פחד לא ברור

[GMjoy]

פחד לא ברור

אני גיליתי לאחרונה אצלי פחד, שלפני כמה זמן ייחסתי אותו למצבי רוח רעים. אני מתחיל לגלות שזה נובע מפחד !! יואוו אני לא מבין מה קורה בזמן האחרון שככה אני מרגיש את עצמי ?! אף פעם לא חשבתי שאני אגיע למצב הזה בגלל חזון, אבל זה פשוט מתחיל לפגוע בי פה ושם. איך אני יכול לשחרר פחד כזה? יוצא שאני מצליח להרגיע אותו, ולהסתכל פתאום על הדבר באהבה ושמחה, ואז חייב לבוא משהו שמערער אותי שוב ושוב לגבי אותו עניין...

אני מנסה לחשוב מה גורם לי להרגיש ככה...? יש לי כאלה אינטואיציות חזקות, שאני מרגיש שאני לא סתם ככה...מה אפשר לעשות עם זה?! אשמח שמישהו יוכל לענות לי...

 

[רולילולי]

גיא יקירי ../images/Emo24.gif

הרגע כתבתי לך תגובה כאורך הגלות ולא הצלחתי לשלוח אותה, איזה באסה להיות חסה...

אנסה לתמצת.. אני חושבת שאני מבינה את הפחד שלך לא מזמן תפס אותי פחד שכשניסיתי לחשוב חיובי הצלחתי לחשוב חיובי בדיוק למסך 30 שניות.. ואז הפחד חזר והשתלט עליי במן צורה אובססיבית כזו כאילו מן לופ כזה שאי אפשר לצאת ממנו. מה שאני עשיתי זה ישבתי לראות טלויזיה או קראתי ספר כדי לצאת מהמחשבות (זה תמיד קרה בלילה כשאישי והילדים הלכו לישון) לאט לאט ובהדרגה המחשבות פסקו (אבל רק לאחר שניסיתי לנתח לעצמי מה בעצם הביא אותי למחשבה הזו ולבדוק עם האינטואיציה האם זה באמת אינטואיציה או שזה סתם בדימיון). אז יש לי 2 שאלות אליך: 1. האם אתה פתוח שהאינטואיציה אומרת לך משהו? 2. נניח והפחד אכן בא ממקום אמיתי, מתחושת בטן חזקה האם אתה חושב שבאפשרותך לשנות אותה כי הרי לפי הסוד מחשבה יוצרת מציאות ולמחשבה אחת חיובית יש הרבה יותר כח מלמחשבה שלילית (זה מה שאני אמרתי לעצמי באותה תקופה). מעבר לכל זה הבנתי שאתה גר בשדרות וזה בפני עצמו נשמע לי סיפור לא פשוט ויכול להיות אולי שמהחיים בצל החרדה היומיומית אז צמחו עוד ענפים של פחד שלאו דוקא קשורים לחיים בצל האיום הביטחוני אלא נובעים ממנו. מקוה שהבנתי אותך נכון ושעזרתי במשהו. באהבה, נורית

 

[GMjoy]

היי נורית יקירה../images/Emo24.gif

האמת שזה קורה לי אחת לכמה פעמים, לא יודע. זה כאילו שמחשבות דומות לאלה (השליליות), אני מדחיק ואז הן צפות לי בפתאומיות! זה קורה לי בגלל חזון מסויים שאני רוצה להגשים ! אני מעולם איני חושב רע או שלילי בדר"כ - גם לגבי חזון כזה או אחר, אבל מה שקשור לספציפי הזה, אני מגיע לפעמים למצבים מאוד קשים עם עצמי, ומחדיר לעצמי כזה רגש מר בנשמה. וזה לא בגלל חוסר אמונה...זה אולי באופן מסויים מתקשר לזה, אבל בעיקר מפחד לא ברור ש"אם ואם ואם..." קסאמים בכלל לא מזיזים לי כשאני עסוק במחשבות האלה...למרות שזה נשמע מוזר חח אתמול אחרי שכתבתי את ההודעה, אני התארגנתי ללכת לישון, והרגשתי מן תחושת כאב כזאת שאני כבר מאחל לעצמי להגשים את החזון הזה, והציפו אותי דמעות עד שנרגעתי ונרדמתי. מה אני יכול לעשות...זה נושא מאוד רגיש אצלי, ואני כל פעם חוזר אליו בתחושות שונות. תודה על התגובה שלך!

