פורים... סקרנית לדעת אם יש מסורת

[yeshpitaron]

פורים... סקרנית לדעת אם יש מסורת

למי מכן של משלוחי מנות ואם כן, מי מכין למי ?

ואם אתן בדיאטה או סתם לא רוצות משלוח מסיבה אחרת כלשהי ובכל זאת מביאים לכן ,החמות למשל עם משלוח לכם ומשלוח נפרד מתוק לנכדים, האם הייתן מסרבות?

ומה הייתן מציעות לאותה חמות שאוהבת להכין ולקשט ולתת לחברים ומשפחה ולא שוכחת שום ילד ונכד והם קבוצה שלמה מאחיות וחברים ודודות ודודים והמשלוחים מתוקים והם שמחים אבל פעם ועוד פעם, הבן דווקא מסרב לקבל (נותן גיחה לאכול ולקחת לעבודה) אבל לילדיו ומשלוח עבורם אומר לי "אימא, אימא לא".

אז מתלבטת השנה אם להכין לממתינים (כבר הודיעו לי : ) ולדלג על הבן ומשפחתו או לא להכין יותר ולשבור מסורת?

תודה לעונים

 

[mykal]

אצלינו במשך השנים

הרבה דברים השתנו. בגלל נסיבות החיים.
ולמדתי 'לזרום' עם השינוי.ולא להצטער עליו.
(אגב, זה נכון לא רק לגבי משלוחי מנות--למשל,
בשבוע שעבר נודע לי בן דוד חיתן נכד, ולא קיבלנו הזמנה.
וואלה באמת אין איזה קשר ברצף, אז מה קרה?)

לגבי פורים---
אני שולחת למי שחשוב לי.
ילדי רחוקם וזו הקרובה יש לה מחויבויות שלה--אז פלא.
ולא הכל מוכרח להיות 'דביק' וביחד.
למדתי את זה, ולמדתי להנות מזה.

 

[yeshpitaron]

תודה mykal

 

[נומלה]

יש סיבות לשבירת מסורת

באופן אישי בתור אחת שנאבקת עם משקל עודף ובעלת ילדים דקים. תועפות הממתקים והעוגות הנוחתים במשלוח המנות מהווה בשבילי הפרעה קשה בתוך הכית. ולכן, יש לי נטיה להגיד "תודה רבה" ולזרוק לפח לאחר שהמעניק (הלא מתחשב) הלך לדרכו והילדים טעמו ואיבדו ענין. אולי יש סיבה שהבן מבקש לשנות? לא כדאי לשאול אותו? לחליפין, משלוח מנות יכול להיות שונה. לא מוכרחים אותם עוגות וממתקים אם הם בעיתיים, אלא אפשר משהו אחר אולי?

 

[yeshpitaron]

הבן מגיע ואוכל ולוקח לעבודה. לקטנים אני לא מביאה

ממתקים. אולי מניחה אחד או שניים ויש פעוטות שמקבלים גם מוצץ ואו בובת בעל חיים אבל עטוף יפה...
השנה מתלבטת כי קיבלתי לא שנה שעברה מאחד קרוב.
אני פוחדת שאכין ולא אשלח יראה לא טוב.
&nbsp

 

[פרפרי אהבה]

כאשר היינו בארץ נהגתי להכין משלוחי מנות אפויים

חמותי סוכרתית כך שדאגתי לפנק אותה בדברים ללא סוכר שמתאימים לה.
&nbsp
בנוגע למקרה שהעלית- אני אומרת "לא בכוח"- לא רוצים, הפסד שלהם.

