פחד לדבר מול אנשים

[ירוק בליבו]

פחד לדבר מול אנשים

יש איזה נקודה באישיות שלי שאולי תפריע לי בלימודי משפטים (ואולי זה קיים בכל תואר, אני לא יודע)

אני קצת מתרגש כשאני מדבר מול הרבה אנשים, בעיקר כאלה שאני לא מכיר כל כך.. רציתי לשאול, כמה כבר בתואר במשפטים שאני ספציפית מתכוון לעשותו באונ' העברית יש צורך לעמוד ולדבר מול אנשים, להציג עבודה שלי בסמינריון וכדומה? האם כבר בשנה הראשונה? מול כמה אנשים מדברים בדרך כלל? האם יכול להיות, במידה ולא ארצה לעשות את זה, שלא אוכל להשלים תואר ראשון מבלי הדבר הזה? תודה לכל השופכים אור בעניין...

 

[B L I M P]

לא זוכרת בכלל שצריך לדבר מול אנשים בתואר

אולי באמת כשמציגים סמינריון - אבל זה רק פעמיים בכל התואר.
&nbsp
יש המון הזדמנויות לדבר אם רוצים, אבל ממש לא צריך.
&nbsp
אני בטוחה שכבר אמרו לך אבל להיות מסוגל לדבר מול אנשים עשוי להועיל בהרבה מאוד הזדמנויות בעתיד - אז הייתי מציעה להתגבר על החשש וללמוד לעשות את זה.

 

[ירוק בליבו]

תודה!

 

[lol65]

יש שיעורים

בהם המרצה נותן נקודות אסקטרה על השתתפות בכיתה, אבל אז אתה לא באמת עומד מול אנשים ומדבר, אלא ממשיך לשבת במקום שלך, וכמובן בגלל שזה מטיב, אתה לא חייב לעשות את זה.
&nbsp
חוץ מזה, בסימנריונים יש מרצים שרוצים שיעשו פרזנטציה, אבל אז מדובר בכיתה קטנה ולא קהל גדול. אם יש לך ממש פחד, עד כדי כך שלא יוצא לך כלום מהפה, אפשר לבקש מהמרצה להציג לו אחד על אחד.
&nbsp
אבל כמו שבלימפ אמרה, בהחלט כדאי לחשוב לעבוד על זה.

 

[טרוליטו]

אין דבר כזה פחד לדבר מול אנשים.

יש רק מצב שבו אין לך ביטחון במה שאתה רוצה להגיד כי אתה לא מספיק יודע על הנושא. אם אתה יודע על מה אתה הולך לדבר אין שום סיבה שתפחד לדבר מול אנשים.

 

[Drunk Bullet]

המשפט הזה נלקח מעוגית מזל?

 

[lol65]

 

[Myrath1]

אני דווקא מסכים במידה מסוימת

המון פעמים פחד מול קהל נובע מאי-מוכנות.
&nbsp
אם אני משווה את הרפרט שלי לפרזנטציה (בערך) אחרת שהייתה לי, אז אחת הייתה איומה לחלוטין ואילו ברפרט הרגשתי מתרגל מצטיין (וכך גם אכן היו הדברים מבחינה אובייקטיבית).
אני לא מתיימר וגם לא כ"כ מנסה לטעון שאין פחד במה שנובע מהסיטואציה כשלעצמה, אבל אני לא חושב שאגזים אם אומר שאפילו רוב המקרים נובעים מהעניין הזה.

 

[Drunk Bullet]

זאת בסה"כ הפרעה נפשית מסוג חרדה חברתית

והיא אחת ההפרעות השכיחות בעולם. מי שסובל ממנה, יתקשה גם לספר על מה הוא אכל בבוקר מול קהל, במרבית המקרים אין בינה לבין "מוכנות" קשר.
&nbsp
&nbsp

 

[טרוליטו]

שטויות. פסיכולוגים אוהבים להמציא הפרעות.

המציאות הפשוטה היא שלדבר מול קהל על דברים שלא התכוננת לדבר עליהם מראש זה דבר לא טבעי, ואין שום סיבה להתפלא שלהרבה אנשים יש "פחד קהל". זו ממש לא הפרעה. לעומת זאת כאשר במשפטים עסקינן, אם אתה מגיע מוכן לשיעור או לרפראט או ווטאבר, יהיה לך הרבה יותר קל לדבר מול קהל מאשר בסיטואציות שבהן אין לך איך להתכונן לזה.

