לא על הפומלית לבדה...
הפומלית היא הכלאה בין פומלה ואשכולית, ובאנגלית היא קיבלה את השם המקורי "Sweetie". יש קבוצת מחקר באוניברסיטה העברית שחוקרת את הפומלית ותכונותיה כבר לא מעט שנים. כמו פירות הדר אחרים, היא מכילה כמויות נאות של ויטמין C ונוגדי חימצון אחרים, בעיקר פולי-פנולים. אגב, במחקרים שבדקו את הכושר האנטי-אוקסידטיבי של תמציות הדרים, התגלה כי לא דווקא ויטמין C הוא המצטיין בכך, אלא חומרים אחרים (בעיקר פוליפנולים, כולל פלבונים, אנטוציאנינים, פנילפרופנואידים ושוברי-שיניים אחרים). נוגדי חימצון אלה (ופירות ההדר המכילים אותם) הודגמו כמסייעים במניעת שבץ ומחלות לב מסוימות. על בהורדת כולסטרול אחראים בעיקר הסיבים התזונתיים, שאגב נמצאים בעיקר בקליפה ופחות בציפה (החלק הפנימי העסיסי של הפרי, שמצוי מתחת לקליפה).
בהשוואה בין פומלית לבין אשכולית, נמצא שהפומלית בעלת יותר אנטיאוקסידנטים. אך בהשוואה בין לימון, תפוז ואשכולית, נמצא שהאשכולית היא דווקא בעלת הכמות הנמוכה מבין השלושה בריכוז האנטיאוקסידנטים (הפומלית דומה לתפוז), בעוד הלימון הוא החזק ביותר. זה לא אומר שהאשכולית או הפומלית בעלות ריכוז מינורי, אלא פשוט פחות מהלימון (מדובר בממוצע על 164 בלימון לעומת 135 מ"ג של פוליפנולים ל-100 גר' בציפה של אשכולית). לגבי סיבים תזונתיים, אין הבדל משמעותי בכמות בין ההדרים השונים. בקיצור, הדרים הם פירות נחמדים באופן כללי, אין משהו סופר-מיוחד בפומלית, ואם התכונות הבריאותיות הם המניע היחיד לבחירה - הלימון מנצח, לפחות בנוגע לאנטי-אוקסידנטים (כולל ויטמין C).