 

[הפוך עם ראש כפול]

אנחנו נאלצנו "לחנך" את חמותי וגיסתי לאורך השנים
משתדלת מראש לברור מילים כדי לא להעליב את פותחת השרשור, אבל הנה מנקודת מבט של כלה ובן:
הילדים שלי לא תינוקות (בני 11 ו-7 וחצי). מאז שנולדו מקפידים על תזונה. כן אוכלים אצלנו ממתקים בבית, אבל בכמות מוגבלת ומאיכות סבירה. לקח לנו שנים להסביר לחמותי וגיסתי (נטולת הילדים, שהבנים שלי הם סוג של פיצוי עבורה) עד כמה צבעי מאכל הם רעל. עד שלא זרקנו מול עיניהן את הממתקים שהן קנו לילדים, שהיו עמוסים בצבעי מאכל, הן לא הפנימו.
כל שנה גם בחנוכה וגם בפורים הן נהגו להכין סוג של משלוחי מנות לילדים, כשכל אחד קיבל אריזה המכילה כמות שגם לגדוד בצבא הייתה מספיקה לשבוע.
בפעם הראשונה שזה קרה, בקשנו בנימוס לדלל את כמות הממתקים לפעם הבאה (לא רצינו לבייש ליד הילדים).
בפעם השנייה שזה קרה, בקשנו שוב לדלל את הכמות. מאותו רגע התחלנו להעביר ביקורת בעצמנו. בקשנו לראות את הכמות שהכינו לכל ילד לפני שנתנו לילדים, הוצאנו ממתקים שלא נראו לנו באיכות סבירה (אפילו ביחס לממתקים...) - שוב, צבעי מאכל וכו', ודללנו בכמות. משנה לשנה בהחלט הייתה למידה והיום אין בעיה עם זה. הילדים מקבלים כמות הגיונית וסבירה, וסוף סוף בלי צבעי מאכל. אבל לקח לנו הרבה שנים להעביר את המסר הזה....
מבחינתי כשולחת משלוחי מנות, היו שנים שאפיתי והכנתי משלוחי מנות לכל המשפחה. השנה כבר לא - ההורים שלי בחו"ל, חמותי עם סכרת ואסור לה בכלל דברים עם סוכר, חצי מהמשפחה בדיאטה.. בקיצור, אין בשביל מי לטרוח

 

[yeshpitaron]

תודה הפוך עם ראש כפול. זה בסדר ולא מעליב

כשאני מכינה אני משתדלת לתת בהתאם כלומר, חמותי והוריי למשל ולנכדים הקטנים כאמור לא נותנת סלסלות ממתקים אלא שמה לכל אחד בודדים ממש גם אחד או שתיים והשאר דברים קטנים חמודים. אם פעוט, או ילד, בקבוק, מוצץ, רעשן מתאים לגיל ובמבה לתינוקות. לגדולים יותר גם בעל חיים צעצוע או משחק חשיבה עוטפת ומניחה בפנים שניים שלושה ממתקים אך עטוף יפה.
חמותי והורי היו מקבלים סלסלות מעשה ידיי ולחברים חלק גם קונה.
&nbsp
עכשיו שאתם כותבים כאן על הדיאטות למיניהם חשבתי שאם יוחלט לתת למשהו שרוצה לשמור מפני סוכרים ושומנים, אכין או אקנה משהו דיאטתי...אחשוב על זה כי אני מתלבטת אם לתת השנה.
תודה

 

[הפוך עם ראש כפול]

אגב, לו אני במקומך - הייתי מכינה בשמחה לממתינים
ומאחר והבן מסרב לקבל עבור הילדים, הייתי מכבדת את בקשתו ולא שולחת ממתקים או מתוקים כלשהם להם. כן הייתי חושבת יחד איתו מה יהיה מקובל עליו. אולי ספר, אולי חוברת עבודה לפורים עם חבילת צבעים.. משהו אחר שהוא לא מתוקים.

 

[yeshpitaron]

תודה רבה.

 

[הייתיאביבקיץ]

משלוח מנות לא חייב להיות מתוקים. להיפך.

המטרה המקורית של המשלוח היא מתנות לאביונים. כלומר - לתת אוכל למי שאין לו. בשום מקום לא כתוב שהאביונים רוצים דווקא חצי קילו סוכריות וחמישה קילו עוגיות...

