נאחזת בתקווה
New member
פורום יקר- יתומה מעכשיו...../images/Emo10.gif
ובכן פורום יקר לאחר שבועיים נוראים שעברו עליי מאז שאבא נפטר החלטתי להכנס לפורום ולעדכן אותכם במה שקרה. ליוויתם אותי המון בתקופת המחלה עם אבא ....היו עליות והיו ירידות ודווקא שהיינו הכי קרובים לניצחון עם השיפור הגדול שהיה בסיטי פתאום אבא קיבל זיהום בדרכי הנשימה ומכיוון שהמחלה הייתה בריאות זה היה קטלני ותוך יומיים מהרגע שהוא אושפז הוא נפטר ... עזב אותי פה לבד בעולם הזה - בלי אבא מאז אני די בהלם לא מצליחה להאמין שזה קרה , שהוא כבר לא פה איתי .... שנגמרו הטיפולים ,המאבק , הכל נגמר והוא כבר לא יכנס בדלת ועכשיו החג שמתקרב צובט לי בלב ועושה לי כל כך רע שאני כבר לא יודעת מה לעשות... הגעגועים מתחזקים מיום ליום ומולם האנשים ,כל כך הרבה אנשים שבשבועיים האלה מנסים להסביר לי שאין מה לעשות שצריך להיות חזקים אבל פתאום שאני בצד השני קשה להבין את העובדה שהחיים ממשיכים בלעדיו ושזה נגמר הדבר היחיד שכרגע מחזיק אותי עוד איכשהו זה המשפחה שלי ,אימא ושתי אחיות שאחת מהם אפילו לא בת 11 וכבר יתומה מאב.... קראתי את כל מה שרשמתם לי היום בפעם הראשונה ,תודה לכם זה עשה לי טוב קצת על הלב שאיכפת לכם... בקשר למה שיהיה איתי אני יודעת שהזמן לא ירפא כמו שאומרים אבל יכולה רק לקוות שעם הזמן אני פשוט יצליח לחיות לצד הכאב והגעגועים . אני מנסה בימים אלו לא להילחם בגעגועים אלא פשוט לקבל אותם ולדעת שהם שם והם דבר לגיטימי ... והמבט הזה שלו בדקות האחרונות ...הוא פשוט משך אותי ואת אחותי בשארית כוחותיו אליו חיבק וליטף את ראשנו חזק ...ואז לאחר כמה דקות נשם נשימה אחרונה ...זה לא יוצא לי מהראש הרגעים האלו... לא יודעת מה יהיה בהמשך לגבי הפורום חשבתי על זה בזמן האחרון ...קצת קשה לי בינתיים עם זה כי זה מחזיר אותי קצת לימים של המחלה להתיעצויות פה ...לעליות לירידות ןלמחלה! אני בטוחה שאני תמיד יציץ מה קורה עם כולם ואולי אפילו לפעמים יגיב.. בכל מקרה תודה לכולכם אני מאחלת לכם רק בריאות כי זה הכי חשוב אוהבת את כולכם ליטל
ובכן פורום יקר לאחר שבועיים נוראים שעברו עליי מאז שאבא נפטר החלטתי להכנס לפורום ולעדכן אותכם במה שקרה. ליוויתם אותי המון בתקופת המחלה עם אבא ....היו עליות והיו ירידות ודווקא שהיינו הכי קרובים לניצחון עם השיפור הגדול שהיה בסיטי פתאום אבא קיבל זיהום בדרכי הנשימה ומכיוון שהמחלה הייתה בריאות זה היה קטלני ותוך יומיים מהרגע שהוא אושפז הוא נפטר ... עזב אותי פה לבד בעולם הזה - בלי אבא מאז אני די בהלם לא מצליחה להאמין שזה קרה , שהוא כבר לא פה איתי .... שנגמרו הטיפולים ,המאבק , הכל נגמר והוא כבר לא יכנס בדלת ועכשיו החג שמתקרב צובט לי בלב ועושה לי כל כך רע שאני כבר לא יודעת מה לעשות... הגעגועים מתחזקים מיום ליום ומולם האנשים ,כל כך הרבה אנשים שבשבועיים האלה מנסים להסביר לי שאין מה לעשות שצריך להיות חזקים אבל פתאום שאני בצד השני קשה להבין את העובדה שהחיים ממשיכים בלעדיו ושזה נגמר הדבר היחיד שכרגע מחזיק אותי עוד איכשהו זה המשפחה שלי ,אימא ושתי אחיות שאחת מהם אפילו לא בת 11 וכבר יתומה מאב.... קראתי את כל מה שרשמתם לי היום בפעם הראשונה ,תודה לכם זה עשה לי טוב קצת על הלב שאיכפת לכם... בקשר למה שיהיה איתי אני יודעת שהזמן לא ירפא כמו שאומרים אבל יכולה רק לקוות שעם הזמן אני פשוט יצליח לחיות לצד הכאב והגעגועים . אני מנסה בימים אלו לא להילחם בגעגועים אלא פשוט לקבל אותם ולדעת שהם שם והם דבר לגיטימי ... והמבט הזה שלו בדקות האחרונות ...הוא פשוט משך אותי ואת אחותי בשארית כוחותיו אליו חיבק וליטף את ראשנו חזק ...ואז לאחר כמה דקות נשם נשימה אחרונה ...זה לא יוצא לי מהראש הרגעים האלו... לא יודעת מה יהיה בהמשך לגבי הפורום חשבתי על זה בזמן האחרון ...קצת קשה לי בינתיים עם זה כי זה מחזיר אותי קצת לימים של המחלה להתיעצויות פה ...לעליות לירידות ןלמחלה! אני בטוחה שאני תמיד יציץ מה קורה עם כולם ואולי אפילו לפעמים יגיב.. בכל מקרה תודה לכולכם אני מאחלת לכם רק בריאות כי זה הכי חשוב אוהבת את כולכם ליטל
