פותחת שרשור חדש אחרי המון מחשבות

[yaeli4]

פותחת שרשור חדש אחרי המון מחשבות

כבר שלוש שעות אני קוראת את מה שאתם כותבים ומוסיפים וכותבים ואת הדעות השונות. יכול להיות שאני רגישה מדי, אבל אני עושה עכשיו החלטה. וזה בא מהבפנוכו, בפנוכו שלי. חלקכם ו/או רובכם לא יכולים לתאר לעצמם מה עברתי עם הילדים האלה ועם האמא שלהם. גיהינום זה חופשה ברביירה הצרפתית לעומת סדרת החינוך שהעבירו אותי. הייתי זבל. אפס מאופס. הפלתי פעמיים במהלך התקופה הנוראה של הדיונים המשפטיים של בעלי ואקסתו. בבית המשפט היא אמרה לשופט בגיחוך, "פחחחח, מה קורה פה, כל פעם האשה הזו בהריון? מה זה התירוץ הזה?" (זה היה כשבעלי התנצל שדחה את הדיון כי היינו בבית חולים באותו זמן). הילדים האלה הרגו אותי. הם באו וירקו לי בפנים. הם הסתכלו על הקטנצ'יק כשהיה בן חצי שנה ונפל מהסל-קל שלו, וצרח כמו מטורף ואני הייתי בשירותים עם התחתונים למטה והם לא קמו להרים אותו. הוא קיבלת זעזוע מוח מהנפילה והם לא קמו לעזור כשהם ישבו על הספה לידו. רק הסתכלו איך הוא צורח. זה רק על קצה המזלג. אני יושבת כאן והדמעות שלי מאיימות לנזול לתוך המקלדת וזה לפטופ, כך שהמחשב יילך פארש אם אני ארטיב אותו... לכן, כל הביקורת הזו, של איך אפשר להגיד על ילדים "רעים" ו"מגעילים" כל כך בלתי אפשרית מבחינתי. כן, הם ילדים רעים, הם קשי-לב, הם חסרי רגשות, הם קרים. וזה שגם להם קשה, מה לעשות... לא יכולה לפתור את כל בעיות העולם. לכן, ההחלטה שלי מהיום והלאה, כדי לא להצטייר כמפלצת בעיני באי הפורום והמגיבים לי, היא לא לכתוב את רחשי ליבי עד הסוף. רק לתמוך במי שרוצה להיתמך, להגיב, להביע דעות כלליות וזהו. ראו את עינייני הפרטיים כסגורים. לא רוצה להיפגע גם מכם. אז תודה, בכל אופן. שבת שלום,

 

[rolan]

רגע, אל תזוזי...

בניגוד לכל הפעמים האחרות, בהן תמכתי בדעתך וחיזקתי אותה בחיבוק, מסר או סיפור משלי, אני הפעם חולקת עליך יעלי... אני חושבת, כמו שכבר אמרתי לך בעבר, שהפורום הוא מקום עם חברים אמיתיים, לצערי רובו וירטואלי, כזה שיש לו משקל מאוד יחסי בחיינו. את מביאה לכאן בעיות שלך, כאבים, סיפורים מהחיים וגם תורמת את חלקך... כמו עם חברה טובה (אני חוזרת ואומרת שהפורום הוא מין דבר שכזה), מקבלים כל מיני דברים – תמיכה, עידוד, מילה טובה, ייעוץ בגרוש והכי חשוב חיבוק. את לא חייבת לקחת הכל, את יכולה לסנן, לנפות את מה שמתאים לך ואיתו ללכת. אין זה אומר שלא מבינים או תומכים בך, כאשר מישהו מביא משהו שנוגד את דעתך, נוגד את סיפורך... לעיתים השרשור מביא אותנו למקומות אחרים, שהם מתייחסים לסיפור באופן כללי ולעוד השלכות שלו שלעיתים אינן נוגעות באופן ישיר אליך. אני זוכרת שכבר כתבת לנו כאן דיווח משיחתך עם בן זוגך, לאחר השתתפות הפורום בעניין שהעלית, אני מבינה שהפורום תרם לך במידה מסויימת. יעלי חמודה את יודעת כמה אני מעריכה אותך, כמה אני חושבת שתרומתך חשובה כאן, אל תיעלבי, אל תקחי את הדברים למקומות שאיש לא הביאם לשם... את חייבת להבין שלא כל מי שנכנס לכאן מכיר את סיפורך עד הסוף, תמיד יהיו חדשים שלא מכירים ממש. תנסי להשתחרר מהכעס הרב על הילדים, שאגב אני מאוד מאוד מבינה והייתי רוצה לשמוע שקיבל גוון אחר, התחלף במשהו קצת יותר נוח. קבלי ממני

