פורים שמח "עצוב"

[ליאורלילי]

פורים שמח "עצוב"

אתמול הייתי ממש בדכאון כזה וכבר כתבתי הודעה אך בעלי התעורר בשעה 15 ונעמד מאחורי גבי לקרוא , אז לא שלחתי ואמרתי לעצמי שלמה לקלקל את כל הברכות הנחמדות של נילי , אריאלה וכולם לכבוד חג פורים. היום מצב רוחי כבר השתפר ברוך השם אך כמו להכעיס בעלי מאד מבולבל וראיתי שזה גורם לו לעצבות. הוא לא הבין את העניין שלאחר התפילה הוא יחזור הביתה ואז ניסע לקריאת המגילה. הייתי צריכה לחזור על כך די הרבה פעמים אך לשווא. כשחזרנו מקריאת המגילה הוא חיבק אותי וכששאלתי אותו מה קורה הוא אמר: לא טוב , אך לא רצה לפרט ולספר. ואני כל היום חושבת מה קורה אצלו בראש, אילו מחשבות יש לו , איך ההרגשה של הבלבול הזה שהוא גם מספר עליו. הוא אומר לי בפירוש " אני מבולבל" ואני כל כך חוששת מהשלב הבא ואיך יהיה. עכשיו הוא הלך לישון ואני מקווה שמחר יהיה יום טוב יותר , שיבוא הנכד המתוק וישמח את כולנו. שולחת לכל החברים והחברות ברכת פורים שמח , תשמחו עם מה שיש , משפחה , ילדים ונכדים והלואי שנקבל גם במשלוח קצת בריאות ליקירינו והמון סבלנות ואורך רוח לנו , המטפלים, לילה טוב ושבוע טוב, טובה

 

[zs1957]

../images/Emo141.gifפורים שמח טובה

לכל אחד מאתנו יש מצבי רוח לעתים הם שמחים ולפעמים הם עצובים שיהיה גוון ולא ישעמם. וכמו שאת תמכת בי בשבוע שעבר אני כעת פה לצדך ואומרת לך תשמחי ותהני לא רק בפורים אלא בכל השנה. טוב שאהרון יודע לבטא את תחושותיו ואומר שהוא מבולבל גם הוא חושש מהעתיד וכמובן שגם את. צריך להרגיע אותו ולהסיח את דעתו בדברים אחרים ישמחו את ליבו.אני בטוחה שהנכד יגיע מחר והוא ישמח לראותו וישחק עמו וישכח מהבלבול חשוב לשתף את כל הילדים שיהיו מעורביםבפעילות עמו. לעשות תורניות כל פעם משהו אחר יהיה אתו . לשיחה לטיול לארוחה לקריאה משותפת. את אינך יכולה לשאת את כל הטיפול בעצמך, את היום המפרנסת הראשית ועלייך להאציל סמכויות לילדייך. חג פורים שמח לך ולמשפחתך. ד"ש לאהרון. זהבה שחם

 

[ariela המקורי]

../images/Emo151.gifטובה'לה הם מרגישים

שהם מבולבלים גם בן זוגי אמר לי שהוא מבולבל והראש שלו כואב והוא יודע שהוא הולך למות, אבל אני שינתי את המצב רוח של שנינו והתחלתי לשיר חג פורים. ואז הוא אומר לי איפה פורים ? מי זה פורים? וכך כואב הלב על מה שעושה אותם המחלה אך צריך להתגבר וליראות הלאה את העתיד .

