פחד לאבד חבר כמו אח

[try me1]

פחד לאבד חבר כמו אח

שלום, הייתי שמח לשתף אתכם בחרדה שתוקפת אותי בזמן האחרון ופשוט משבשת לי את השגרה- אני בקושי ישן, מאבד תאבון, מרגיש דכאני ולא מצליח להתרכז בכלום. אני סטודנט שנה א באונ'. יש לי הרבה חברים אבל רק שנים שהם חברי נפש- חבר וחברה. שמדבר איתם על הכל, צוחק איתם, לומד. באמת כמו אחים בשבילי. שבוע שעבר שניהם התחילו לצתא יחד. וזה שובר אותי מבפנים. פעם חשבתי שאני רוצה את הבחורה הזו ובגלל זה אני מקנא. אבל היום אני מבין שאני פשוט נהייתי תלותי בבחור הזה שהוא כמו אח בשבילי ועכשיו אני מרגיש שאני צריך להאבק על תשומת הלב שלו. קצת קשה לי לדבר איתו על זה- למרות שכבר היו לי כמה שיחות איתו בנושא. הוא , מטבע הדברים, בטח לא רואה את זה... השיחות שלנו הצטמצו משיחות של שעות לזמן קצוב. הוא תמיד עסוק בה. אני יודע שזה ראייה הכי ילדותית אבל כשהאמוציות פועלות - גם הגוף סובל והרציונל לא עובד... אני פשוט מקנא ורע לי עם זה. מקנא בבחורה שלוקחת לו את כל הזמן מקנא בשניהם שיש להם זוגיות יפה- ואני (וזו עוד בעיה) מבולבל בזהות המינית שלי, למרות שאני לא חושב שאני הומו) ובטוח במאת האחזוים שאני לא נמשך לבחור הזה. זה פשוט פחד לאבד מישהו כמו אח). ואז פוחד שכל החברים שלי מוצאים חברות, מתחתנים ורק אני נשאר מאחור- תקוע שוקוע בלימודים חונקים. כאמור אני לא מצליח לישון כמו שצריך כבר שבוע... ורק מחכה שהכל יעבור... אשמח לתגובות...

 

[בן יומו ירח]

try me

הקנאה, התלות, הרגשות הנשלטות, הפחד לאבד. כל אלו קשים מנשוא- אכן הכאב מובן. לצערי לא אוכל לתת לך עיצה אחת שתרגיע את חרדותך או את הצביטה בבטן אבל... נסה לרגע להתבונן על המצב, החבר השתנה, החברה השתנתה, הזמן הוא זמן אחר ואתה?? אתה עדין שם. יתכן ומשהו רומז לך להתקדם למקום אחר, למצוא חברים אחרים, למצוא עיסוקים וכיוונים אחרים... סביר כי הידע הזה נמצא אצלך וכן מחשבות לא מעטות בכיוון. כן השינוי מפחיד, ההתנתקות מפחידה אבל לחיות את ה"אובדן" קשה יותר. עשה מעשה מאולץ ובחר חברים אחרים, יתכן שפעולה זו תוציא אותך מהמעגל שמדשדש באותה ביצה ואולי אפילו תוכל לקבל את המחסור של החבר בפרופורציה אחרת. יום טוב

 

[try me1]

העניין הוא

הזוג החבירם האלה רוצים בקרבתי אין לי איך להגיד להם שקשה לי להיות טבעי איתם... אני באמת מנסה להרחיב את מעגל החברים, אבל זה לא פשוט- אני גם מרגיש שכשאני מתרחק מהחבר הטוב הזה- אני באיזשהו מקום סוגר את הגולל על החברות איתו כאילו מרים ידים לאט לאט אני רואה שמצב הרוח שלי משתפר אני מאמין שאני צריך למצוא משהו אחר שיעסיק אותי פשוט נראה שפתאום אני לא יכול לדבר עם החבר ישירות, לא יכול להיבט לו בעניים ישירות

 

[בן יומו ירח]

תראה

הוא לא עשה כלום רע. ואתה?? למה אתה לא יכול להסתכל לו בעיניים? אתה לא צריך להתנתק או להתרחק, הקירבה יכולה להיות שם רק צריך לשים לב שהקרבה תבוא מהחברות ולא ממקום של קורבן.