המטרה במשלוח זה לשמח.
אז עדיף לתת משהו שישמח את המקבלים, ולא יגרום להם טרדה או צער

אפשר להכין, ואני מכירה לא מעט אנשים שעושים את זה, משלוחים מקסימים שאינם ממתקים. למשל -

מישהי שאני מכירה הכינה ״משלוח גמדי״. עגבניות שרי, מלפפונים גמדיים, גזר גמדי, פירות יער... הכינה, קישטה יפה, וזה היה מתוק ומקסים ומושקע.

מישהי אחרת אפתה לחמניה נחמדות ומיוחדות, ושמה במשלוח ביחד עם ממרחים (כאלה שנשמרים לאורך זמן, ככה שלא חובה להתפטם בו ביום שמקבלים המשלוח).

מישהו אחרת נתנה פשטידות שהיא אפתה.

אני לא מסרבת למשלוח, אבל אם הוא לא מוצא חן בעיני - אעביר אותו למישהו אחר, או לפח (אם הוא לא איכותי לדעתי. כל מיני ממתקים עשרה בשקל).

 

[yeshpitaron]

אני משלבת ולרוב לא נותנת לכולם אותו דבר.

שוב, הבן כן אוכל ו"חוטף" משלוח לעבודה.

 

[ויקה1222]

אני לא מכינה ולא שולחת

ולגבי המקרה שלך, אל תכיני. לא יודעת מה הסיבה שהם כה נחושים בדעתם אבל נשמע שהם די באנטי אז לא צריך. לי נראה שלו אני במקומה של כלתך ובהנחה שהיא מקפידה מאוד על כל הנושא של ממתקים, הייתי בכל זאת לוקחת, מחייכת וחורקת שיניים כשהילדים אוכלים ממתק או שניים. אחר כך, כשאף אחד לא רואה, הייתי נפטרת מהם בשקט. בעיני העניין של הכבוד ושל חוסר הרצון לפגוע חשובים יותר מנושא הממתקים ובואי נגיד שמדובר בפעם, פעמיים בשנה.
יחד עם זאת, יש כנראה סיבה לכך שהיא מסרבת, אני לא יודעת מהי, אבל נוצר מתח סביב הנושא הזה, אולי היא או הם חושבים שאת לוחצת מדי ולא מתחשבת בדעתם או סיבה אחרת , אז וותרי. הכנת משלוח מנות אמורה להיות משהו משמח ואם נגרמים מתח ועגמת נפש לאחד הצדדים או לשניהם, סימן שצריך להפסיק.
ואם הבן שלך עובר אצלך לאכול, דברי איתו על דברים שנעים לו לדבר עליהם ואל תבזבזי את הזמן שלכם ביחד על ויכוחים. חבל.

 

[mykal]

 

[yeshpitaron]

מכירה הרבה שלא עושים זאת. אני רגילה

אבל משום שסורבתתי שנתיים ברצף מהבן שלי וכלתי התלבטתי.

 

[mykal]

זה אבל ברור

הם יודעם שאת רגילה--הם מסרו סרוב,
למה 'צריך כאילו בדוקא'
את לא חרשת, לא טפשה--הבנת--תודה לא תקבלו.
אחרים אומרים תודה--תני להם.
איך ויקה כתבה--הבן בא לאכול--תצחקי, תדברו על פוליטיקה עולמית,
לא על ---רציתי--אמרתם לא....החלטתי...
עזבי, תתעלמי תמשיכי רגיל..
לא קרה כלום.

 

[yeshpitaron]

אז זהו. שלפני שנה החלטתי לא לעשות להם משלוח

(גם לא להוריה שסירבו) וכן עשיתי לשאר בני משפחתי (שאהבו לקבל) וקומץ חברים ששמחו. הבן שאל, למה לנו לא? אמרתי כי לפני שנה לא רציתם ואני לא מכריחה. הגיע, אכל בביתנו, לקח לעבודה וזהו.
&nbsp
השנה אני מבולבלת....אבל מקסימום לא אכין....

