פוסט(מה)ינור 2 - השתמשו בפס הגלולה
בפורום ההוא, אללה ירחמו (נא לרקוק פעמיים ולהעיף בקשת מאחורי הכתף) הייתה בזמנו התייחסות לפרסומות שמביאות את הסעיף. ברשותכם או שלא הייתי רוצה להביע את דעתי האישית, באיחור אופייני ואלגנטי, לפרסומת שכיכבה כאן על הגלולה של היום שאחרי. עם כל הכבוד, ויש כבוד, למעמד האישה החדש, הרענן, המתנחשל וזה שבועט חזק ומדוייק לאיפה שכואב, הרי שהפרסומת הזו היא מהמעצבנות. ולמזי-הגורל שביניכם שפספסו את שכיית החמדה הזו, להלן התקציר: יושבת פאקאצה (שזה כמו פוקאצ'ה, רק פחות טעים משמעותית) בקולנוע, בת-עשרה מוקדמת בעליל, מסביבה ייהום הסער וקולות העולים באוב מלחשים מסביבה כי היא, וגם אנחנו מכוח היותנו שבויים איתה, נעבעך, נמצאים בסרט רע. כאילו, דה. ואז זורחת על המסך עלמת חן עם קוקו שמשוך רק קצת יותר מהמותר על פי חוק ובקול שיש בו מזיגה מדוייקת של הצלפה וחמלה שואלת אותה: "נקרע הקונדום? שכחת גלולה? פוסטינור 2 ליום שאחרי". הילדה, שעננה כבדה ריחפה על פניה עד להצהרה המשחררת הזו, הופכת באחת לדמות שחוט של שלווה משוך לה מקצה חיוכה הענוג ועד לקצות אצבעותיה שכבר מלטפות, מעשה שטן, את כף ידו של החבר שהופיע אף הוא מאיזו דלת סתרים ושאחראי, מיינד יו, לאותו פיאסקו מלכתחילה. אז מה הבעיה, אתם שואלים? הבעיה היא העמימות. אותו מסך ורדרד וענוג בו אנו שוקעים כדי לרכך ולו במעט את מגעה הקר של השיגרה. הילדה הזו, שאפשר בקלות לטעון כי היא בת 13, אולי בת 15 ואולי בת 12, היא כבר מלכתחילה במיינסטרים הרגשי של כולנו. אנו יושבים שווי-נפש מול קיבוע העובדה שילדות בגיל העשרה המוקדם נדרשות לשלייקעס נוספים כדי לדאוג לכך שהן לא תיכנסנה להריון. האם העובדה שלא לקחו מישהי שלא ניתן לטעות באשר לגילה הוא מיקרי? בטוח שלא. האם הפדופיל המצוי שואב קורת רוח נסתרת מהפרסומת? תענו אתם. ונניח שהכל בסדר ואנו שוקעים בליברליות עד קצה חוטמנו, האם מוכרחים לשדר את הפרסומת לאורך כל שעות היום? האם שומה עלי לעמוד נפחד ונרעד לצד ילדה בת שש ולהמתין כסוס-ציפורניים עד המרפק כדי שלא אשאל באשר למשמעות? מתי בדיוק אבדה התמימות, שואלים מומחים, מגלגלים עיניים וסופקים כפיים? מהו קו פרשת המיים שצפונה ממנו הפכו הילדים למתוחכמים טרם זמנם אך רזים רגשית? הביטו שוב בפרסומת, אם רק תפציע על המסך. במחשבה שנייה, עזבו. תאמינו לי הפעם.
בפורום ההוא, אללה ירחמו (נא לרקוק פעמיים ולהעיף בקשת מאחורי הכתף) הייתה בזמנו התייחסות לפרסומות שמביאות את הסעיף. ברשותכם או שלא הייתי רוצה להביע את דעתי האישית, באיחור אופייני ואלגנטי, לפרסומת שכיכבה כאן על הגלולה של היום שאחרי. עם כל הכבוד, ויש כבוד, למעמד האישה החדש, הרענן, המתנחשל וזה שבועט חזק ומדוייק לאיפה שכואב, הרי שהפרסומת הזו היא מהמעצבנות. ולמזי-הגורל שביניכם שפספסו את שכיית החמדה הזו, להלן התקציר: יושבת פאקאצה (שזה כמו פוקאצ'ה, רק פחות טעים משמעותית) בקולנוע, בת-עשרה מוקדמת בעליל, מסביבה ייהום הסער וקולות העולים באוב מלחשים מסביבה כי היא, וגם אנחנו מכוח היותנו שבויים איתה, נעבעך, נמצאים בסרט רע. כאילו, דה. ואז זורחת על המסך עלמת חן עם קוקו שמשוך רק קצת יותר מהמותר על פי חוק ובקול שיש בו מזיגה מדוייקת של הצלפה וחמלה שואלת אותה: "נקרע הקונדום? שכחת גלולה? פוסטינור 2 ליום שאחרי". הילדה, שעננה כבדה ריחפה על פניה עד להצהרה המשחררת הזו, הופכת באחת לדמות שחוט של שלווה משוך לה מקצה חיוכה הענוג ועד לקצות אצבעותיה שכבר מלטפות, מעשה שטן, את כף ידו של החבר שהופיע אף הוא מאיזו דלת סתרים ושאחראי, מיינד יו, לאותו פיאסקו מלכתחילה. אז מה הבעיה, אתם שואלים? הבעיה היא העמימות. אותו מסך ורדרד וענוג בו אנו שוקעים כדי לרכך ולו במעט את מגעה הקר של השיגרה. הילדה הזו, שאפשר בקלות לטעון כי היא בת 13, אולי בת 15 ואולי בת 12, היא כבר מלכתחילה במיינסטרים הרגשי של כולנו. אנו יושבים שווי-נפש מול קיבוע העובדה שילדות בגיל העשרה המוקדם נדרשות לשלייקעס נוספים כדי לדאוג לכך שהן לא תיכנסנה להריון. האם העובדה שלא לקחו מישהי שלא ניתן לטעות באשר לגילה הוא מיקרי? בטוח שלא. האם הפדופיל המצוי שואב קורת רוח נסתרת מהפרסומת? תענו אתם. ונניח שהכל בסדר ואנו שוקעים בליברליות עד קצה חוטמנו, האם מוכרחים לשדר את הפרסומת לאורך כל שעות היום? האם שומה עלי לעמוד נפחד ונרעד לצד ילדה בת שש ולהמתין כסוס-ציפורניים עד המרפק כדי שלא אשאל באשר למשמעות? מתי בדיוק אבדה התמימות, שואלים מומחים, מגלגלים עיניים וסופקים כפיים? מהו קו פרשת המיים שצפונה ממנו הפכו הילדים למתוחכמים טרם זמנם אך רזים רגשית? הביטו שוב בפרסומת, אם רק תפציע על המסך. במחשבה שנייה, עזבו. תאמינו לי הפעם.