פחד מהחלום הצלול...

[ליטן א]

פחד מהחלום הצלול...

אני לא יודע מה איתכם, אבל אני אף פעם לא התנסיתי בחלום צלול.. אני די חדש בתחום (יומיים, ליתר דיוק), לא קשור לתחום המדיטציות ודמיון מודרך (למרות שאמא שלי מאוד כן בתוך זה...) אני כרגע בן 16 וחצי...... בקיצור.... לפי מה שקראתי בכל האתר של אלון (וסרקתי אותו לאורכו ולרוחבו) וקראתי מבחר לא מבוטל של הודעות מהפורום הזה, אני חייב להגיד שדי הצלחתם להפחיד אותי פה.... בייחוד אתה, אלון... באתר שלך רשמת על בילבול די גדול בין החלום למציאות ובין המציאות לחלום (בפרק של "בדיקת מציאות", או משהו כזה)... רק מה שמתחיל להפחיד אותי פה זה שאני מרוב שאני אתבלבל, אני עוד אגמור באברבנל בזכותכם....

גם אתה, בן, הצלחת להבהיל אותי עם הסיפור שלך על "ניסיונות התעוררות", ועל ההתעוררות שהייתה בעצם עוד חלום... מצד אחד זה נשמע לי מאוד מעניין ומרתק, שאפשר בעצם לבנות לעצמי עולם "מטריקס" שכזה, אבל מצד שני - שאני לא אדע בעצם מהו המטריקס, ומהו העולם האמיתי... אגב, מספר פעמים בתקופה האחרונה, כשאני מצליח לזכור חלומות (פעם זכרתי המון חלומות שלי, עכשיו כמעט כלום), אני רואה את עצמי בתוך החלום, ולא משנה איזה חלום זה (תמיד בסיטואציה שונה), אני תמיד יודע שאני חולם, וברגע שאני מגלה את זה - ישר על המקום אני מתעורר מהשינה (וזה במציאות..) יש לכם הסבר לזה? אני לא מצליח להגיד "ג´ק ניקולסון" וכבר אני ער... ליטן

 

[בן טל-שחר]

ההפרדה היא המפתח

הפחד הזה הוא טבעי - ולא בכל מה שעובר בתודעה אפשר לשלוט. יש הרבה מרכיבים שאי אפשר לשלוט בהם, שהם פשוט קיימים שם, זורמים - וזאת בגלל שהם לא בדיוק חלק מהתודעה שלנו. החלימה היא עוד אספקט של המציאות. כשם שהמחשבות שלנו הן חלק מהמציאות, כך גם החלומות שלנו הם חלק מהמציאות. עובדה!!!... ההפרדה בין העולם החיצוני לבין העולם הפנימי איננה קשה. אם היא קשה, אנחנו בהחלט בבעיה. בכל הקשור לבלבול בין חלום למציאות, ככל שאתה מתקדם יותר בתחום החלומות הצלולים, כך באופן כללי יכולת ההבדלה שלך עולה. הרי זה, בדיוק, העניין בלחלום חלום צלול: לדעת שאתה חולם. רוב האנשים אינם יודעים שהם חולמים, קרי, הם אינם מסוגלים להבדיל בין חלום לבין מציאות - וזה בדיוק מה שמונע מהם לחלום חלום צלול. כדי לחלום חלום צלול, אתה צריך להגביר את יכולת ההפרדה שלך בין חלום למציאות וכך לדעת שאתה חולם חלום... ואז זה נקרא כבר "חלום צלול"...! בנוגע לכך שאתה מתעורר, כנראה שזה בגלל הפחד שלך ובגלל השליטה הרבה שאתה מנסה להפעיל על כל הסיטואציה. צריך לתת לזה לזרום יותר. להתבונן במה שקורה - ולא ישר לנסות לשלוט בו. גם כאשר אתה ער, נסה להתבונן אל תוכך בלי פחד ובלי נסיון לשלוט בדברים - וראה מה יקרה... תספר לי?!?! שלך, בן

 

[שחר.]

