פורום סיפורי עוצמה (2)

[בן טל-שחר]

פורום סיפורי עוצמה (2) ../images/Emo37.gif ../images/Emo13.gif ../images/Emo12.gif ../images/Emo3.gif ../images/Emo8.gif ../images/Emo22.gif ../images/Emo2.gif ../images/Emo6.gif

סיפור עוצמה הוא דיווח אמיתי על מקרה מדהים או מסעיר שקרה לנו... משהו שיכול לעזור לאחרים להאמין, אם יֵדעו על אותו מקרה... משהו שיכול לתת השראה... משהו שמהווה עדות לקיומו של הקסם (= עוצמה) במציאות שלנו. אני בטוח שלכולכם יש "סיפורי עוצמה", כאלה או אחרים; שלכולכם קרו דברים מדהימים, או מפתיעים, או כאלה הרומזים על כך שקיימת "מציאות אחרת" ושביכולתנו להפעילה; יתכן שלחלק מכם זה מסתכם במחשבה שעברה בטלפתיה, בעוד שאחרים אפילו הצליחו לעוף... (אני בספק רב, כי אינני מצליח להאמין באפשרות הזאת בכלל, אבל אני אשמח להתבדות!!!) שאף אחד לא יתחמק מכך... אני בטוח שאפילו לספקן הגדול ביותר שבינינו, יש לפחות עדות אחת מחייו על משהו מעניין או יוצא דופן... זה יכול להיות כל דבר... מאסטר שהדף מתרגל 5 מטר לאחור באמצעות נגיעה קלה, חבר שהגיב למחשבות שלנו ובא, חלום שהתגשם, תחושה שהתבררה כמדוייקת וכולי... שרשרו את סיפוריכם לכאן...

 

[בן טל-שחר]

תקציר פורום סיפורי עוצמה מספר 1 ../images/Emo37.gif

ובכן, אבשלום עבר חוויה מדהימה של קשב שני, במהלכה זאב ממשי, בשר ודם, הדריך אותו בנפתולי חייו... מיתר נדיר דווחה לנו על קשרי הטלפתיה המיוחדים (והמכאיבים, לעיתים...) שיש בינה לבין ידיד שלה מהאייקידו - ופיני סיפר לנו על חוויה של חלום טלפתי שהדהימה אותו. ועוד באותו פורום: אני דיווחתי על מקרה שבו ידידה שלי ראתה בבירור בעיניים עצומות וכן אודות חוויות ה-T-Mail שלי ושל חבריי (קישורים לשתי הודעותי בנושא - בתחתית הודעה זו). שלכם באהבה ובעוצמה בן

 

[בן טל-שחר]

כבר פחדתי שלא אתעורר יותר...

האם קרה לכם שבתוך חלום צלול שחלמתם, נתתם פקודת "התעוררות" - ובמקום להתעורר מצאתם את עמצכם בחלום אחר? וכך שוב ושוב, עד שפחדתם שאולי משהו קרה לגוף הפיסי שלכם ולא תוכלו להתעורר יותר??? אני מצרף כאן משהו שכתבתי בפורום חלומות צלולים (שאגב, זהו פורום מצויין שאני מזמין את כולכם להשתתף בו... אלא אם כן עדיין לא חלמתם חלום צלול. במקרה כזה אני מזמין אתכם להיכנס לאתר של אלון ברמן על חלומות צלולים... יאללה, הגיע הזמן למצוא את כפות הידיים!...) אני מצרף את זה גם למטה, בנוסף לצירוף בקישורית (זה אותו קישור, אז אל תטרחו להיכנס פעמיים...) מדובר על חלום ממנו התקשיתי להתעורר - או חשבתי שאני מתקשה להתעורר... שלכם באהבה בן

 

[בן טל-שחר]

על כספומטים, דיסקטים וכל השאר...

