל ממש לא זוכר את כל השלבים בדיוק, אבל אני יודע שהידע הזה קיים איפשהו בתוך המוח החלוד שלי. מה שאני כן משתדל לזכור זה את התהליך הלוגי שעובר, ואולי לזכור תמונות של שלבי המפתח בתהליך. כשאני בא לקפל משהו מהזיכרון, אני מתחיל לפעול ע"פ התהליך שאני זוכר, וכל שלבי הביניים קופצים (לפעמים אחרי כמה טעויות). אני אתן כאן את הדוגמה שנתתי בכנס, לאיך אני זוכר את סירת המפרשים של פטרישיה קרופורד: - בסיס ציפור. סימון של הקצה. פתיחה. - סגירה מחדש, עם המשולש הלבן. - הצרה של כל הדשים. - שינוי צבע ליצירת המפרשים המרכזיים. - קיפול לבסיס הסירה התלת מימדי. - קיפול המפרש הקידמי. - קיפול המפרש האחורי. - שיפוצים אחרונים.

 

[bshuval]

אגב זה מעניין

שאני זוכר בעיקר דברים מגיל צעיר. קיפולים שמאד אהבתי כילד, אני זוכר בעל-פה, ואזכור בעל-פה גם עוד שלושים שנה. (לדוגמה הציפור המנפנפת מבסיס פצצת מים, הכד של טושי טאקאהאמה, הכורסה של קאסאהארה) קיפולים שלמדתי לאחרונה, גם אם אלמד אותם בעל פה, אחרי זמן קצר שלא אקפל אותם - אשכח אותם. למשל, לאחרונה הכרחתי את עצמי (עם תרגילים והכל) ללמוד בעל פה לקפל את הטווס של מאקווה מריבוע. ידעתי לעשות אותו מצויין, וקיפלתי אותו מספר פעמים. אבל אחרי שלושה שבועות שלא קיפלתי אותו - אני צריך לחזור להוראות. את כוכב האומגה מנייר אחד שניסיתי ללמד במפגש גם זכרתי בעל-פה, והיום לא ממש...

 

[גילה או]

בעניין הזיכרון.

לפעמים כשאני מקפלת לילדים קטנים פרח ,ציפור ,קופסא הם מבקשים ממני את הסירה שהינו מקפלים כשהינו ילדים ו..... אני מיסתבכת.