אתה יכול לסמוך על דבר

אחד בטוח-כשאתה מתעורר אתה יודע שאתה ער! לא יקרה מצב שבו אתה ער ותוהה אם אתה חולם, עשוי לקרות רק מצב שבו אתה עדיין חולם ותוהה אם אתה ער.

 

[אלון ברמן]

הדבר המפחיד ביותר הוא הפחד עצמו

סתם ...

מישפט שלא חשבתי יותר מדיי על המשמעות שלו ... כן, יכולים להתרחש דברים מאד מפחידים בזמן חלום צלול אבל מצד שני גם ליסוע ברכבת הרים זה דבר שיכול להיות מפחיד מאד אבל זה מה שכל כך כיף לא ? בחלום צלול יכולים להתרחש דברים מאד מפחידים ומה שעושה אותם עוד יותר מפחידים זה שבזמן חלום צלול הכל נראה כל כך מציאותי, יותר מציאותי אפילו מהמציאות עצמה ( תמונה הרבה יותר חדה וצבעים אמיתיים יותר מבמציאות ) ובשונה מחלום רגיל שבו המודעות העצמית שלך מעורפלת, כאן אתה מודע לגמרי וצלול ודברים מסויימים עלולים להיות מפחידים למדיי, לפגוש קרובי משפחה או בעלי חיים שכבר אינם בחיים, לפגוש מפלצות שראית בסרטים מפחידים ואשר יתעוררו לחיים בחלומות הצלולים שלך, ללכת ברחוב ולהיתקל פתאום באריה שמאיים להתנפל עליך ... לא חסר ... עיצה קטנה ממני - תתמודד עם זה ! אלון

 

[Variety]

תגובה

היי, יש הבדל בין המציאות לחלום, אתה תראה, בחלום, אתה רואה שהכל איכשהו חלומי, את היכול לעשות מה שאתה רוצה, ואין מגבלות של חוקי הפיסיקה. אתה לומד להבחין בין חלום למציאות. לפעמים כשאני קם בבוקר, ואני באמת קם לתוך חלום שבחלום אני חולם שאני מתעורר, אני יודע שאני חולם. אני לא יודע למה, אבל אפילו אם זה זהה לגמרי אני עדיין אדע שאני חולם, יש הרגשה פנימית כזאת. וחוץ מזה, אם אתה מפקפק, בדיקה או 2 של המציאות תפתור לך את הפקפוק. בקשר לקטע של להתקע בחלום, או "נסיונות התעוררות", אין כאן בעיה, תגיד "להתעורר" ותעצום עיניים, בחלום, ואז תתעורר. יש סיכוי שתתעורר לעוד חלום. בחלום צלול, לפחות אצלי, מה שאני מצפה שיקרה, קורה, לכן אם אני מצפה להתעורר, אני אתעורר. אבל לפעמים אני מתעורר לחלום נוסף והוא נראה ממש כמו החדר שלי, והמיטה. זה ככה בגלל שציפיתי כשאני אפקח עיניים אני אהיה בחדר. אבל אז אני עושה בדיקת מציאות (למרות שאני יודע שזה חלום אם אני עדיים בחלום). אם אני רוצה להתעורר אני מנסה ומנסה עד שאני מתעורר (זה יכול לקחת כמה נסיונות). מה שאתה צריך לזכור, זה לא להבהל, אין שום דבר שיכול לפגוע בך בחלום, כי אתה יודע שאתה חולם וכל מה שמסביבך חלום. הפחד האחר מחלומות צלולים לדעתי הוא הפחד מהלא נודע. אתה נמצא בעולם שמאוד נראה אמיתי, ואתה ממש מרגיש ומריח, ואתה השולט. אתה יכול להיות בכל מקום, לחקור את שורשי התת-מודע שלך, לחלום חלומות שבהם אתה יוצא מהגוף או שבאמת אתה מטייל מחוץ לגוף. אני לא רואה את זה כנשמה שמטיילת - שזה המושג הידוע, כי אז מתחיל כאן כל הקטע של העולם הבא וכל זה, מה שאני לא חושב שזה ככה. אני חושב שהעולם הבא קשור למוות וזה לא מוות. אני רואה את זה כמימדי קיום אחרים, או יותר כשינוי המיקום של המודעות. ואז לא "תקועים" בגוף, אלא אפשר לנוע ביותר מימדים. והפחד - מתגברים. אני בהתחלה גם פחדתי, כי לא ידעתי מה זה. עד שהתחלתי ללכת בהדרגה בצעדים מאוד קטנים. ואז, נניח, אני עושה דבר אחד בחלום, וזהו. אח"כ בחלום אחר, קצת הלאה... וכנ"ל בחוויות חוץ גופניות, שבהם אני עדיין ממש ממש בהתחלה. חלומות פז, Variety-

