כן, עם הסתייגויות
יש מקומות בהם עושים שימוש בפורומים ובאינטרנט למטרות שונות, כשאחת המטרות - מפגשים בין נערים בכיתות רגילות לבין נערים בכיתות של בעלי צרכים מיוחדים. היתרון : "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד" – הלל (פרקי אבות ב, ו). הביישן, למרות ידע שיש בו אינו מעז לבטא את יכולותיו. לקוי הלמידה נמצא לעתים במצב חמור מהביישן, כיוון שכדי שהוא יוכל לכתוב בצורה נכונה – עליו לכתוב. בכתיבה – הסביבה רואה. כיוון שכך, הבושה עלולה לסגור את יכולתו לכתוב, וכך במקום להתאמן רבות על כתיבה, יתאמן פחות מכל אחד אחר. תהליך זה מקבע את הקושי ואולי אף מחריף אותו. ככל שעובר זמן נוסף עם שנות הלמידה בביה"ס – ריבוי חומר הלימוד והרגשת התסכול המתחזקת. כדי לפרוץ מעגל זה ולעצור את תוספת המחסומים האישיים שתלמיד צובר – ניתן להרחיק אלמנט חשוב והוא זהות של ה"אני" וה"כתיבה". מצד אחד "אני כותב" אך מצד שני "אף אחד לא יודע מי 'אני'". וכך יש יכולת התפתחות אישית ללא חשיפה. דרך זו מאפשרת לקבל תגובות במינימום פגיעה אישית ובמשך הזמן תורמת לדימוי עצמי גבוה יותר. האומץ להתנסות מתאפשר, כך שיש שוב כתיבה כפי שאפשר להתאמן רבות יחד עם קבלת משובים ויכולת שינוי אישי מטא-קוגניטיבי. במקומות בהם המחשב והאינטרנט אינם מפחידים את המורים - משתמשים בהם. במקומות אחרים, לא ממש. (מפחידים את המורים - הכוונה, שהם פוחדים בעצמם להיכנס לאינטרנט, או שאינם מיומנים, וכן - הם חוששים מחוסר השליטה שלהם על התלמידים כשנכנסים לחדרי מחשבים.)