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif פורים שמח טובה

אני כל כך מבינה אותך יקירתי, המצב של בעלך לא יישאר סטטי לאורך זמן, והוא עדיין בתובנה של מה שקורה וזה משפיע עליו. אולי כדאי לך להתייעץ עם הרופא המטפל שלו ולראות אם אפשר לשנות לו את התרופות או את המינון שלהן. מחשבות דיכאוניות הן תופעה ידועה בקרב החולים ולא כדאי לשקוע בהן לאורך זמן. עדיף להשתמש בתרופות שיעבירו את התופעה כי הדיכאון שלו גורם גם לך לדיכאון ואת צריכה להיות חזקה. זהבה צודקת, את חייבת לשתף את כל המשפחה בטיפול באביהם. שיעשו תורנות ביניהם, כל אחד יקדיש יום או יומיים בשבוע וישחרר אותך קצת מהעול ומהדאגה. הוא לא יוכל להשאר בבית לבד לאורך זמן, בטח לא במצב רוח דכאוני, חייבים לקחת את העניינים לידיים, גם אם הוא לא יסכים, את חייבת לקבל את ההחלטות. אני מבינה את הרצון שלך להתחשב ברצונות שלו אבל אל תשכחי שהוא כבר לא יכול לקבל החלטות רציונליות וצריך לעשות מעשה. לקחת מישהו הביתה. אם קבעו לו כבר אחוזי נכות אז גמלת הנכות שלו תוכל לממן לך מטפלת או מטפל לכמה שעות בשבוע. אבל הילדים חייבים להתגייס גם הם למשימה. את צריכה להיות יותר שקטה ורגועה שהדברים בבית מתנהלים בסדר כדי שתוכלי להמשיך ולצאת לעבודתך... אני מאחלת לכם פורים שמח ושתהנו מהנכד הקטן והחמוד ולבטח מצב הרוח ישתפר היום. אצל כולנו יש ימים טובים וימים רעים, ואת הימים הרעים צריך להעביר ולשכוח מהם ולהביט קדימה ולקוות לטוב. צריך לדעת ליהנות מהדברים הקטנים בחיים, מחיוך שלו, מהבעת תודה, מיציאה לבילוי, מהמשפחה וכו'... שולחת לך חיבוק אמיץ וחם ומאחלת לך המון כוחות נפש והרבה סבלנות בדרך הארוכה והקשה שעוד מחכה לכם...

 

[ליאורלילי]

נילי יקרה , תודה

תודה לך על כך שאת כל כך מבינה אותי כי עברת את הכל בעצמך. אבל מצב הביניים הזה הו אמאד רגיש ומבלבל כי כל יום זה משהו אחר והוא לא יסכים שיכתיבו לו מה לעשות וזו הבעייה. אין לי בעייה להביא מישהו אך כל עוד הוא לא מוכן ומתנגד , זו בעייה. ברגע שנראה שהוא ממש לא יכול להשאר לבד , אז יש להניח שנקבע עובדות. הילדים לא גרים בבית אבל עוד מעט חופשת פסח והבן הצעיר יהיה יותר בבית ויעזור בנקיון וכך יוכל לשתף את אביו. הבת הצעירה עוזרת כמה שהיא יכולה בלהגיש לו אוכל ולדבר איתו כי היא כל השבוע בבית אך גם עובדת וגם לומדת. הבן הגדול לא גר בבית ועובד בירושלים ולכן מגיע רק בסופי שבוע אך משתדל תמיד ללכת איתו לבית הכנסת לכל התפילות בשבת. אי אפשר להגיד להם להפסיק את החיים שלהם , הם צעירים וצריכים לבנות את עצמם ואני לא רוצה שיהיו בדכאון מהמצב. בכל מקרה הם תמיד אומרים לי שעלי לבקש עזרה מהם ולא לחכות שאתמוטט. היום בבוקר מצב רוחו של בעלי השתפר והנכד הגיע לזמן קצר ואפילו שאל אותי מתי נלך לסרט. זה כבר טוב אם הוא רוצה לצאת. מקווה שיהיה לכולם פורים שמח ועליז ונילי יקרה , תהני מהנכדים שלך ומהתחפושות, את אשה מיוחדת ווחזקה וממך עלי ללמוד איך להחזיק מעמד, חיבוק חם גם ממני , להתראות , טובה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo151.gifטובה'לה כולנו במצב שלך

כולנו באותה סירה ,אנחנו מחוייבות להחזיק מעמד ולעשות את כל המאמצים להיות חזקות ונשענות על היושב במרומים. תמיד לדבר איתו ומיתוך ניסיון אני אומרת לך שהו ה' שומע ויודע מה אנו עוברות ומה אנו חושבות והכל מאיתו יתברך לכן כמה שקשה לנו נודה לה' שלא יותר גרוע ועד אז ה' ירחם אך תמיד להתגבר לחייך ולעבור את השלבים באהבה וחיבה לבן הזוג את סך הכל עושה טובה לנשמה של בורא העולם , חיזקי ואימצי נשמה טובה.

