פוסט על עוד תאונה

rubber duck

New member
מאחל לך המון בריאות

וכמו שאומרת הפולניה שלי
תרודי טיפה לחץ

שרון
 

ariasdo

New member
החלמה מהירה - ויש גם כאלו שמתגעגעים לרכיבות המיוחדות .......

והארוכות שלך , כל אחד צריך להתרכז במה שהוא יודע טוב לעשות , ולא לנסות לשבור בירידה שיא של לני אנגלהרט .

לך יש שיא שאחרים צרכים לשבור ( מטולה אילת ובחזרה )

אתה לא צריך לחשוב מחשבות רעות שעמיתים יחגגו על התאונה שלך .
נהפוך הוא בארץ לא מפרגנים למי שהצליח אבל למי שנופל מקבל הרבה סימפטיה ואמפטיה .

בקיצור - שוב החלמה מהירה וחזרה לאט לאט ובזהירות לסוג הרכיבות שאתה טוב בהם .
בנוסף אל תקפוץ יותר מדי בפעם אחת מספיק מאילת לחרמון זה עוד אף אחד לא עשה .

אריה סדובניק
 

nachshon4

New member
אין בעיה לרכב עם עין אחת בלבד...

מנסיון. אולי לא להתחרות, אבל לרכב בכיף.
זהירות ושיקול דעת!
ורק בריאות כמובן!
 
תודה נחשון רכיבה עם עין אחת יותר מסוכנת להערכתי גם

יול להיות שהיה שם גם פיגוע דריסה. מנסיוני(אני רואה בערך 10% עם העין החולה בערך כשנה, קצת יותר לפני כן) זו כן בעיה במצבי קיצון. אחת ההשערות שיש לי היום לגבי התאונה היא שלא ראיתי בזמן רכב שהתקרב אלי הרבה יותר מדי ולכן פספסתי את המדרכה והוטחתי עליה ולא יכולתי להרים גלגל קדמי בזמן וגם בגלל זווית הפגיעה לא היה לי כל סיכוי. יכול להיות שהיה גורם נוסף אותו אני בודק. כלומר זה מעלה את רמת הסיכון. יש בהחלט אפשרות שזה היה נסיון דריסה מכוון או רשלנות. בכיביש הזה הותקפתי פעמים רבות ע"י שכני מבית צפאפה.

אני גר בשכונת גילה כ 15 שנה ואני גם מכיר את התופעות האלו מהשכונות הצפוניות בהן היו יותר פיגועים. מה לעשות כאן? בהחלט יכול להיות שאפסיק לרכב על הכביש באזורים האלה.
 

nachshon4

New member
קבל תיקון

התרשמתי מהפוסט שהחיסרון של עין אחת בעיניך הוא בעיית התלת-מימד. אף שזה נכון במידה מסוימת בירידות לדעתי, זה לא מהותי ואפשר לפצות על זה בירידה זהירה יותר.
לגבי שדה הראיה, ברור שזו מגבלה יותר גדולה, בעיקר בישראל. צריך לסובב יותר את הראש, יותר פעמים, ועדיין זה לא מכסה כמו שתי עיניים.
 
תודה ואכן גם תלת מימד וגם שדה ראיה.

אגב כשאובחנתי לראשונה כחולה בסרטן העין והרופאים שקלו לעקור את עייני ראש המחלקה הדגיש בפני שלא שוללים את רשיון הנהיגה בגלל זה.

לגבי הפגיעה: לפני קצת יותר מארבע שנים נדרסתי פחות ממאה מטר משם ע"י נהג ערבי עם שלט "נהג חדש" שגם תקף אותי בהיותי על הכביש. המשטרה הייתה שם, פרטי הנהג ידועים ועד היום לפי מיטב ידיעתי לא הוגש נגדו כתב אישום וככל הנראה אפילו לא קיבל קנס. במצב הנוכחי על אף שהפגיעה חמורה יותר לא ברור אם יש טעם לחקור אם אכן היה רכב נוסף מעורב בתאונה ומה אפשר לעשות כדי למנוע מהנהג להמשיך ולפגוע.
 

urias1

New member
בריאות ורק בריאות

קטונתי מלתת עצות אבל מה שהכי חשוב -לפחות עבורי בכל רכיבה זה רק דבר אחד
לא שיא מהירות , לא להשיג אף אחד בירידה או בעליה , לא לנצח ולא שום דבר .כל טוב
אך ורק לחזור בשלום בריא ושמח.
תרגיש טוב ותשמור טוב טוב על עצמך.
 
סיפוק, וגם קצת הנאה מתחושות חופש ופוטנציה מול אימפוטנציה

מודה שאף פעם לא התחברתי לקריאות של רוב הקולגות על הנאה מרכיבה על אופני כביש, ברכיבת כביש אני רוב הזמן סובל מהמאמץ. הדבר שמניע אותי בעיסוק הזה הוא הרצון לבצע מסלולים באורך כזה שמעטים מסוגלים או או רוצים לעמוד בו והכי הכי הוא להגיע למהירויות שמעטים מסוגלים להן. מכיוון שנתוני הפתיחה שלי מכתחילה היו די נמוכים אני ממש מאושר כשאני מצליח להחזיק עם רוכבים חזקים, לעקוף רכבים במישור או לא להוות מטרד לרכבים בירידות מחוץ לעיר(קומים בסטרבה זה נושא בפני עצמו - תחרויות אלטרנטיביות שמאפשרות גם לרוכבים בינוניים לקבל קצת רגעי תהילה). הנאה מרכיבה היתה לי כשנהגתי לטייל עם אופני שטח אבל ההנאה הייתה בעיקר מהטיול. עם אופני כביש אני מתאמן או עסוק בנסיון לשבור שיאים אישיים, להגיע להישגים ספורטיביים. סיפוק שלא הגיע אף פעם לרמה של ה"קליק" הגדול שאני חש כשאני מצליח לצלם תמונה טוב או לכתוב קטע טקסט אבל ביום לפני התאונה כשהגעתי ל 64 קמ"ש במישור על ציפי זקנתי היה קרוב. אם מבלבלים בין סיפוק להנאה אז פוטנציה מול אימפוטנציה היא הנאה. גלידת שוקולד בקיץ זו הנאה, נשיקה מאהובה אבל לרכב בכביש 38 ב 34 מעלות?
 
וקצת תגובות מהסביבה

רוב האנשים שאני מדבר איתם על אופנים עויינים את התחום או חסרי עניין. בפוסט ציטטתי חלק מהם והנה עוד שניים: רופא שעויין את רוכבי האופניים בכלל כי הם לא רוכבים בשוליים ומפריעים לתנועה ואחות שטוענת שספורט בכלל לא בריא. האחות שאלה אותי: "היה שווה לך עם כל הנזק מהתאונות?". לי בהחלט היה שווה.
 

ItsikH

Member
"מפריעים לתנועה" מי זאת הגברת שאנחנו מפריעים לה? ולאחות
החצופה הייתי עונה שהחיים הם מחלה סופנית, בוודאות מתים ממנה, ולעתים בסבל רב, אז - שווה לחיות או לא?
 
למעלה