לראות את האור 123
New member
פוסט על הורות לאחר אובדן הריון
תינוק שלי
מהרגע שיצאת ממני הרגשתי הקלה שאין מילים להגדיר אותה. לצאת בידיים מלאות איזו תחושה אדירה.הנה סוף סוף אחרי 9 חודשים יכולה להיפרד מהחרדה שאיכשהו למדתי לחיות איתה.
אבל אז בלילה הראשון שלך בחוץ אתה עליי צמוד צמוד ואני לא ישנה. מהתרגשות כמובן. ואולי לא רק?
ומגיעים הביתה וכל כמה דק מציצה בעגלה, נוגעת בודקת שאתה נושם. ואתה בעריסה צמוד אליי ודוחה את המעבר שלך לחדר אחר כמה חודשים טובים למרות שיודעת שאשן טוב יותר. ואז יש חום ואתה לא מרגיש טוב. ובגיל חודש כבר היית מאושפז. ולא עוזבת לרגע. שומעת כל נשימה. אתה חם מדי? אתה קר מדי? הכל מדי..
והנה אתה כבר בן 7 וחצי חודשים. ואני לומדת להיות הורה אחר. לא כמו לשאר ילדיי שנולדו לפני. אתה נולדת אחרי שגיליתי על בשרי שברגע הכל יכול להתהפך אחרי שאיבדתי ואיבדתי. אני מחזיקה אותך ויודעת כמה זה לא מובן מאליו.
ואז אני מבינה שלא ממש נפטרתי ממך חרדה. פשוט קיבלת צורה אחרת.
את לרוב לא שולטת בי ואני מתפקדת ומאושרת וישנה ואוכלת. אך את עוד שם בתוכי. לא מתווכחת איתך רואה אותך ולא נלחמת בך. את לא מאיימת עליי ואפילו לא מעייפת יותר מדי.
אך מבינה שכנראה תמיד תהיי שם בגידול של שחר. מסכימה לתת לך מקום אך מבקשת ממך יפה לשמור על מקומך במינון הנכון
ולאפשר לי לגדל את שחר בבריאות נפשית עבורי ועבורו
תינוק שלי
מהרגע שיצאת ממני הרגשתי הקלה שאין מילים להגדיר אותה. לצאת בידיים מלאות איזו תחושה אדירה.הנה סוף סוף אחרי 9 חודשים יכולה להיפרד מהחרדה שאיכשהו למדתי לחיות איתה.
אבל אז בלילה הראשון שלך בחוץ אתה עליי צמוד צמוד ואני לא ישנה. מהתרגשות כמובן. ואולי לא רק?
ומגיעים הביתה וכל כמה דק מציצה בעגלה, נוגעת בודקת שאתה נושם. ואתה בעריסה צמוד אליי ודוחה את המעבר שלך לחדר אחר כמה חודשים טובים למרות שיודעת שאשן טוב יותר. ואז יש חום ואתה לא מרגיש טוב. ובגיל חודש כבר היית מאושפז. ולא עוזבת לרגע. שומעת כל נשימה. אתה חם מדי? אתה קר מדי? הכל מדי..
והנה אתה כבר בן 7 וחצי חודשים. ואני לומדת להיות הורה אחר. לא כמו לשאר ילדיי שנולדו לפני. אתה נולדת אחרי שגיליתי על בשרי שברגע הכל יכול להתהפך אחרי שאיבדתי ואיבדתי. אני מחזיקה אותך ויודעת כמה זה לא מובן מאליו.
ואז אני מבינה שלא ממש נפטרתי ממך חרדה. פשוט קיבלת צורה אחרת.
את לרוב לא שולטת בי ואני מתפקדת ומאושרת וישנה ואוכלת. אך את עוד שם בתוכי. לא מתווכחת איתך רואה אותך ולא נלחמת בך. את לא מאיימת עליי ואפילו לא מעייפת יותר מדי.
אך מבינה שכנראה תמיד תהיי שם בגידול של שחר. מסכימה לתת לך מקום אך מבקשת ממך יפה לשמור על מקומך במינון הנכון
ולאפשר לי לגדל את שחר בבריאות נפשית עבורי ועבורו