 

[try me1]

אני לא מסתכל לו בעיניים

כי אני מרגיש שאנחנו בתחרות כאילו אני מנסה לזכות בתשומת לב שלו אבל הוא מפרש את זה שאני מנסה לתפוס לו את החברה אני לא יודע, פשוט מרגיש שיש דברים מתח לפני השטח שאנחנו לא אומרים אחד לשני פעם היינו מדברים גלוי עכשיו רק בשיחות חולין

 

[chenby]

זה כמו כדור שלג

כי אני מרגיש שאנחנו בתחרות כאילו אני מנסה לזכות בתשומת לב שלו אבל הוא מפרש את זה שאני מנסה לתפוס לו את החברה אתה מרגיש בתחרות, אתה מרגיש בצורך לתפוס את תשומת הלב שלו גם הרגש שלך נובע מפרשנות מסויימת למחשבה שהיתה שם קודם - המחשבה היתה אנחנו בתחרות - והאמנת למחשבה הזו ואז הופיע הרגש. (תמיד רגש בא אחרי המחשבה זה פשוט קורה כל כך מהר שאנחנו לא שמים לב לזה) היופי הוא שאתה יכול להחליף מחשבה לאחרת ובעקבותיה יעלה רגש אחר. אתה יכול להחליט שאתם לא בתחרות אלא הייתם במצב הסתגלות. אתה יכול להחליט שאתה לא צריך לזכות בתשומת לב שלו. אלו מחשבות ואלו מחשבות - אנחנו תמיד בוחרים לאיזו מחשבה להאמין. מעבר לזה, זה שהוא מפרש שאתה מנסה לקחת אותה ממנו - אם הוא לא אמר לך את זה בפירוש- זו גם עוד מחשבה. אתה לא יכול לדעת מה האחר חושב, אתה יכול לדעת רק מה אתה חושב. ואם הוא כן אמר לך את זה במילים, אז תגיד לו שזה לא נכון, שדווקא אליו אתה מתגעגע.. בקיצור, יש לך כל כך הרבה אפשרויות בחירה, צא מההרגלים, צא מהמקום המוכר ותביא את עצמך למקום חדש- זה מתחיל במחשבות שאנחנו חושבים - הם לא אמת, אלו רק מחשבות.

 

[try me1]

אני פשוט רואה

אני רואה שכל פעם שאנ מדבר עם שניהם והיא שניה מדברת איתי- הוא מתחיל להציק לה כמו ילד קטן. מושך בשיער, מקשקש עליה.... זה נשמע ילדותי אבל אני רואה אותו נלחץ בגללי. את מציעה שמראש אני אדבר איתו על זה שהוא חסר לי? אני פשוט מראש אמרתי לו שאני פוחד שהקשר בניהם ינתק קשר בנינו אבל לא יותר מזה

 

[chenby]

כנות, שם המשחק.

הרי אתה לא מחפש לקחת לו את החברה שלו - הפחדים שלו חסרי שחר, אז תהיה כנה עם זה שהוא חסר לך.

 

[avivitko]

שלום לך,

קראתי את סיפורך והרגשתי את המצוקה.נכון ,זה קצת ילדותי.אך על הרגשות קשה לשלוט. לפעמים אנו פוגשים אנשים בדרך,אנו למדים מהם והם מאיתנו.אנו "לוקחים" את השיעור וחייבים להמשיך הלאה. אם התפקיד שלהם בחייך הסתיים,פשוט הנח להם ולעצמך להמשיך הלאה.אין טעם להתעקש.מה שאינו שלך לא שלך.