פורקן רגשי (כאב)
פורקן רגשי (כאב) קיימים מצבים הגורמים להתהוות כאב נפשי בלבו של אדם. כאב זה נותן את ביטויו גם בגוף הפיזי. אחד הגורמים להתהוותו של כאב הוא האובדן. בין אם זה אדם או רכוש. כיצד אם כך ניתן להתגבר על כך ולהגיע למצב שבו אין מתהווה כאב? אמר מי שאמר שאנו כבני אדם חייבים לחוות על מנת לשרוד. האהבה מחזקת את האדם ותורמת ישירות לבריאותו הנפשית והגופנית. הכאב מחליש ופוגע בה. כל צורך המתעורר באדם (כשלם) יוצר חסר, חומרי, רגשי, רוחני, מנטלי. כל עוד אדם מנסה להשיג את רצונו נתפס הוא בחזקת חסר ושלמותו פגומה עד להגשמה. אך משהגשים רצון או מטרה כלשהי, שוב מתחיל הכל מחדש. עם כל המשתמע מכך. אדם ללא רצונות והעדפות ומטרות ראוי להקרא אדם שלם- רגשותיו יציבים משום חוסר משמעות מיוחדת הנלווית לרצונות ומטרות שהוגו ושלא הושגו. אחד המבחנים הקשים כאשר אנו מאבדים את שהשגנו, הווה אומר מציאות חיינו, האנשים המשפחה הרכוש המעמד והמעשים.(לפחות אחד מהם) כאשר מאבדים קרוב משפחה כאב האובדן מכה את כל החושים. הגוף הנפש והרוח סובלים מכך. לפתע אמרות הכנף רבות מאבדות ממשמעותן והבדלי מינוח כלל אינם נחשבים. כאן עומד האדם במבחן רוחו, האם ערכיו ישתנו? האם ערכיו (הרוחניים) שעד כה הניבו פירות תבוניים רבים יעמדו לרשותו ויוכל לעשות בהם שימוש? האם יוכל שלא לכאוב? קל לאמר היה בהווה אך האם אפשרי הדבר? האם אפשרי שלא לחוש מאומה כאשר האח או הבן או האשה נפגעים קשה? האם כלל כדאי שלא לחוש (במידת האפשר) ולהיות פחות אנושי? - החיים מפצים את האדם על אובדנים רבים. האדם מקבל ומאבד זוכה ומפסיד, יוצר והורס. האם ידע לשנות את המשוואה? לדעתי בבסיס הוויתו של האדם אין הוא מאבד את רגשותיו ותחושותיו, אולם ביכולתו לשנות את השפעת הגורמים ועוצמתם. - קרבה משנה את הערכים הללו. אין בוכים על ילד שנהרג במדינה אחרת, אך בוכים או כואבים על מחלתו של אדם קרוב. הקרבה יוצרת את ההבדל, קרבה זו מכילה זכרונות משותפים המכילים רגשות ותחושות רבות, ואלו העושים את ההבדל. ערכם של רגשות הנו יקר מאוד ואף של זכרונות (בעיקר מילדות טובה) למעשה בשעת כאב האדם עלול לאבד את הזכרון המשותף המכיל רגשות אלו ואינו יכול אף לשאת במחשבה לאבדם. האם זו רכושנות של הנפש? האם זו רכושנות של הרוח? או הרגל וחמדנות של שכיות חמדה שרכשנו בימים טובים (גם רעים) כאשר נפסיק להחיל בתודעתנו את ערכי המשמעויות הרגשיים הללו נהפוך שלמים יותר ופגיעים פחות. אם נהיה פחות אנושיים אשאיר שאלה זו להרהורי לבו של הפרט. בברכה אביר
פורקן רגשי (כאב) קיימים מצבים הגורמים להתהוות כאב נפשי בלבו של אדם. כאב זה נותן את ביטויו גם בגוף הפיזי. אחד הגורמים להתהוותו של כאב הוא האובדן. בין אם זה אדם או רכוש. כיצד אם כך ניתן להתגבר על כך ולהגיע למצב שבו אין מתהווה כאב? אמר מי שאמר שאנו כבני אדם חייבים לחוות על מנת לשרוד. האהבה מחזקת את האדם ותורמת ישירות לבריאותו הנפשית והגופנית. הכאב מחליש ופוגע בה. כל צורך המתעורר באדם (כשלם) יוצר חסר, חומרי, רגשי, רוחני, מנטלי. כל עוד אדם מנסה להשיג את רצונו נתפס הוא בחזקת חסר ושלמותו פגומה עד להגשמה. אך משהגשים רצון או מטרה כלשהי, שוב מתחיל הכל מחדש. עם כל המשתמע מכך. אדם ללא רצונות והעדפות ומטרות ראוי להקרא אדם שלם- רגשותיו יציבים משום חוסר משמעות מיוחדת הנלווית לרצונות ומטרות שהוגו ושלא הושגו. אחד המבחנים הקשים כאשר אנו מאבדים את שהשגנו, הווה אומר מציאות חיינו, האנשים המשפחה הרכוש המעמד והמעשים.(לפחות אחד מהם) כאשר מאבדים קרוב משפחה כאב האובדן מכה את כל החושים. הגוף הנפש והרוח סובלים מכך. לפתע אמרות הכנף רבות מאבדות ממשמעותן והבדלי מינוח כלל אינם נחשבים. כאן עומד האדם במבחן רוחו, האם ערכיו ישתנו? האם ערכיו (הרוחניים) שעד כה הניבו פירות תבוניים רבים יעמדו לרשותו ויוכל לעשות בהם שימוש? האם יוכל שלא לכאוב? קל לאמר היה בהווה אך האם אפשרי הדבר? האם אפשרי שלא לחוש מאומה כאשר האח או הבן או האשה נפגעים קשה? האם כלל כדאי שלא לחוש (במידת האפשר) ולהיות פחות אנושי? - החיים מפצים את האדם על אובדנים רבים. האדם מקבל ומאבד זוכה ומפסיד, יוצר והורס. האם ידע לשנות את המשוואה? לדעתי בבסיס הוויתו של האדם אין הוא מאבד את רגשותיו ותחושותיו, אולם ביכולתו לשנות את השפעת הגורמים ועוצמתם. - קרבה משנה את הערכים הללו. אין בוכים על ילד שנהרג במדינה אחרת, אך בוכים או כואבים על מחלתו של אדם קרוב. הקרבה יוצרת את ההבדל, קרבה זו מכילה זכרונות משותפים המכילים רגשות ותחושות רבות, ואלו העושים את ההבדל. ערכם של רגשות הנו יקר מאוד ואף של זכרונות (בעיקר מילדות טובה) למעשה בשעת כאב האדם עלול לאבד את הזכרון המשותף המכיל רגשות אלו ואינו יכול אף לשאת במחשבה לאבדם. האם זו רכושנות של הנפש? האם זו רכושנות של הרוח? או הרגל וחמדנות של שכיות חמדה שרכשנו בימים טובים (גם רעים) כאשר נפסיק להחיל בתודעתנו את ערכי המשמעויות הרגשיים הללו נהפוך שלמים יותר ופגיעים פחות. אם נהיה פחות אנושיים אשאיר שאלה זו להרהורי לבו של הפרט. בברכה אביר