ע נ ק ונשיקה גדולה על הלחי (כי את לא אוהבת רטובות) ואל תלכי לשום מקום, כי אנחנו כאן כדי להמשיך את הדבר היפה הזה... ואיך את כותבת בחתימתך? לעולם בעקבות השמש לעולם בעקבות האור... אני שומרת עליך

 

[יונה לבנה 1]

יעלי

בחרת לראות את חצי הכוס הריקה. מי כמוני יודעת כמה צער וכאב עברת ועוברת ולמרות הכל החלטת לעשות שינוי ולהכניס אותם תחת כנפך. את לא מכשפה ,ויש כאלה שחושבים אחרת על הדרך שלך או שלי .וזה בסדר. קיבלת גם אמפתיה וגם עצות טובות גם עם חושבים אחרת ממך.וגם זה בסדר. המקום הזה הוא בדיוק כדי להוציא הכל בכל צורה וצבע...וגם ריח. אל לך יקירה להרגיש שהביקורת היא נגדך,זאת רק הבעת דעה. מי שלא טעם את הטעם לא יכול לדמיין אותו. ואני לא מאחלת לאף אחד לטעום. איתך .

 

[אילנהחלפ1111]

יונה אני בין אלה שטעמתי וטעמתי די

אך יחד עם זאת שהזעם והכאב היה גדול לא נתתי לרגשות האלה בי לשלוט תמיד ניסיתי מייד לאחר פגיעה לחשוב מאיפה ההתנהגות שלהם מגיעה אני ילדה להורים פרודים אני גרושה, זאת היתה החלטה שלי ויש בו הרבה מאוד כאב בניתי את הזוגיות שלי עם גרוש + 2 אך מראש ידעתי שנכנסתי למיטה חולה ועלי להבריא אותה אינני יכולה להתכחש לילדתו (עם הבן הכל בסדר) היא חשובה לו היא בתו חלק מבשרו אז איתה קצת יותר קשה 6 שנים עברו בכל דרך לתקשר וממשיכה זה שלא הצליח עד עתה לא מצדיק שאקלל ואתעלם מנוכחותה בשבילי היא מהווה אתגר להצלחה אך לא בכל מחיר וללא לחץ עלי ועל מהות החיים לאט לאט הזמן יעשה את שלו ויש לי תקוה בלב שיבוא היום והכל יסתדר אילנה

 

[העין ה 3]

יעלי,

כמו שאמרה רולן, לא כל מי שמגיב מכיר את הסיפור שלך, ולצערי, אפילו דברים שכבר קראנו פעם, לא תמיד מתקשרים באותו רגע לאותו אדם (מה לעשות, הזכרון...). אבל בכל מקרה נדמה לי, שמי שכתב (ולא קראתי עדיין את כל השרשור הקודם) שאי אפשר להגיד על ילדים "רעים" ו"מגעילים", בודאי התכוון שגם אם הם כאלה, הם נהיו כאלה בגלל התנהלות חייהם מיום לידתם ועד היום. אז נכון, שבטח לא את צריכה לשלם את המחיר, ומהמעט שסיפרת עכשיו נראה שכבר שילמת מחיר כבד מאוד, אז אנא, המשיכי לשתף, כי גם בשיתוף שלך אנחנו נתמכים,והתייחסי לתגובות בערבון מוגבל - קחי לך רק מה שמתאים לך. ודרך אגב, באותה מריבה גדולה שהיתה אצלנו לפני שנה, גם אני הפלתי... הרופא שלי אומר שעובר שנופל זה עובר שמלכתחילה לא נועד להתפתח בצורה תקינה.

 

[עלמה 3]

יעלי יקרה - לא מקובל עלי ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

יעלי, את לא זזה מפה ואת תשתפי ןתומרי את כל מה שעולה על רוחך וכל מה שאת חווה אם בא לך להקיא - תקאי ואם בא לך להפליץ תפלצי על כל אלה שמגיבים כאן לא לרוחך , ואני לא יודעת אם הם רבים....... מתוקה - קחי את זה בפרופורציה את התגובות ....... אלה שמגיבים איך שהם מגיבים הרי לא חוו - מזה להפיל 2 הריונות..... ואת מה שאת מתארת כאן.... אני יודעת על מה את מדברת, אני כל כך מבינה ללבך, את צריכה להיות חזקה להיות חזקה זה דרך שיתופייך במלוא הפתיחות ועד הסוף ...... יעלי, אני את הגדול המשותף ילדתי בשבוע 35 , כשהוא במשקל 1.900 ק"ג. ילדתי לאחר שה -

, איימה ורדפה וקיללה, באותו מעמד היתה לי ירידת מים, קולחת ... ילדתי בניתוח קיסרי , כשאני בטוחה שאני מאבדת את התינוק, התלוננתי עלי במשטרה כל שבוע - והיא היתה נוהגת לקחת את הילדים שלהם ולומר להם , שאני הגשתי תלונות נגדם, גם במשטרה הבינו שיש עסק עם מטרופת......... כשבני היה כבין 8 חודשים , זוחל וחייכן, המשקיף הניח אותו על שידה בגובה מטר ו- , עזב אותו שם ויצא.... וגם אתמול.. הם יחד שמו את הקטנה שלי בערסל, הסבתא ביקשה להוריד אותה כי היא עלולה ליפול להתהפך, והם אמרו לא חשוב שתיפול בסך הכל 1/2 מטר על הריצפה זה כלום!!! יעלי , אני מבינה אותך...........מאד יודעת כמה זה קשה, עד היום חרוטים לי זכרונות קשים מנשוא..... אפילו כלכלית.... אני רואה אותם נכנסת לחרדות ומתח - יודעת כמה אנרגיות שליליות הם מביאים לי הביתה , מה הקנאה שלהם עושה , איך כל דבר עובר ביקורת וזילזול בכל דבר בבית...... אני רוצה להקיא עליהם - רוצה לשאול אותם ואת אמא שלהם איפה האנושיות איפה ההיתם שאלוהים חילק את האנושיות........... ?????????????? את כאן ואת איתנו ואיתי, אני צריכה אותך כאן איתי....אני מוצאת הרבה מן המשותף ביננו , ואני יודעת שיש לי מה לתת לך.... אז בבקשה עלמה

 

[pepperony]

אני קוראת את השירשורים האחרונים ו

...ונתקפת פחד. מה עוד עומד לפניי? התיאורים שאתן מתארות. כל-כך קשים.כפי שסיפרתי אני בהריון והבכור והאקסית אינם יודעים עדיין. אני בד"כ לא נוקטת עמדה בויכוחים בבית, בין הבכור לאיש שלי (רק בינינו או בשיחה ביחידות עם הבכור). אני לא יודעת אם זה הנכון או לא, אבל בשבילי ובשביל הבכור זו הדרך שנראית כמתאימה. אני בכלל באופיי לא כל כך סמכותית - לעיתים לצערי. אבל החששות שלי שקיימים כבר רק מתגברים מהסיפורים כאן, מה יקרה כאשר יתגלה ההריון? צר לי על הקשיים שאתם חווים. הם מזכירים לי ימים לא טובים שאני עברתי ושאני כל-כך חוששת שהם יחזרו (מצד האקסית דווקא) ועוד בזמן רגיש כזה.

