פותחת דיון

[Tidal]

פותחת דיון

אז מה אתם חושבים על הדיסק החדש של טורי? אני חייבת להגיד שהתאכזבתי ממנו. אולי לא הקדשתי לו מספיק שמיעות, אבל אין ספק שאני מעדיפה את החומר היותר מוקדם שלה. יש בו משהו הרבה יותר כואב וקסום.

 

[Ice machinE]

שמעתי אותו בינתיים רק פעם אחת

אבל אני צריך להקדיש לו שמיעה חוזרת (כשאני אמצא את הזמן

). בכל מקרה, האלבום האהוב עלי הוא ללא ספק boys for pele, כשהוא יצא חרשתי על הדיסק שלו כ"כ הרבה שנראה לי שהמערכת שלי יכלה לנגן אותו בלי דיסק בפנים

 

[catgirI]

האמת היא

שבכלל לא טרחתי להקשיב לו. יצא לי לשמוע שיר או שניים, אבל לא יותר מזה. גם את הקודם אני לא יותר ממחבבת. יש בו שירים שיש בהם משהו, אבל לא תמצאו אותי שומעת אותו מההתחלה לסוף. אני פשוט לא אוהבת את הכיוון הנוכחי של טורי, אבל זה לא מפחית מאהבתי אליה ולחומר הקודם. באמת.

 

[natalik]

פיונה?

האם קראת לעצמך על שם הדיסק של פיונה אפל?... תהייה...

 

[Tidal]

לא וכן.

בהתחלה זה לא היה על שם הדיסק, אולי זה אפילו היה עוד לפני שהכרתי אותו. אחר כך נזכרתי שגם לדיסק יש את אותו השם, וכמובן, פיונה היא היוצרת האהובה עליי אחרי טורי.

 

[shiray]

אני היחידה שממש אהבה?

האמת אבל שבניגוד לאלה שאני רואה פה בפורום בנתיים, אני נחשפתי אליה לפני שנתיים-שלוש ככה, ואז השגתי לי כמעט כל שיר אפשרי שלה ויום אחד ראיתי את האוסף שלה בחנויות אז פשוט קניתי, ככה שאין לי את הדיסקים הקודמים שלה כיחידה אחת, כמו שיש לי את הדיסק האחרון שלה... בכל אופן אני דווקא מאוד אהבתי את הדיסק האחרון שלה, ואמא שלי עדה (אנחנו נוהגות באותו רכב ובמשך חודשים הוא התנגן שם... רק לא מזמן העליתי אותו הביתה...).

 

[natalik]

הידיים על ההגה ואז...הרהורים...

אותך, נערה שאוכל רק לשרטט בעזרת דמיוני בחלל, נוהגת,מתמרנת בין נתיבים, נשמעת לצווי התנועה וברקע מתנגן לו הדיסק, חברך לנסיעה, ששומר עליך. ראיתי סרט לא מזמן, דוקומנטרי, על מוסד לחולי נפש אבל בעצם מי שהראו שם לא היו בכלל משוגעים. היה שם אחד, נהג אוטובוס, שבאמצע נסיעה פשוט עצר והתחיל לבכות... זה עלה בזכרוני אז החלטתי לשתף כך אני מרגישה לעתים בשעת נהיגה ומוצאת שותפות גורל עם אלה שלא מתעלמים מזה שלא ניתן להדוף את הרגש...משום דבר בעצם...

 

[yuval k]

הממ

השירים באלבום הזה הרבה יותר "חלקים", קונסוננטיים, אפילו צפויים-מוזיקלית מאלו שבאלבומים הקודמים (במילים פשוטות, הם יותר קליטים). יש גם הרבה שירים שדומים לאחרים מהאלבום, וזה לא בדיוק מוסיף. אני אוהב חלק מהשירים, אבל אני בהחלט מסכים שבחומר הקודם שלה יש "משהו הרבה יותר כואב וקסום". השירים באלבום הזה פשוט לא עושים לי מה שהאחרים עשו.

 

[behappy]

ממ

אני אוהבת אותו. לא כמו שאוהבת את הקודמים, אלא אחרת. אם אני רוצה לשמוע טורי כדי לשחרר משו מבפנים, אני אשמע את אחד מ-4 הראשונים שלה. זה אלבום שונה. אבל.. אני אכתוב משו שאולי יהיה לא הכי ברור וגם אם יהיה ברור אולי לא יאהבו אותו ממש. בכל אחד יש צד פחות זועק. וזה די.. לא טבעי, לשמוע פעם אחרי פעם מישהו בוכה עוד ועוד חזק. מתישהו דברים הופכים לחלקים יותר, גם אם מדובר בדברים שהכאיבו. נדמה לי שהיא יותר מקבלת ויותר שלווה בדיסק הזה. למרות שגם בו הליריקס די עצוב. יש כאן המון ששמעו את האלבומים הקודמים בהפרשי זמן די קצרים בין אחד לשני. משו כמו שנתיים שלוש. זה שונה, בכל זאת עברו מאז טורי של ליתל ארת'קוויקס כמה שנים טובות. כשמדובר ביוצרת שכלכך חושפת את מה שעובר עליה בזמן היצירה ובכלל, יש לזה משקל. חוצמיזה, שינויים זה מעניין. אני חושבת שאני צריכה לישון קצת אחרי כל מה שחירבשתי פה.