 

[hregev]

../images/Emo148.gif../images/Emo154.gif חג פורים שמח ל-כ-ו-ל-ם

היום מצב הרוח שלנו לא במיטבו, בעלי הסתבך בכניסה לבנין המגורים שלנו ועד שהגעתי לעזרתו הוא כבר בכה , מאד קשה הייתי צריכה ללכת לשעור פלדנקרייז ולא רציתי לעזוב אותו לבד, הלואי שזו תהיה צרתנו היחידה. בבוקר ישבתי וכתבתי המון והסברתי את מצב רוחי הקודר היום ובכלל, לא יודעת על איזה מקש הקשתי והכל נמחק. בעלי עובר ממצב רוח קודר לשריקות ואינני יודעת איך להגיב. מחר יש לו תור אצל הפסיכיאטר ונשמע מה יש לו להגיד, בעלי לא רוצה ללכת את הפסיכוגריאטרית שהוא מטופל אצלה מכיון שלא התייחסה אליו יפה ועכשיו יש לנו בעיה על מנת שיוכל לקבל את הממוריט - היא נותנת לו אישור מידי חצי שנה לקבלת הממוריט והאישור הזה עומד להגמר, אני מקוה שגם הפסיכיאטר יוכל לתת לו את האישור המקווה ואם לא - האם למישהו יש רעיון איך אפשר לקבל אותו בצורה אחרת.? חג הפורים עבר עלינו בביתנו ורוב הזמן היינו לבד. אתמול יצאנו לפנה"צ לשתות קפה ומאפה ב"ארומה" כאן אצלנו בשכונה, מזג האויר ממש נוח ונעים. טובה - ראיתי שיש לנו המון דברים דומים - קודם כל הבעלים שלנו מקבלים גם ממוריט וגם איביקסה, גם הגיל שלהם יחסית צעיר (בעלי בן 65) דיברת בשבוע שעבר על זה שמלאו לכם 30 שנות נישואין ובעלך לא היה מודע בכלל , לנו ימלאו בשבוע הבא 40 שנות נישואין ופשוט אין מה ולמי לחגוג (ב-13.3) זה לא מוסיף למצב הרוח. דבר נוסף שיש לנו במשותף זה נכד אחד קטן ומתוק, שבא אלינו מידי שבועיים (הם גרים בירושלים) ואז אני שוכחת מהכל ומטעינה את המצברים לשבועיים הקרובים. מצב הרוח שלי היום לא כל כך מזהיר אז אסיים בברכת חג פורים שמח חני

 

[ariela המקורי]

../images/Emo151.gifחני'לה יפה שעוד הוא שורק

זה לפחות מכניס אוירה שמחה, את הממוריט קיבל בן זוגי מהרופאה בבלינסון נוירולוגית ולא פסיכייטר. אם את רוצה אני יכולה להביא לך בן זוגי לא שותה כדורים . אם את רוצה אי"ה אביא לך כשניפגש בקניון, שנשמע בשורות טובות ופורים שמח