 

[אילנהחלפ1111]

למה לחכות ולא לשים דברים על השולחן

את ההריון אי אפשר להסתיר אז למי מחכים פאפארוני יקרה אולי הפעם לעניין הזה כבר מאוחר אך למה לא לספר עוד קודם לשמוע דעה להתייעץ להעמיד עמדות בדרך זו מביאה רק התנגדויות עלומי פחד וחוסר הפנמה והכנה לעניין חשוב ורצוי עוד היום לשתף ולתת לנוגעים שהם שותפים וחשוב היה לשתפם מאחלת לך הצלחה בדרכך ושמרי על בריאותך אילנה

 

[pepperony]

אני חושבת שזה שצריך לספר הוא

האיש, לבכור כמובן. וקשה לו קצת להתמודד עם זה. כרגע הוא לא בארץ - יחזור בעוד כשבוע..אני מתחילה "לגדול" ונראה לי שהוא יהיה חייב לעשות את זה. אנחנו כמובן שמדברים על -כך ומדסקסים איך לעשות את השיחה. אז החשש בנתיים נמצא.

 

[pepperony]

קוראת שוב מה שכתבת

למה הכוונה בלספר עוד קודם? - לספר לילד עוד לפני ההריון? כאילו להתייעץ איתו?? הרי זו החלטה זוגית ולא משפחתית

יתכן שהעיצה נוגעת לנושאים אחרים ולא הבנתי. וד"א אנחנו אכן מתייעצים עם איש מקצוע.

 

[אילנהחלפ1111]

../images/Emo42.gifבוקר טוב פפרוני אגיב לשאלתך

מצטרת הרגע שמתי לב שהפנת אלי שאלה למען האמת לא זכור לי סיפורך בן כמה הבכור. ואם הוא שלך אושלו אשמח אם תעדכני אותי לא היה לי ברור בכל אופן לדעתי הולדת ילד למשפחה גם אם היא רגילה ובריאה והתכנון מראש יפה ורצוי לשתף את בני המשפחה על הגדלתה בפרט במשפחה מורכבת שיש ובמלה בעיות התעקלמות כך מסירים התנגדויות אין אני אומרת לבקש רשות נכון אתם המחליטים אך יפה ליצור לילדים מקום של התייעצות איתם למצב הנוכחי אני הייתי מארגנת מפגש בזמן הכי נינוח להודיע על ההריון ולברר ולשאול איך אתה מרגיש עם זה ומה דעתך, גם אם יגיד שלא נראה, שלא היה מעוניין, זה בסדר לא לכעוס, אתם עשיתם את שלכם הוא יעריך את הדרך בה אתם שיתפתם אותו אם הזמן יפנם ויקבל ואולי יאהב את הרעיון חשוב לתת לילדים את ההרגשה שהם חשובים בכל תהליך בתוך המשפחה כך נהגתי עם ילדיי וגם עםילדיו של המושלם אצלי לא היה ולא יהיה הריון משהו כל כך משמעותי אך בנושאים אחרים גם בבית רגיל חשוב להפוך את כל צוות הבית למפעל שלם של שיתוף פעולה ילד בבית דורש הרבה הכנה נפשית וכן בני משפחה צריכים לדעת גם מראש אני בטוחה שתמצאו דרך נכונה ורגישה להעביר את המסר אילנה

 

[1נתי 1]

את לא מפלצת

ואני מצטרפת לדעות קודמותיי הפורום נועד לשתף לשפוך את הלב וגם אם התגובות הן לא בדיוק מה שציפית קראי אותן שוב בעוד יום יומיים מנקודת מבט יותר רגועה ואולי אז הן תקבלנה משמעות אחרת וגם אם לא - הרי כולנו בני אדם ובני האדם שונים זה מזה וגם השקפת עולמם שונה .

 

[אילנהחלפ1111]

יעל על אף שאינני מקבל את הדרך שלך

לא הייתי רוצה שתגבילי את שיתופך ופנייתך גם לי חשוב שתשארי איתנו ותשתפי רק אהיה פתוחה לשנות ולתקן אחרת תשארי במקום הכואב שמרי על המורל אילנה

 

[קורין1]

אני ממש לא חושבת שאת מפלצת.....

