פחדים - ילד בן 3

דפי468

New member
פחדים - ילד בן 3

שלום , אנחנו הורים ל-3 ילדים בגילאים 16, 12 וילד בן 3 מקסים אוהב מפנק חכם וסקרן , מעולם לא היו לו בעיות שינה . לאחרונה הוא כל כך פוחד שזה משתלט עליו, אנחנו עוזרים לו לשלוט בפחד בזה שמקריאים לו ספרים עונים על כל השאלות שהוא שואל, יושבים לצידו עד הוא נרדם הוא עובר לישון איתנו באמצע הליה ובכל לילה הוא מתעורר בצעקות מפחידות אמא אמא אני פוחד מקבל חיבוק ונשיקה וחוזר לישון, לנו כואב הלב שהוא מפחד ומתעורר כך הייתי שמחה לקבל הדרכה כיצד לעזור לו ? תודה
 
דרכים יעילות לעזור לילד להתמודד עם פחדים

שלום רב, האם לאחרונה קרה משהו בגן? בבית? ילדים כמו מבוגרים מתעוררים לפעמים בלילה. התגובות שלנו צריכות להיות נבונות, שקולות, ענייניות ומאוזנות. מחד לתת לו תמיכה מאידך להיזהר. ילדים מפתחים לפעמים דרכים שונות במטרה לזכות בתשומת לב. למשל, פעם אחת במקרה התעורר מחלום רע, צעק. הבנתם שהוא מפחד . התגייסתם לעזרתו. עוד מקרה כזה והוא הבין שיש כאן הזדמנות פז לזכות בהרבה דאגה והתעסקות מצידכם. החוויה של רווח זה מטפחת באופן לא מודע את ה"פחד". אני מציעה לשוחח איתו – פעם אחת- בשעת אחר הצהריים שקטה. להעביר לו את המסר שאתם סומכים עליו שהוא יתגבר כי הוא ילד אמיץ. דפדפו בהיסטוריה האישית שלו, הוכיחו לו בדוגמאות חיות איך הוא התגבר בעבר על... מ... תשאלו אותו מה נחוץ לו כדי להתגבר? העלו רעיונות יצירתיים ובחרו מתוכם: (בעיקר שהוא יעלה ויבחר) למשל, הוא יכול לצייר את הפחד, אתם יכולים לצייד אותו בחפץ מסוים( שהוא יבחר או ייצר) שיעזור לו ללכוד את הפחד עד הבוקר. אפשר לעודד אותו לדמיון מודרך לפני השינה. להזמין חלומות טובים. אחרי שהוא יבחר את הדרך. פנו לו דרך. נתתם התייחסות, לגיטימאציה, תמיכה ועזרה ומעתה שחררו אותו להתמודדות, אל תכאבו, אל תדאגו, האמינו בו באמת. יכולים? ממקום רגשי כזה אני מניחה שהילד יירגע. במקביל, קבעו איתו זמן אימא/ זמן אבא, פעם בשבוע באופן קבוע הקדישו לו זמן נפרד ואישי. זו דרך לתת לו תחושת שייכות וקשר ביוזמתכם בשעה שנוחה לכם בדרך טובה ולא בשעת לילה דרך פחדים. מה דעתכם? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.
 

דפי468

New member
בהמשך לתשובתך

ראשית תודה על ההתיחסות המהירה, בגיל שנה וארבעה חודשים לצערי הרב הוא עבר תאונת דרכים קשה ביותר שאפשר להגיד ממש שניצלנו בנס.(ללא פגיעה) בתקופה הזו הוא היה חרד מאוד לרעשים לא היה ניתן לצלצל בפעמון של הדלת, להשמיע רעשים פיתואומים כמו למשל לקרוא לאחד הילדים במפתיע , בעזרת טיפול פסיכולוגי שעברתי החזרתי את הבית כולו לשיגרה היות והדבר השפיע על כולם. (אני והוא היינו ברכב). האם לדעתך יש קשר ? (הוא לא מזכיר את התאונה), דבר נוסף היות והוא ילד קטן בין אחים גדולים הוא מוקף בהמון חום והאהבה הן מאחיו והן מצינו , אנחנו מרגישים שאנחנו בחלום איתו זה כיף אמיתי. את רוב פעילות אחה"צ הוא עובר איתי בעיקר בגן השעשועים,בברכה ובבית במשחקים משותפים . ובשבת האבא פחות עסוק הוא איתו. אתמול לאחר שחזנו מפעילות בחוץ דיברתי איתו על הנושא והבטחתי לו שאם הוא ישן במיטתו כל הלילה ויסכים להירדם לאחר קריאת הסיפור בבוקר תהיה לו הפתעה מתחת לכרית, זה שימח אותו מאוד אבל הוא מיד הוסיף אמא אני מאוד מפחד.. ובאמת הוא מאוד פוחד וזה ניתן להסיק גם מהשאלות שהוא שואל בלי סוף תודה
 
שאלה...

שלום רב, התאונה התרחשה לפני שנה וחצי. מאז חזרתם לשגרה. אני מעדיפה לא לחפש הנחות ותרוצים. עדיף לפעול. אגב, האם את מבינה את הטעות שעשית אתמול לאור הדברים שכתבתי לך היום? עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה