פגשנו אותם

פגשנו אותם

ניק חדש. משתפת כי אולי יעזור לעוד משפחות אומנה שמסתובבות כאן...
אנו משפחת אומנה עם כמה ילדים ביולגים וילד אחד צעיר באומנה. הילדון אצלנו כשנתיים ועד כה היינו 'אומנה חסויה'.
לאחרונה, הוסר החסיון ו...פגשנו את הוריו הבילוגים. והאומנה הפכה ל'אומנה פתוחה'.
כמה התכוננו, כמה חששנו, כמה רצינו...לפגוש אותם וזה היה אחר מכל דמיון. אמיתי, רגיש ומרגש. שני זוגות הורים שהגורל (או בעצם העמותה) הפגישו ביננו. קצת כמו מחותנים רק עם ילד אחד באמצע שנתלש ממשפחה בקריסה וקבל את חייו במתנה. כך הם הציגו את זה. לא היה שם אגו וגם לא מאבקי כוחות (אלו אולי עוד יגיעו). היתה הרבה כנות וכאב והכרת תודה הדדית. הם לנו על שאנו מגדלים את ילדם ואנו להם על כך שנותנים בנו אמון ומאפשרים לילדם להיות חלק מאיתנו. לרגעים נראה היה שהיו רוצים שנאסוף גם אותם אלינו למשפחה. שנגונן ונטפח ונשנה את מסלול חיהם.
חיינו נראים שונה מאותה פגישה. הילדון חש שחרור בקשר איתם וכשהבאנו אותו לפגישה הקבועה הוא היה נרגש כשנכנסו איתו לפגישה ולחצנו את ידיהם.
מקווים כי השינוי יביא איתו עתיד של הורות משותפת כפי שהאומנה צריכה להיות במהותה.
 

יסמין@

New member
מאוד!


 

נתנאלה2

New member
אני מעריצה אותך! ספרי לי איך

איך?
איך אפשר לגדל ילד כחלק ממך? ואז להפרד ....
איך אפשר לגדול אחים בשר דם ואהבה ? ואז להפריד בנהם
ולהסביר שיותר לא יתראו או לא יחיו יחדיו
איך אפשר להיות יום יום ביחד, ואז ביום אחד כבר לא?
איך?
הייתי רוצה מאוד, אבל פוחדת
גלי לי את הסוד .
 
אם הבנתי את שאלתך

זו מהות האומנה.
האמת, שכהחלטנו ל"הכנס" לזה לא הערכנו את הקשר, המחויבות, האהבה לילד "לא שלנו".
ידענו שנאהב. ידענו שנתמסר. ידענו שנעשה כל מה שרוב ההורים עושים למען ילדם.
לא ידענו שהילד "לא שלנו" יהפוך בזמן כ"כ קצר לשלנו מאד מאד מאד.
הרבה מזה בזכות מי שהוא. חלק ממי שהוא "בזכות" הוריו הביולגים.
וביוםיום אנחנו לא חושבים על אפשרות הפרידה. אם וכאשר זה יצוף - נתמודד ונעשה הכל כדי שזה לא יקרה.
נראה שהפגישה הזו המדוברת והסרת החסיון הם צעד משמעותי כדי שזה לא יקרה.

אני הרבה חושבת עליהם. על ההורים הביולגים שילדם נתלש מהם שלא ברצונם. על הגעגועים אליו, על הדאגה לו. על החיים בצל חוסר המידע לגבי מי ההורים האחרים המגדלים אותו ומטפחים אותו וקמים אליו בלילה. תחשבו כמה עוצמה ורגישות ותעצומות הם צריכים כדי להמשיך לחיות כל יום אחרי יום ועוד להודות לנו ולהעריך את מה שאנו עושים בשבילו-בשבילם.
 

שרון123

New member
כמה מרגש האופן בו את כל כך רגישה

למה שעובר עליהם. התברך בנכם שזכה בכם
 

סביון1

New member
אין מילים, פשוט מדהים

מורידה בפניכם את הכובע. צריך הרבה כוחות נפש ואצילות גדולה כדי לעבור כאלה מצבים בשלום. זה לא רק המפגש, הילד חוזר איתכם הביתה, אתם חיים את הסיפור הזה בכל רגע ורגע. באמת מדהים.

מאחלת לכם רק טוב.
 
אמנות ה"ללכת בין הטיפות"...

אני חושבת שאת האיכות הזאת הראית כאן.
המחשבה שלך בסוגריים על כך שאולי מאבקי הכוח עוד יגיעו מרמזת על תפיסה מאד ריאליסטית ביחד עם הרושם החיובי מהמפגש שתיארת. הרי לא פשוט למסור ילד ולהפקידו אצל זוג הורים שנראים מתאימים יותר בהורותם,לכן יש אפשרות באמת לכל מיני תקופות ולא רק של ירח דבש.
הטוב הוא שאת ערוכה לכל,מתוך האהבה לילד,מתוך הדבקות במה שלקחתם על עצמכם.
מאד,מאד מרגש לקרוא.יישר כח!
 
למעלה