קראתי המון תגובות שלך אם אליי ואם לאחרים, אני חושבת שאת מקסימה, ממש לא מפלצת, אני יודעת שקשה לך מאוד, כמו שאמרתי, לא קל לעמוד במקום שלך, ונכון יותר קל לעמוד במקום אחר ולתת עצות, עברת תקופות מאוד קשות, בגלל מה שקורה סביבך, את נמצאת כל הזמן תחת זכוכית מגדלת, את סובלת ילדייך סובלים, בן זוגך סובל, וגם ילדיו סובלים, כל אחד מכם נמצא בין הפטיש לסדן. אני לא יכולה לשפוט אותך, ולא לשנות אותך, אני גם לא חושבת שאת צריכה להשתנות.... אני מסתכל על התמונה מכל הזויות, מהזוית שלך שהיא הזוית הכי קשה, כי לך באמת הכי קשה, מהזוית של בן זוגך, של ילדייך ושל ילדיו, חוויתי כמעט את הזוויות, והתגובות שלי באות מתוך מה שאני חוויתי, מתוך הכאב שלי. אנחנו בדרך כלל רואים חלק מהתמונה מפני שאנחנו בתוך התמונה, ברגע שאנחנו מסתכלים על התמונה כולה, אנחנו רואים חלקים נוספים של התמונה מזוויות אחרות, והדברים נראים אחרת. עברתי המון כל חיי, אני חושבת שאין דבר שלא עברתי, הייתה ילדות נוראה, היו לי הורים שאפילו את הצרכים הבסיסים לא הענקו גדלתי מחוץ לבית, החתונה שלי, גם הראשונה וגם השניה, היתה דרך לברוח מהבית (בית הכלא שלי)אף פעם לא הרגשתי שייכת לבית הזה...(לצערי עד היום אני שם, ועוד נלחמת כדי להשאר שם) כאחת שעברה כלכך הרבה, יותר מידיי, למדתי בכל זאת שאין ילדים רעים, הם פשוט רואים את הדברים אחרת מאיתנו המבוגרים, אין להם רגישות כמו לנו, ורוב הזמן הם לא מודעים לכאב שהם גורמים,ואם הם מקבלים חיזוקים ממבוגרים שמסיטים אותם (כמו במקרה שלך), הם לא מבינים אפילו מה רוצים מהם, הם בעצמם מבולבלים כן מסכימה עם זה שיש מבוגרים רעים, חוויתי זאת על בשרי כמעט כל יום בחיי, גם היום אני רואה את זה, ואני מתרחקת מהם. לא הייתי רוצה שתעלמי מהפורום הזה, את חלק מהפורום הזה, מתנצלת שוב אם פגעתי בך, זו לא הייתה כוונתי, כתבתי את דעתי, את לא חייבת להסכים אתה, גם אני לא מסכימה עם כל דבר, לא מפריע לי לקבל ביקורת, תמיד מקבלת באהבה והבנה,מנסה לשנות את פני הדברים, לוקחת רק את מה שאני חושבת שצודק ונכון.

 

[noamic]

חבל שזו התגובה שלך...

גם כלפי הילדים וגם כלפינו. הילדים יכולים להיות רעים ונוראים, וגם אולי מי מהתגובות כאן. מה שלא נראה לי , זה איך את לוקחת את זה קשה ואיך את מגיבה. לא תשני את הילדים ולא אותנו, אבל אם מישהו כזה מפלצתי - למה את נותנת לו לגעת בך בכלל. למה תגובה זו או אחרת גורמת לך להיסגר ? תנסי להתרגז רק ממה שאפשר לשנות, ולהתעלם מרוע בסיסי ופוגעני. נראה לי שהציפיות שלך שדברים יהיו "בסדר" פוגעות בך בסופו של דבר. הסיפורים שאת מספרת מזויעים ודורשים שתי תגובות אפשריות - להעיף אותם מהבית בכלל- או להתעלם מהם בכלל. אבל לא להמשיך ולהפגע. במקרה המורכב - עדיף להתעלם מהם בקור רוח.