 

[Drunk Bullet]

אחלה

אז הנה לך דוגמה:
&nbsp
מייצג מדי יום בתיקים פליליים, יש סוגי תיקים שמילה לא במקום מצד הלקוח (אם הוא למשל פסיכיאטרי, נרקומן בקריז וכד') יכולה למשוך אותם לכיוונים שאתה בכלל לא יכול לצפות מראש. עדיין מופיע בביטחון מוחלט.
&nbsp
מצד שני, יש הרכב מסוים במחוזי בב"ש, שכבר הופעתי בפניו מס' פעמים בעתירות נגד החלטות של ו"ש, דיונים שבהם אין צפי בכלל להפתעות ועדיין הרגשתי מתח פסיכי ורצון לעוף מהאולם כמה שיותר מהר, כשכאמור - המוכנות לדיון היא 200%.

 

[טרוליטו]

זה לא נשמע כמו משהו רלוונטי לפחד קהל.

זה נשמע כאילו יש לך בעיה עם ההרכב המסוים במחוזי בב"ש. ובקשר לרישא, אולי פשוט יש לך הרבה ניסיון וביטחון בהופעות בבית משפט ואתה מרגיש שאתה יודע איך לצאת מדברים ושתוכל להסתדר בכל מיני סיטואציות.
אנשים שיש להם פחד קהל חוזר ונשנה מעל כל במה אפשרית צריכים לבדוק טוב אם הם יכולים להתכונן יותר טוב להופעה שלהם. גם אם יש כזה דבר "פחד קהל", מי שיתמקד בחומר ההרצאה שהוא צריך להעביר יוכל להשתמש בזה כ"הסחת דעת" מפחד הקהל ולדעתי ברוב הגדול של המקרים יוכל להתגבר על ה"הפרעה". אבל לפסיכולוגים זה מצוין לדבר על פחד קהל כי תמיד אפשר לפתוח סדנאות לטיפול בהפרעה.

 

[Drunk Bullet]

זה ויכוח עקר

עצם השימוש במרכאות סביב המושג ומטיל ספק בעצם קיום ההפרעה, די מייתר את המשך הדיון.
&nbsp
כמו שיש אנשים שיש להם פחד ממקומות סגורים, יש כאלה שמפחדים מלעמוד מול קהל כשכל תשומת הלב מופנית אליהם. אנשים כאלה משתתקים גם כשהם לא צריכים להעביר פרזנטציה או להפגין איזושהי בקיאות בנושא כלשהו.
&nbsp
אני יכול להעיד על עצמי, שהייתי צריך להעמיד את עצמי במצבי עמידה מול קהל רק כדי להיפטר מהחשש. בצבא הייתי צריך לקבל אות הוקרה על הצלת חיי אדם מול אודיטוריום מלא ברופאי חי"ר, רעדתי כאילו אני מול כיתת יורים כשלא הייתי צריך בכלל לדבר. בהצגת הסמינריון באוניברסיטה לא היה זכר לחשש כלשהו, כי הייתי עסוק בלהסביר ולהציג. לגבי ההרכב במחוזי - אני לא יודע אם אתה סטודנט\מתמחה\עו"ד, אבל עצם ההופעה מול הרכב זה כבר מעמד מאיים, קל וחומר כשזה מול אחד ההרכבים הקשוחים בארץ, גם אם אני נעול לחלוטין על הדיון ואין שום סיכוי להתקלה בלתי צפויה.
&nbsp
יש משהו מאיים בעצם במיקוד תשומת לב של קהל רק אליך, כשאתה עומד מולו פרונטלית ולא עסוק במשהו אחר (בתחרויות ספורט למשל, החשש לא בא לידי ביטוי). יש רמות שונות בפחדים חברתיים ויש כאלה באמת שחוששים רק כי הם לא מוכנים למשהו. ההכללה שלך גורפת מדי.

 

[Myrath1]

מעניין, אם כי מצד שני

אתה מחזק באיזשהו מקום את העמדה הנוגדת, כי ברגע שאתה מכניס פקטורים כמו "זהות הקהל" קצת קשה לראות את זה כ"חרדה חברתית" בהתאם לפרשנות המקובלת, כפי שעולה בחלקים מסוימים בתגובתו של טרוליטו.

 

[Drunk Bullet]

דווקא לא

חרדות חברתיות מתחלקות לרמות שונות, כשבחלקן יש משקל משמעותי לשאלה אם הקהל מהווה כבר סביבה מוכרת או לא. יהיה אחד שילחץ מכל קהל, גם אם זה כביכול קהל אוהד מבית ויהיה אחר שילחץ רק במעמד מול קהל זר.