הנקודות
א. אני מצרף תמונה אחרת של הודית מסכנה שהיא בטח "מנהלת מרפאה". תחפש בגוגל אימגייס ותמצא מלא תמונות נוספות.
ב. אני אדגיש ללא בושה ובכל הכנות: מי שלא נפגש עם הפונדקאית לפני התהליך הוא טיפש וחסר אחריות. ממש! אני לא מאמין לרגע שסוכנות הפונדקאות אוסרת על ההורים להפגש עם הפונדקאית. אז זה טיפשות וחוסר אחריות לא לעשות את זה מכיוון שאין לך מושג מה התנאים שבהם הילד שלך גודל ומי מגדלת אותו עבורך.
אתה מבין מה אני מנסה להגיד פה? שום הורה לעתיד לא יסכים שהילד שלו יגודל בתנאים לא הולמים, כולל תנאים לא הולמים לפונדקאית ופונדקאית שאינה רוצה בזה. ולכן אתה מבין למה אני לא מאמין לרגע שיש פונדקאיות מסכנות שפגעו, ניצלו רמסו והכריחו אותן. שנים שאני מחכה לסיפור אישי אחד של פונדקאית מסכנה. למה כל כך קשה למצוא סיפור כזה?
אף אחד לא יחתום על חוזה וישלם הון עתק לסוכנות בלי להפגש איתם, לדבר איתם, לבקש אסמכתאות ולראות את המירפאה שלהם, נכון? אז לא עוד יותר חשוב לראות מי מגדלת את הילד שלך ב-9 החודשים הכי חשובים להתפתחותו?
אם יש טיפש או חסר אחריות שעשה פונדקאות בלי להפגש עם הפונדקאית, אז לא פלא שיש סיכוי שהוא קיבל פונדקאית מסכנה. אבל אפילו הסוכנות יודעת שפונדקאית שלא רוצה בזה ולא מאושרת זה רק פתח לצרות.
ג. נו, אני רוצה תמונה של פונדקאיות מוחזקות בחווה. אבל אם נותנים לפונדקאית דירה יפה, נוחה, עם מיזוג אוויר ושלוש ארוחות מזינות כל יום... יותר ממה שיש לפונדקאית בבית שלה, אז למה שהיא או אני אתלונן? זה רק מראה כמה מפנקים אותן וכמה הן חשובות להם.
לגבי זה שהבעל של הפונדקאית חותם על החוזה: גם בארה"ב זה כך. כן, התרבות בהודו היא שונה, אבל אתה טוען שהבעלים מכריחים את הנשים שלהן להיות פונדקאיות? ואם לא, הם מרביצים להן?
רענן