פורים דורש את זה

[noosh]

פורים דורש את זה

אנחנו מתעסקים פה הרבה בקאברים של טורי, כי היא מכניסה בהם משהו מאוד אישי וקצת מנכסת לעצמה את השיר בביצוע. אז במקום לשאול אתכם איזה קאבר אתם הכי אוהבים יאדה יאדה (אם כי אתם מוזמנים לחלוק!), אני אשאל - איזה קאבר שלה גרם לכם לאהוב שיר שלא אהבתם קודם? ולמה? (מה הוא הוציא החוצה מהשיר, איפה הוא תפס אתכם שהשיר המקורי נפל, הוא גרם לכם לאהוב גם את השיר המקורי?) ואיזה קאבר שלה מתעלה על המקור, לדעתכם? והכי חשוב - למה התחפשתם?

כמה אוזני המן אכלתם, ובאיזה מילוי, ואם אתם לא אוהבים אוזני המן - האם אתם מודעים לעובדה שזו פשוט עוגיה רגילה עם מילוי ואין שום סיבה להחרים אותה? וכמה זמן לקח לכם להוריד את האיפור מהעיניים. חג שמח!

 

[Gremshnit]

יש שניים

הראשון זה Like a Prayer של מדונה. יש לי את הבוטלג מ-2005 בו היא מבצעת את השיר, ואפילו שלפעמים הקול שלה בהופעה נשמע צייצני מדי, זו הופעה מצויינת ואנרגטית והקאבר מעולה. היו ימים שהוא ממש נגע בי ודיבר אלי, אפילו שזה כביכול שיר פופ של מדונה. מה שכן, הקאבר לא מנצח את הגירסא מ-Sticky and Sweet, שאותו שום דבר בעולם לא יכול לנצח!!! and it feelsssssssssssss like and it feeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeels like השני זה Famous Blue Raincoat. אין לי מושג מאיפה להתחיל להרעיף על הביצוע שלה מחמאות. היא פשוט עשתה אותו שלה, והקטע הזה שהיא הוסיפה, אם ה-"איאיאייאאייאהההה", אלוהים, זה כמו סכין בלב. היא ממש גרמה לי לרצות לקנות את הדיסק הזה של לאונרד כהן. ויש גם את דניאל של אלטון ג'ון, אבל לא הכרתי לפני כן גם ככה. בכל אופן, שני הביצועים יפהפיים, אני עם נטייה קלה לעבר טורי (מה לעשות, המלנכוליה נשמעת יותר טוב בשיר הזה מאשר הפאנקיות). אה, כן, וממש חשוב לי להגיד שהיא רצחה את Happiness is a warm gun. כאילו, עד כאן! מותר לך לעשות מה שאת רוצה, מצידי שתשחטי את heart of gold ואח"כ תתלי את הגופה מהמנורה שבמרתף, אבל יש גבול לכל תעלול!!!!!111

 

[figure it out]

כחחח... כן, מסתבר --

יום אחד זמזמתי לעצמי את Happiness is a warm gun, ושירה (קובנה) שהייתה לידי, הופתעה שהכרתי אותו, (כי אני סורטה-קיינדה בורת הביטלס, למרבה הבושה) אז ספרתי לה שטורי עשתה לשיר קאבר. היא הלכה לשמוע אותו במחשב, והתחלחלה

החל משילוב הקריין שעומד על חשיבות התיקון השני לחוקה בתחילת השיר (עד אמצע השיר

), וכלה ביללות ובמריחה... העיבוד המוזר... ואז שמעתי גם אני את השיר המקורי, והבנתי את גודל האסון

רצחה אינדיד.

 

[avivs]

Happiness is a warm gun

באמת גרוע.

 

[Gremshnit]

כאילו, הבנו שאת אוהבת לחפור (/סמלצריתלייב)

(/סאה,וגםדאטורה) אבל למה בשירים של אחריםםםםםםםםםם

 

[זונגית]

ENJOY THE SILANCE

על ההאזנה הראשונה בקאבר התאהבתי בו. תחושת אי הנוחות הזאת בבתים שנפתרת בפזמון שהוא ממש מחבק ממש השו לי את זה. לא הכרתי את הביצועהמקורי ואחרי זה חיפשתי אותו והוא נשמע לי מגניב, אבל לא התלהבתי ממנו יתר על המידה. הפזמון המהיר הזה נשמע לי ממש לא במקום אחריי מה שטורי עשתה ממנו. בכל מקרה, זה לאשהיא גרמה לי לאהוב את השיר המקורי כל כך אבל אני כן מחבבת אותו וזה גם משהו. ד.א התחפשתי לקאובוי. כמה מקורי.

 

[Gremshnit]

לדעתי האחת הגירסאות הטובות לאנג'וי דה סיילנס

היא של Lacuna Coil. יש משהו גותי בגירסא שלהם, רוקיסטיות שהייתה חסרה המקור. אבל כן, גם הגירסא של טורי איימוס מעבירה צמרמורות.

 

[Gremshnit]

גם הקליפ עצמו מומלץ

מחזק את תחושת ה"סיילנס".