 

[הפוך עם ראש כפול]

אני חושבת שאת משקיעה בזה יותר מדי אנרגיות. כולה משלוח מנות
אל תעשי מזה כזה סיפור. תכיני אחד גם להם, תני לו כשיבוא. ירצה, יקח. לא ירצה - תני למישהו אחר או תהני בעצמך. וזהו. אל תעשי מזה יותר ממה שזה.

 

[mykal]

מסכימה, ופותחת דרך זה נושא כללי,

הום בבוקר שוחחתי עם בעלי--והגבתי על משהו בעבודה שלו--
'כולה--אמר כך וכך, ורצה לעשות ולא עשה...."
נכון, כולה--כולה.....
כשפורטים כל מקרה לעצמו---אז באמת השומע והמשתתף--
מתיחס "לכולה..." (אני לא חולקת ולא מזלזלת בזה שכך אנחנו חושבים ואומרים)
אבל --פתאום שמעתי את עצמי עונה כך לבעלי---שענה--אהממממ ולא הוסיף,
ואז הבנתי---שגם האמירה אליו מלווה בשפת גוף ובטונציה--שלא הייתי שותפה להם.
והבנתי, שזו לא אמירה בודדת, זה סימפטום---שיש עוד התנהגויותואמירות קודמות,
וזה רק עוד פעם שמתישבת על הרבה פעמים קודמות ואחרות,
אז כשמנתקים ומספרים יחידה אחת--זה "כולה.." אבל הכל ביחד זה משקע ואוירה
שקשה להתעלם ממנה.

וכתבתי את זה לא כי אני חולקת עליך---(עשיתי עכשיו לפני עשר דקות אותו הדבר
זה התבקש)אלא כדי לסדר לעצמי ואולי לעוד קוראים/ות את המחשבה--
איך דברים נבנים ומתגבשים במערכות יחסים.

 

[הפוך עם ראש כפול]

תראי, אני הרי לא באמת מכירה את פותחת השרשור
רק קוראת את הפוסטים שלה ואצלי מייד מהדהדת חמותי. ברור שישנה אפשרות סבירה וקיימת שהכיוון שאליו אני לוקחת את הפוסטים שלה הוא אישי ואך רק אישי שלי, מתוך החוויות שלי. אבל הפוסטים שלה מאוד מזכירים לי את הלך המחשבה של חמותי.
לו חמותי הייתה כותבת בפורומים, אני בטוחה במליון אחוז שהיא הייתה כותבת דברים מאוד דומים עלי ועל בן זוגי. לצערי הרב, היא טיפוס שלאורך כל חייו תמיד מחפש ממי להעלב, מי דיבר אליה לא יפה, מי התנהג אליה לא יפה, מי פגע בה, מי לא עשה משהו שהיא חשבה שהוא צריך לעשות וכו וכו וכו. בכל הזדמנות שלא תהיה היא תצליח למצוא משהו שעשו *לה*.
אז שוב - אין לי שמץ של מושג אם זה באמת העניין כאן, אבל היו כמה אמירות שבאמת נשמעו לי בכיוון הזה, וזה מה שהוביל אותי להגיד שכולה משלוח מנות. בואי לא נעשה מזה יותר מזה. וגם אם יש מערכת יחסים ארוכה מאחורי העניין, עדיין לא צריך להפוך משלוח למנות ליותר ממה שהוא. משלוח מנות ותו לא.
אם מאוד רוצים, גם משלוח מנות יכול להפוך לאבן נגף, ואפשר לשים אותו בהקשר רחב של מערכת יחסים וכו וכו וכו. ההמלצה האישית שלי? להשאיר את משלוח המנות כמשלוח מנות ותו לא , ולא להפוך אותו למשהו גדול יותר.