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif הי חני

מזמן לא ראיתי אותך בפורום. מתיאור הבעיה שהיתה היום בכניסה לבית אני מבינה שיש בעיות. זו גם נורת אזהרה, אם הוא מסתבך בכניסה לבית, הוא עלול גם לטעות בבניין, לא לזכור את הדרך או משהו כזה... דברי עם הפסיכיאטר גם על זה שהוא הולך לבד ושהוא נשאר לבד בבית. לא תוכלו להמשיך בזה עוד זמן רב. חני, במחלה הזו כדאי להקדים רפואה למכה. לא להמתין עד שהגרוע מכל יקרה אלא להיות מוכנים עם הפתרונות למפרע. זה מאוד קשה ולא רוצים להאמין שהגיע הזמן, אני יודעת כי עברתי את זה בעצמי, אבל אם תתכונני ותכיני את הפתרונות לבעיות, תוכלי למנוע הרבה מצבים קשים ולא נעימים. האם הפסיכוגריאטרית שבעלך לא רוצה ללכת אליה היא ממרפאת הזיכרון? אולי תבקשי להחליף אותה, יש להם שם כמה וכמה רופאים. לדעתי כל פסיכיאטר יוכל לתת לו את האישור לממוריט אבל רצוי שהוא יהיה מטופל אצל רופא קבוע שהוא יכיר וירצה להיות מטופל אצלו. חני, אני מקווה לראות אותך ביום רביעי במפגש העמותה בבית ארבל, מקווה שמצב הרוח שלכם ישתפר, תמשיכו לשרוק ולצפצף על העולם. אני שולחת לך חיבוק אמיץ וחם ומקווה להתראות בימים הקרובים

 

[hregev]

../images/Emo140.gif בעיות ומצבי רוח

ליקירותי נילי ואריאלה היום היה לנו יום קשה , אבל נצפה שמחר יבוא יום חדש וגם יותר טוב. אשתדל להגיע ביום רביעי לבית ארבל. אריאלה אם יש לך ממוריט 10 מ"ג מיו7תר - אשמח לקבלם. אני מקוה שנוכל לקבל מרשם מהפסיכיאטר מחר. נילי איפה אתם מקבלים את המרשמים לממוריט? אתם גם חברי מכבי - לא? אנחנו נשתדל למצוא רופאה פסיכוגריאטרית במקום אחר או שנוכל לקבל אצל הפסיכיאטר או במרפאת הזכרון בתה"ש. כבר כמה ימים שהבן שלנו לא ביקר אצלנו אני הערתי לו איזו הערה והוא כנראה נפגע - אז עכשיו הוא מעניש אותנו - נראה לי שזה משפיע גם על מיכאל שלי. הוא לא מוכן לקבל שיש בעיה, וכאילו אני מדברת ברחמים עצמיים ועושה מהבעיה יותר ממה שהיא, בן 30 ועדיין לא התבגר. בתנו גרה בירושלים ומטופלת בתינוק מתוק ומבקרת אותנו פעם בשבועיים, היא היתה בשבוע שעבר וכנראה תגיע בשבת הקרובה, כך שאנחנו לבד במשך כל השבוע חוץ מקשר טלפוני גם עם בני המשפחה האחרים אנחנו נמצאים לבד. טוב מספיק לקטר להיום, בתקוה להתראות ביום רביעי חני

 

[ליאורלילי]

בהצלחה מחר

חני יקרה , כמה כואב לקרוא שאכן אנו במצבים דומים. גם אני חשה המון בדידות לפעמים ואף אחד לא מתקשר ולפעמים אין לי גם חשק לדבר. אך ברוב הימים אני איכשהו מעסיקה את עצמי בדברים שבבית ועכשיו גם יוצאת להליכות ברגל וזה מרגיע ועוזר גם לגוף וגם לנפש. אני מבינה שבעלך נמצא איתך בבית כל היום וזה כנראה כובל אותך לבית. האם יש אפשרות שהוא יהיה במרכז יום? או שהוא לא מסכים לכך? חני יקרה , כאן הפורום לצורך קיטורים ואין שום בושה בכך. גם אני עושה זאת וגם חברותייך ולשם כך הוא קיים וכולנו מקבלות המון אהבה ועצות טובות מכל החברים כאן ואני יודעת שלאנשים כאן איכפת ממה שקורה לנו וכולם מבינים כמה קשה ההתמודדות היומיומית. גם אצלי לפעמים הילדים לא מבינים למה אני לוקחת קשה מצבים מסוימים עם בעלי כי הם לא מבינים את גודל האחריות שנופלת עלינו ולא עליהם. לכן , אל תקחי זאת קשה , הם ילדינו מנסים לחיות את חייהם וקשה להם להיות יותר מדי מעורבים כי זו התמודדות נפשית קשה. כל אחד י שלו את האישיות שלו ואת יכולת האמפטיה שלו ואנו לא נצליח לשנות את זה אם זה לא יבוא מאליו. תהני מהנכד הקטן ובע"ה יהיה לכם כיף ביחד גם בשבת , חיבוק ממני להמשך שבוע נפלא , טובה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo151.gifחני 'לה שפכי כמים ליבך

