פורים...סעודה משפחתית. ואמא לא נמצאת....
"צורחת" בבכי כמוך אימא על המיטה שלה ועל הנייר, בכתיבה עליה ואליה.
כל שנה סעודת פורים הייתה אצלנו. בדיוק ביום פורים מלפני שנה אימי עוד הכינה את המאכל המסורתי שלה לפורים והייתה כל כך חלשה. השנה ניסיתי אני להכין אותו, כמה דמעות נשפכו עלייך אימא ביום שישי שהכנתי. אמא איננה ולא תהיה יותר. עוד חודש וחצי האזכרה לאימי, הלב שלי והמחשבה עליה גומרת אותי כל יום מחדש. כל בוקר מועקה בלב. מסתכלת על אחי ואחותי הגדולים, איך הם לוקחים זאת בצורה אחרת ממני ומאחותי שבבית. אנחנו לא מפסיקות לדבר על אימא. כל כך קשה להמשיך בלעדיה.
עצב וכאב אינסופיים, שאי אפשר לתאר במילים.
