Well
עשיתי
כמעט הכל חוץ מ 1.5 ו 2.5. ישנם דברים שעשיתי חלקית או לא ממש 'מלא' אבל עדין, ברמה המינימלית, ועצם זה שנעשו זה טוב. זה לא טוב כי עכשיו השעה 12:00 ואני נוהגת ללכת לישון ב 11:00 לפחות, אם לא ב 10:00, אבל מה, אמרתי לעצמי, אני חייבת לעשות הכל, כמו שהבטחתי
בכל מקרה, 1. מהדברים שהם MUST: 1.1. הלכתי לבנק וקיבלתי את האישור שרציתי למזלי הטוב 1.2. ערכתי למזלי את הסידור במכללת 'שערי משפט' 1.3. היו פקקים רצחניים אז ויתרתי על נסיעה לת"א אמנם, אבל מה שכן את הסידור הכי חשוב מבין שלושתם מצאתי שאפשר לעשות בעירי שלי 1.4. לא הספקתי את הסידור בפתח תקווה אבל היה צפוי שלא אספיק בקצב הזה 1.5. לא שלחתי את הפקסים למרות שהם חיוניים לאללה, נראה שיש משהו שאני צריכה לברר לפני שאני שולחת את הפקסים הללו ( מחר כנראה ) 1.6. אכן עשיתי 2 התקשרויות לחברות כ"א אדם בקשר לעבודה. קו"ח – הסתבר שכבר אינם במחשב שלי אחרי פרמוט וצריכה לכתוב אותם מחדש- מחר בבוקר
1.7. ניקיתי ( חלקית מאד ) סידרתי ( כמה שאפשר ) שטפתי כלים ( אין ברירה
) וקיפול כביסה? יאללה מחר 1.8. את רכיב המחשב המעצבן חיברתי, וזה לא עובד. אבל לפחות אני יודעת שזה 'לא עובד' ויכולה להתקדם הלאה, לפנות לאחי, המומחה ( וחוץ מזה אני בטוחה ש 90% הרכבתי נכון כמו תמיד רק את ה PUSH האחרון אני לא יכולה לעשות ואת זה אחי יראה לי ) 1.9. את שתי השיחות המאד חשובות עשיתי. והן היו לי נורא חשובות. 1.10. את התשלום המסויים שילמתי שלא כהרגלי יומיים לפני הזמן
2. מהדברים שקשורים בהגשמה עצמית וכו' 2.1. אכן הקלדתי 2 פסקאות מיצירה מעולה שלי שכתובה על מכונת כתיבה 2.2. לכתוב 2 יצירות: את הראשונה כתבתי בקושי תוך קשיים והסתבכויות ותצטרך עוד הרבה עריכות עד לגרסה שאפשר להעלות לרשת, וגם לא מצאתי לה סיום הולם, נראתה לי דחוסה מידי. את היצירה השניה התחלתי לכתוב ב 11:00 בלילה, למרות שהכלבה שלי שגעה אותי ולמרות שהיה לי יום מותח נורא, אמרתי לעצמי 'אני לא במוד לכתוב' ואז אמרתי לעצמי "לא משנה איזה מוד אפפעם אין מוד מושלם לכתיבה" והחלטתי לכתוב למרות העייפות והמוד הירוד. יצאה יצירה טובה מאד אם כי לא מושלמת ומבולבלת אך מה שאמרתי לעצמי הוא, שחייבים לכתוב תמיד גם אם לא יוצא מושלם. כלומר אחד ה"אוייבים" של הגשמת מטרות הוא "אם לא יצא לי טוב עדיף שלא אעשה" ולהיפך: מוכנות שלא יצא מושלם זה חלק, מבחינתי, מהבשלות להגשמת מטרות, יענו, "תעשי למרות שלא יצא מושלם" – האומץ להתקל בחוסר שלמות. 2.3. העלתי לרשת 5 יצירות שלי ( הייתה תקלה טכנית אבל התגברתי עליה ) 2.4. למדתי עונשין, בקושי שעתיים עם הפסקות אבל זה משום שהיה לי משו באמת חשוב לעבוד עליו שבא פתאום באמצע 2.5. לא היה לי זמן לערוך עדכון נוסף בן 20 דקות לאתר, אבל לא נורא. 2.6. אכן עשיתי הליכון ¾ שעה מפוצל לבוקר ולערב מסקנות 1. בהחלט הפורום הזה מעניק מוטיווציה מאד גדולה. עשיתי היום סידורים שדחיתי שנים ( טוב לא להגזים ) מפאת היגעלות מהמילה 'סידורים' שמתחרזת לי עם 'יסורים' למרות שייסורים עדיף לי, סידורים יותר גרוע. אבל עשיתי את זה וככה הוקלו לי כמה דברים מהגב. 2. האתר, שהוא כאמור גולת הכותרת של חיי כבר כמעט ממשי, ועוד מעט יהה אפשר 'להראותו' לאחרים. 3. הכי חשוב: תמיד כשהתיישבתי לכתוב חשתי פחד שמא לא יצא מוצלח, יצא מגעיל, נאכסי וכו' ותמיד 'תפסתי' חרדת כתיבה. עכשיו אמרתי לעצמי: כותבים 2 יצירות ביום NO MATTER WHAT- תפרוץ מלחמה אז מהמקלט לאור נר ובעפרון, ( משל בכדי להדגים ) וזאת מפני שאם יש לי חלום צריך מוכנות רגשית לשלם מחירים ומבחינתי המחיר הרגשי זה להתגבר על חרדת הכתיבה ולהשלים עם המחיר הרגשי שלא תמיד יוצא מה שרציתי ולעיתים יוצא משהו מכוער ומבולבל ולא יפה כלל כמו היום שיצא לי קצת חרא הכתיבה, אבל זה חלק מלעשות: בעוד שבפנטזיות הכל יוצא יפה בעשייה אמיתית לפעמים יוצא חרא, ולא יוצאת כתיבה טובה אלא מסובכת, מבולבלת ולא יפה, וזה הקטע: זה המשמעות לעשות, שלפעמים טועים אבל לפעמים גם לא ובגדול משיגים 4. אני הרוגה מתה. לעולם לא אכתוב כמות גרנזיוזית של מעשים, לפחות לא למחר 5. הגעתי למסקנה שטוב לכתוב 'מטרות' בערב, כי בבוקר רק על להחליט מה אני עושה אני מבזבזת שעתיים 6. שוב: הפורום הזה נורא עוזר, לקחתי את האתר שלי בידיים אחרי שנים שאני מתבחבשת איתו סליחה על האורך, היה חשוב לי לשתף אתכם במסקנות שלי לגבי העניין ( גם אני הרוגה בעצמי מהיום הזה ) txt
txt