 

[noosh]

גם אני רציתי לתת אותו

ותארת בדיוק את מה שאני מרגישה, את תחושת האי-נוחות בבתים שנפתרת בפזמון. העניין הוא, שכשהכרתי את השיר הזה בביצוע של טורי בקושי הייתי מודעת לביצוע המקורי. הכרתי אותו, אבל אף פעם לא באמת הקשבתי לו. וכשטורי שרה אותו ככה, חשופה, ונותנת למילים לדבר, זה הוציא החוצה את כל המשמעות של הטקסט, ליטש את התחושה ש-words like violence, break the silence. דברים שבחיים לא הייתי שמה לב אליהם בשיר המקורי קיבלו את המקום הראוי להם. וכשהיא שרה all I ever wanted, all I ever needed is here, it my arms תמיד יש לי צמרמורת. תמיד. הקטע הזה שובר אותי. כי הוא כלכך שלם, ובו-זמנית גם שברירי, ומתחנן שהמילים לא יהרסו שוב הכל. זה אחד הקאברים שלה שאני הכי, הכי אוהבת, ואני חושבת שהוא מהראשונים שממש תפסו אותי.

 

[ענבאך]

זה אולי הנושא האהוב עלי אצל טורי,

כמו שאמרו- אני ממש אוהבת את Enjoy the silence, כי בגרסה שלה באמת יש איזו פגיעוּת ורגש כשבגרסה המקורית בקושי אפשר להקשיב למילים כמו שצריך. הוא גם ממש יושב עליה טוב מבחינת מילים. כאילו, אם לא הייתי יודעת שזה קאבר לא הייתי מנחשת שזה לא שלה במקור. זאת ממש בחירה טובה לקאבר, לעומת שירים אחרים שהיא עשתה שגרמו לי לזעוק "למההההההההההההההההההההה" וגם אני ממש אוהבת את Somewhere over the rainbow. זה בערך השיר הכי קיטשי ונדוש שקיים, והיא הפכה אותו למשהו אחר. בדר"כ זה שיר אופטימי [בהעדר מילה טובה יותר] וציורי, אבל היא הפכה את המשמעות [לדעתי] לשיר מיואש כזה- בעיקר בקטע של Why can't I. הקאבר ממש גרם לי להתעמק בשיר, והוא ממש ריגש אותי. חוץ מזה אני גם ממש אוהבת את I don't like mondays, אבל אותו הכרתי קודם כקאבר, אז קשה לי לענות על זה...

 

[Gremshnit]

לייק על כל מה שאמרת

ואיך שכחתי מ-I Don't Like Mondays?! הקאבר הזה הוא רק דוגמא אחת ללמה טורי איימוס היא טורי איימוס, ולמה יש רק אחת כמוהה.

 

[noosh]

בהתחלה לא כזה אהבתי אותו

ואז הוא היה בפרק של הבית הלבן, ודברים כאלה לפעמים מעניקים משמעות אחרת, או חדשה. אז התחלתי לאהוב אותו יותר.

 

[avivs]

באמת ביצוע מעולה.

אבל מבחינתי החידוש לTIME הוא פשוט ביצוע למות לצליליו. היא נשמעת שם כל כך טוב, וכל מילה מקבלת משמעות כל כך עמוקה בדרך שהיא שרה אותה. תענוג. חבל שהיא לא מופיעה עם השיר הזה.

 

[behappy]

לגמרי. אחד הקאברים הכי טובים שנעשו.

 

[Gremshnit]

לדעתי יש לה טובים ומקוריים ממנו

לא שאני אומר שהביצוע גרוע, חלילה, פשוט, הגירסא המקורית של טום וויטס לוקחת כל גירסא אחרת. היא מושלמת, ואין מה לשפר בה או להוסיף לה. כמו שאומרים, אם משהו לא שבור, אל תנסה לתקן אותו. לעומת זאת, בכל השירים שצויינו מקודם טורי הוסיפה משהו מקורי ממנה, וברובם רק בעזרת הגירסא שלה הצלחתי לחבב.

 

[noosh]

אני דווקא אוהבת את הגרסה של טורי לטיים

ממש. וכן, הגרסה של טום וואיטס מדהימה. אבל אני אפילו לא משווה ביניהן, כי הן שונות לי. נכון, טורי בסה"כ "שרה את השיר עם פסנתר". אבל משהו בהגשה שלה מרגיש אחרת. ובעוד שלשיר של טום וואיטס אני אקשיב בשעת בין ערביים על מרפסת הסטודיו, לגרסה של טורי אני אקשיב באמצע הלילה בחושך (סליחה על הפולניות). כי יש בה משהו אחר שעושה לי להרגיש בצורה מכונסת יותר והרבה יותר לבד. גם הקאבר שלה ל-A Case of You, או ל-Famous Blue Raincoat הם קאברים שלא בהכרח משנים את השיר מעבר לקול ולנגינה שלה, אבל מה שהיא נותנת בהם מצליח להפוך את השירים לשונים מהביצוע המקורי.

 

[זונגית]

קאבר ממש מעניין שטורי עשתה

זה לheart of gold של ניל יאנג. לפני ששמעתי אותו כבר הכרתי והייתי מאוהבת בביצוע המקורי, אז כמובן שכששמעתי את הביצוע של טורי פשוט קבלתי שבץ. אחרי זה שמעתי אותו עוד פעם, עוד פעם ועוד פעם ואז קראתי את המילים וניסיתי לקשור אותן כמה שפחות לביצוע מעלה החיוך של ניל יאנג. אז קרה לי שנכנסתי לראש של טורי והבנתי מה היא ניסתה להעביר בקאבר הזה, והתחלתי לסגוד לגאונות. יש משהו באופן שבו היא שרה "keep me searching", שגורם לבטן שלי להתכווץ.