בשביל זה קיים הפורום, אנו נעודד אותך , הבן יחזור הבייתה כי הוא יודע שאין כמו אמא בעולם, אל יאוש רק תפילה ותקווה ולהשתדל להיות שמח כי הברירה השניה תביא דכאון וחלילה אבדון אז תשרקי והכל יבוא, פורים שמח

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif חני יקירתי

כתבתי לך תגובה ארוכה ומפורטת, כדרכי, ואז לא הצלחתי לשלוח אותה כי תפוז שוב עושה בעיות ב"שלח". בינתיים אני רואה שאריאלה כבר הגיבה ושולחת לך הרבה מרץ ושמחה ועידוד. בכל אופן בקשר למרשם לממוריט. היינו מקבלים ממרפאת הזיכרון בתל השומר מכתב לרופא המשפחה ובו פירוט של כל התרופות שבעלי צריך לקחת. רופא המשפחה היה מוציא את המרשמים. בשביל ממוריט ואקסלון צריך לקבל אישור מהרופא המחוזי וזה באמת לחצי שנה. אז בכל ביקור במרפאת הזיכרון שבדרך כלל היה כל חצי שנה, היינו מקבלים את המכתב לרופא המשפחה ובו פירוט התרופות וככה זה עבד. במקרה שאין לכם ביקור בקרוב במרפאת הזיכרון, אפשר לבקש מהם בטלפון לשלוח לכם מכתב כזה בפקס או אפילו בדואר ורופא המשפחה יוציא את המרשמים. לממוקס ולאביקסה אין צורך באישור מהרופא המחוזי. כתבתי קודם, שיש לנו כל כך הרבה מכשולים טכניים ובירוקרטיים בדרך הקשה שלנו שעליהם צריך להתגבר, אבל הרבה יותר קשה להתגבר על המכשולים הרגשיים. הבן נפגע, לא נורא. הוא יתרצה. מי שלא נמצא בבית 24 שעות עם החולה לא יכול להבין או לתאר לעצמו מה קורה עם החולה. לכן צריך אולי בעדינות לספר לו ולהתייעץ איתו אולי, וככה הוא יפנים יותר טוב את המצב. כמובן שעדיף שהרצון לעזור יבוא מהילדים עצמם, אבל לפעמים צריך לתת להם דחיפה קטנה. לשתף אותם יותר באירועים ובמצב. יקירתי, אני כל כך מבינה את מצבך הקשה. כל כך חבל שאין לחולים הצעירים פתרון לשעות היום כמו שיש ל"קשישים". איך לא חשבו על זה? חייבים לפנות לביטוח הלאומי ולבקש מהם שימצאו פתרון מעשי לחולים האלו. נראה שיש לא מעט חולים צעירים שאין להם מסגרת וזה חבל. זה גם מונע מבני הזוג לצאת לעבודה, ואז מי יפרנס את המשפחה? מקווה לראותך ביום ד' במפגש החודשי שלנו. שולחת לך חיבוק אמיץ וחם

 

[ליאורלילי]