אני מדבר אתכם על בערך 10 שנים אחורה... המחשב שקיבלתי אז מחנן (חבר טוב באותה תקופה... אין לי מושג איפה הוא היום), היה מבחינתי משהו אדיר. היה בו מעבד תמלילים Einstein ולא היה בו הרד-דיסק, אבל יכולתי לשמור על דיסקטים של 720 K ולהדפיס כל מה שאני רוצה במקום לכתוב ביד... מדהים! אבל מה... זה נראה היה לי יותר מדי טוב, אז המחשב פשוט עשה בעיות, לא פעל. חנן, בתור מומחה למחשבים, הגיע כמה פעמים לסדר לי את העניינים - אבל תמיד משהו אחר צץ, כך שלא ממש הגעתי למצב שהכל פועל. פשוט לא. זה היה "יותר מדי טוב" מכדי לקרות. גם המדפסת לא פעלה... בעיות-בעיות-בעיות. ואני מדבר אתכם על רמות כאלה שחנן מגיע כדי לסדר לי משהו, ליתר בטחון הוא מגיע עם 2 דיסקטים כדי ש"אם משהו יקרה, למרות שלא אמור לקרות" - והופס, שני הדיסקטים התקינים הלכו קאפוט לפני שנכנסו למחשב שלי. בלאגן. אז בסוף נמאס לי... הבנתי שאני יוצר את המציאות שלי... הבנתי שאני סתם מנסה להיות רגוע אל מול בעיות שאני מלכתחילה יוצר... הבנתי שבמקום לתפקד נהדר בתוך המצב הדפוק הזה, כדאי לי לשנות את המצב כך שיפסיק להיות דפוק, אחרת זו כמו יד ימין שנלחמת ביד שמאל... אז תבעתי מונח ביני לבין עצמי: "גשוֹם" (על משקל "רצון"). "גשום" היה השם שנתתי לאיבר הבלתי מוחשי, שאינני יודע מהו ואיפה הוא, שיוצר את המציאות שלי. הבנתי שהאיבר הזה, שאינני יודע עליו כלום, הוא זה שעושה את כל הבלגן... אז התרכזתי והוריתי לו לפעול לטובתי: "גשום, פעל לטובתי!" תוך יום אחד (ואולי תוך רגע... אין לדעת...) כל הבעיות נפתרו - והכל חזר לפעול בצורה תקינה. מאותו יום יש לי מחשב... פועל... עם מדפסת... וזה רק השתבח עם השנים. קצת אחרי אותו מקרה, הייתי עם ידידה שלי בתור ארוך לכספומט. סיפרתי לה קצת על ה"גשום". אמרתי לה שלפני כמה ימים נדמה לי ששיתקתי בעזרתו כספומט, בלי להתכוון. אמרתי לה שאם בדיוק כשאנחנו נגיע לכספומט זה יקרה שוב, כבר אי אפשר יהיה לראות בכך מקריות... ואכן, בדיוק איך שהגענו לכספומט, הוא הפסיק לפעול... אז... גשום, פעל לטובתי. תמיד. באהבה בן

 

[deep ocean]

ואוו אחלה סיפור!! ועכשיו לשלי?

רק אני לא יודעת אם הסיפור שלי הוא גם סיפור עוצמה?! זה הולך ככה- לאורך כל שנות התיכון שלי (כיתה ז´ עד י"ב) הייתה שעה קבועה שהייתי יוצאת לביה"ס, וסדר היום שלי כל בוקר היה די דומה (למשל רבע שעה מקלחת, חצי שעה אוכל וכו´). היו פעמים שהזמן לא עבר. מה זאת אומרת? הייתי מסיימת את הכל והיה נשאר לי עוד 20 דקות, והעשרים דקות האלו לא היו עוברות, כאילו הזמן נעצר, עכשיו הייתי מסתכלת בשעון והזמן לא היה עובר. אחרי כמה זמן קלטתי שכהזמן נעצר, זה אומר ששכחתי לקחת משהו חשוב איתי ללימודים. ואז הייתי יושבת שניה עם עצמי, מתרכזת והייתי נזכרת בדבר שהלא לקחתי עמי, או משהו שהייתי אמורה לעשות לפני היציאה ללימודים. נשמע מטורף, אבל ככה זה היה. אין לי מושג אם זה בכלל נכנס לסיפורי העוצמה, ואם לא-לאן לשייך את זה. עוד סיפור? לדעתי זה מהפכני-אני ידעתי להיכנס לראש של המרצים שלי ולכוון את הלמידה שלי לפי מה שנראה לי שהם ישאלו ואכן הייתי לומדת יום וחצי לפני מבחן ומוציאה ציונים גבוהים זה נחשב? טוב כנראה שאין לי סיפורים מדהימים כמו לכולם לא יודעת פתאום הסיפורים שלי נראים לי עכשיו חיוורים לא יודעת למה..... באי לבינתיים

 

[בן טל-שחר]

בוודאי שאלו הם סיפורי עוצמה, מיכל!

 

[בן טל-שחר]

קישור לסיפור העוצמה של bertcat ../images/Emo45.gif

הערה כללית לקישורים אל הודעות ספציפיות: כאשר ההודעה נפתחת לנו בעמוד נפרד, יש לנו אפשרות לא רק להגיב עליה אלא גם לעיין בהודעות האחרות באותו שרשור ואף להגיב אליהן. הדרך לעשות זאת: לגלול את המסך כלפי מטה ולראות שבהמשך להודעה מופיע השרשור כולו... שלכם באהבה בן