בוא נעשה לך סדר בתמונה הזו...
נתחיל עם פולים שנראה כאילו רק הצהיבו ומקבלים צבע צהוב עפר בקלייה, אבל לא מצליחים להגיע לחום כהה ויפה...
נתחיל עם הפול הימני ביותר (נקרא לו מס' 1 ) נראה כמו ערביקה ברזיל, כנראה מזן לא מובחר, כנראה סנטוס, יש לו חור קטן של תולעת לייד הנבט, מה שכנראה עצר את ההבשלה של הפרי ולכן אופי המרקם של הפול עצמו נשאר דחוס יותר, הוא היה נקלה בקלייה באצווה קטנה יותר, סביר להניח שהיה גם כן נשאר חצי קלוי, אגב אם תשבור אותו ותריח, תגלה שאין לו כמעט ריח של קפה, אלא קצת יותר דומה לטוסט.
פול מס' 2, זה שליידו סובל מעצירה של התפתחות הפול בשל מטציה גנטית בשיח, גם הוא ערביקה, כנראה גם ברזיל, אם תשים לב יש לו מין נקודה שחורה לייד הנבט סקצה של ה"חיוך" אבל בצד הקמור. פגם גנטי זה גורם לכך שהפול אוגר כמות אדירה של מים ואחוז הלחות בפול גבוהה לכדי 30% גם לאחר היבוש ולכן לא מצליח (למעט הנבט) להגיע לשלב פירוליטי ולכן רק הנבט משחיר, היתר נשאר צהוב.
פול מס' 3,4 שניהם נפגעו מפטריה , יש עליהם סימנים "מנומרים, לכן התפתחותם נעצרה, המבנה של הפול נשאר דחוס והפסיק להתפתח על אף שכמעט והגיע לבגרות, שוב התוצאה לחות רבה יותר, לא מצליח להגיע עם יתר הפולים לשלב הפירוליטי הפול השבור מס,5 פגם גנטי שנקרא קונכייה רובם משחימים חלקם הקטן לא פול שבור מס'6 כנראה נשבר בקלייה או במגש הקירור גם הוא כנראה סבל מפגם או תולעת ולא סיים קלייה...
פול מס' 7 הגדול לייד הקונכייה, רובוסטה ויאטנם או אוגנדה , מוטאנט של ממש, גם לפי הגודל... הרבה לחות ויבוש לא אחיד או בשלב יבוש בקלייה או בשלב היבוש בחווה, חלק גדול מהקליפה עוד עליו מה שאומר שזו שמשה כ"שמיכה" שכלאה את הלחות בפול ולא נתנה לו להמשיך להקלות, גם הוא יהיה בעל תחונות "אפוי" ועם ריח שיזכיר מעט בצל מטוגן. כמוהו גם הפול שליידו מס' 8
פול מס' 9 זה שלייד השבור קולומביה עם מוטציה גנטית אופיינית לזן, הוא אגב נראה הכי "קלוי" מהחבורה, זביר להניח שהוא היה יבש יותר מיתר הפולים בתוף... אגב תופעם הצהובים מחמירה ככל שהקפה יותר "מאוסם" כלומר כשהפולים עומדים במחסן זמן רב מאוד מהקטיף ועד הקלייה.