חני יקרה , לילה טוב

חני יקרה , פורים כבר עבר ובאמת מצב הרוח שלי כבר השתפר אך כל זה לאחר יום מתיש מאד. נכון שמצבנו די דומה. אני שולחת לכם ברכות חמות ליום הנישואין , אני מתפללת למענך שתצליחי להזכר בשנים הטובות ולמצוא סיבות על מה לשמוח ולחגוג. שהילדים ישמחו אתכם ביום זה ותמצאי לך משהו נחמד שאת אוהבת ותפגשי אנשים שאת אוהבת , העיקר לא לשקוע במרה שחורה. גם יום הנישואין שלנו בתאריך העברי יחול בשבוע הבא, כא' אדר ואני כבר איין לי ציפיות ואם הילדים יכינו משהו יהיה נחמד ואם לא , לא נורא כי כל אחד מהם עסוק בחיים שלו. אולי הוא יסכים לצאת המוצ"ש לערב מוסיקלי כאן בכפר סבא וזה ישמח את שנינו. גם אנחנו מטופלים בבילינסון ויש לנו גם תור החודש כדי לחדש את השימוש בממוריט. הבוקר קמתי ליום די מדכא כי הוא היה עצוב מאד כי הרגיש שאינו יכול ללכת לתפילה לשחרית וממש לא קם מהמיטה ולא היה מוכן לשתף אותי. ואז בשמונה בבוקר אבי טילפן וסיפר לי שאמי נפלה בלילה בחדר האמבטיה וכך כל היום הפך להיות מוטרף כזה. המזל היחיד הוא שברגע שסיפרתי לבעלי על כך , הוא מיד קם מהמיטה ושכח את צרותיו. הוא צעד הבוקר ואחר כך שטף כלים ומצב רוחו השתפר מאד. ברוך השם , אמי חטפה כמה מכות ברגליים ובגב ולא לקחנו אותה לבית חולים. אך כל היום הייתי במתח והתרוצצתי מביתי לביתם וכל המשלוחים והכי חשוב שהנכד בא וגם שימח אותם ואותנו. אני מקווה שנמצא זמן לבקר את הנכד באמצע השבוע כי אני מאד מתגעגעת. חני יקרה , את ואריאלה ואביבה ונילי חבורה מאד מגובשת ואני שמחה שיש לי עם מי לדבר על מצבי כמו גם מצבכן. אני מאד אשמח לבוא פעם למפגש שלכן. איפה זה בדיוק בית ארבל? האם זה בפ"ת , קבוצת תמיכה של העמותה? זה יכול להיות רעיון טוב לבוא ולנסות. שולחת לך חיבוק ענק עם המון ברכות ואיחולים לשבוע טוב ובשורות טובות ושתצליחי במשימות הרבות שמוטלות עלייך יום יום . להתראות , טובה

 

[hregev]

בית ארבל

טובה יקרה - תודה על ההענות המהירה. בית ארבל נמצא בפתח-תקוה , רח' מינץ 4 פנת רח' אלחנן באוטובוס עם קו 25 של חב' קוים או קו 82 של חב' דן, זה נמצא בצומת הרחובות חפץ-חיים ופינס. אני מקנאה בך שבתך גרה בקרבת מקום ואת יכולה לראותה ואת הנכד החמוד מידי פעם . אני שבתי גרה בירושלים וקשה לה להגיע יותר מפעם בשבועיים, הבעיה שבעלי לא יכול לנסוע נסיעות כאלה ארוכות ואינו מרגיש טוב בדרך, אז אני מוותרת על הכל. ושוב להתראות לכל יקירותי נילי, אריאלה, אביבה , טובה ואת מי ששכחתי אתה הסליחה. ביי - חני

 

[נילי41]

../images/Emo20.gif הי טובה

המפגש ביום רביעי בבית ארבל הוא המפגש החודשי של קבוצת התמיכה של עמותת אלצהיימר בפ"ת, שמתקיים הפעם במרכז הגריאטרי "בית ארבל" בפתח תקווה, ברח' מינץ 4. זה אינו המקום הרגיל של המפגשים אלא ביקור חד-פעמי במקום. ידונו שם על החלטה להעביר חולה מהבית למוסד סיעודי. ידברו במפגש המנהלים הרפואי והאדמיניסטרטיבי של בית ארבל. אני מניחה שנושא הדיון יהיה מעניין וקרוב לליבנו. המפגש יתקיים בשעה 17:00 ביום ד' 7/3/07.

 

[ליאורלילי]

תודה נילי וחני יקרות

תודה לכן על המידע הזה. אך מאחר ויש לי תור לרופאת שיניים בשעב זו , לא אוכל לבוא. תיידעו אותי על מועד המפגש הבא שבטח יהיה אחרי פסח ואולי אוכל להגיע. שיהיה לכן יום נפלא ושבוע טוב , טובה