 

[ע ו פ ר ה]

גיא היקר

לדעתי צריך להתיידד עם הפחד. לנהל איתו שיחות אם בכתיבה ואם בציור. לתת לו מקום אבל לא שהוא זה שינהל אותנו. בזמנו כתבתי שיר על פחד ותוך כדי כתיבה הפחד עבר. פשוט ניהלתי איתו דיאלוג בחריזה. זה טבעי לפחד. זה חלק מכל הרגשות שלנו. כשנלחמים בפחד הוא מתעצם. כשמקבלים אותו ולומדים לאהוב אותו, הוא הולך וקטן . מקבל פרופורציות אחרות. באהבה עופרה

 

[GMjoy]

תמיד כשאני מרגיש את זה

אני ניזכר במה שכתבת על עצמך, ברגע שהיה בך פחד את נתת לו מקום. לאט לאט הוא עזב. אני עושה את תמיד ברגעים האלה. אני אכן נרגע, וגם היום אני לגמרי מרגיש מעולה!! נראה לי התחלתי להבין את האנשים האלה, שנקשרים למטרה מסויימת, ואז חשים תיסכולים וכל זה.. יכול להיות שזה משהו שבא כדי לתת לי הוראה לעבוד על המקום הזה, הרי זה לא פעם ראשונה קורה. אני מתחיל בתהליך הזה מעכשיו, ואני אשקם את המקום הזה בתוכי =] תודה, עופרה!

 

[ע ו פ ר ה]

בהצלחה

אתה פשוט נפלא. באהבה עופרה

 

[לנושנוש]

רציתי לישאול אותך..

אם אותה מטרה לא תתגשם בחייך איך תרגיש? עד כמה הרגשתך הטובה תלויה בדבר? האם אתה נותן מקום ביכלל לחשיבה שלילית/ לא חיובית? מרגיש רגשי אשמה בזמן חשיבה לא חיובית?

 

[GMjoy]

לנושנוש

תודה על תגובתך

אני משתדל לתת מקום לחשיבה שלילית ולא חיובית, וגם אם לא, הרי זה בסופו של דבר זה יבוא...אין צורך לברוח מזה. כשאני מרגיש מצבים שליליים למינהם, אני כלל וכלל לא יורד על עצמי, ולא בעל רגשות אשמה לעצמי. אני מאוד מאמין שרוב הדברים יכולים להיות מעורפלים, מתגשמים או לא - סבבה - מה שבא מהם, אני מקבל בזרועות פתוחות

מה שקשור למטרה הספציפית הזו, אז העניין אצלי יותר עמוק. בכ זאת, זה חלק מה שאני בונה בעצמי - אהבה ! אז בעצם, אצלי אין מצבים שאני יורד על עצמי...זה דומה לילד קטן שלא נותנים לו להחזיק צעצוע מסויים, והוא בוכה בצעקות, כי הוא חושב שמגיע לו לקבל את הצעצוע !! היה לי מקרה, לפני שנה, כשהייתי נוסע להופיע בתחרות במועדון ת"א. היה עלינו (המשתתפים) להכין נאמבר לכל יום שישי, ולהציג אותו, והיו גם שופטים. אני הייתי נחוש לזכות בפרס הזהב - מקום 1! לא דמיינתי את עצמי נוסע הביתה (לאחר חודש) ללא הפרס הזה ! מגיע לי !!! בשבוע ה-2 וה-3, אני שמתי לב שהציונים פוחתים מאז הפעם הראשונה (שזה היה מדהייים), ובאותו יום נסעתי הביתה בתחושה כל-כך מרה שמנסים להפיל אותי בתחרות כדי לתת את הפרס למישהו/י אחר/ת. כל הדרך היו לי דמעות בעיניים - אני ידעתי שאני ראוי לקבל את הפרס ! והגעתי הביתה, אני רציתי להסתיר מההורים שאני ככה...ובחדר בכיתי כל-כך חזק במחשבה "למה אני לא יכול לקבל את הפרס, כשאני עושה את הטוב ביותר שלי, שאני משקיע ככה!!". אמא שלי נכנסה וראתה את זה...היא לא האמינה שאני במצב כזה. בקיצור, שישי הבא (ה-4 והאחרון בתחרות), אני הגעתי במצב רוח, ונאמבר שאי אפשר אחרת.. חשבתי לעצמי: לא משנה מה, אני אהנה למרות הכל. אני הופעתי עם הנאמבר הזה, ומה אתם חושבים? בשלב התוצאות, אני הוכרזתי כמנצח התחרות הזאת !!! קיבלתי את פרס הזהב (מקום 1) + טיסה לפראג ! כלומר, למרות שהרגשתי שמנסים להפיל אותי איכשהו, אני ידעתי ללא ספק שמגיע לי, לא משנה מה... ובעצם הכל קרה למעני !

 

[מחייך לתמיד]

בדיוק קראתי על נינט טייב

שכתבה והלחינה את השיר שהיא תשיר בפסטיבל הילדים השיר שלה מדבר עם הפחד שלה מהחושך בלילות... ולמצלמות אמרה שהיא פשוט התמודדה עפ הפחד דרך השיר וזה עזר לה...