 

[שחר.]

חוויה חוץ גופית.

כיצד הגעת למצב של חוויה חוץ גופית? מה כבר הספקת לעשות או לראות? אמרתי לעצמי שאחרי שאגיע לשליטה מספקת בחלום הצלול אעבור לנסות חוויה חוץ גופית. אני חושב שזה צריך להיות פשוט כמו התעוררות מחלום, פשוט תעמוד במקום ותגיד במקום "עכשיו אני מתעורר" "עכשיו אני אחווה חוויה אסטראלית" או משהו כזה.

 

[Variety]

השיטה שעשיתי. (שיטה לצאת מהגוף)

היי, טוב הצלחתי לצאת מהגוף, הנה השיטה (שיטה אחת מיני רבות): זוהי שיטה לצאת מהגוף דרך חלום צלול: בחלום, תתחיל לעוף ממש ממש גבוהה, ישר למעלה, ותגיד "אני יוצא מהגוף" ותחזור על המשפט הזהכאשר אתה עף. ואז, תאבד את ההכרה לאיזה שניה ופתאום אתה תצא מהגוף. אני יצאתי כאשר אני מקביל לגוף שלי. ריחפתי למעלה וראיתי את התקרה של החדר שלי. כל הגוף שלי הרגיש כאילו ויברציות עוברות בו. אבל משהו משך אותי חזרה לגוף, היה לי קשה להתנגד לזה אחרי כמה זמן כי זה היה ממש חזק. לא ראיתי את זה אבל הרגשתי שמחוברות אלי ולגוף שלי איזה מאות גומיות. ובגלל שאני עף רחוק מהגוף הן מושכות חזק יותר. אחרי כמה זמן כבר לא יכולתי להאבק בזה ונשאבתי חזרה לגוף. זה היה דיי מגניב. עכשיו אני ממש באמצע של ספר שמלמד שיטות לצאת מהגוף. ולפי הספר אני כבר ממש קרוב. אני פשוט במקום לעשות משהו שהייתי אמור לעשות כל-פעם שניסיתי, עשיתי משהו לא נכון, שגרם לי לאבד את הריכוז. זה קשה להסביר את זה, תריך לא להתרכז ולא לא להתרכז, להיות בשקט מוחי מוחלט. הוא מדגים את זה טוב כאשר הוא אומר שכשרואים ברק, ואז מחכים לרעם. ובכמה שניות האלה לא חושבים על כלום, פשוט מקשיבים. ניסיתי ליצור את השקט הזה והצלחתי. הוא אומר לחשןב שמחכים לשמוע איזה רעש. ואז לאט לאט אפשר יותר ויותר למתוח את השקט הזה. ובזמן ששוכבים במיטה אחרי שהגוף כבר משותק, ויש ויברציות. צריך לעשות את השקט הזה למשך איזה 10 - 15 שניות ומתנתקים מהגוף. עוד לא ניסיתי את זה אבל זה הדבר היחיד שעוד לא עשיתי. כל שאר השלבים של ההרדמת הגוף ולהשאר צלול הצלחתי וגם לחזק את הויברציות. אבל לא ניסיתי את הקטע של השקט. אני אדווח אם הייתה לי הצלחה. חלומות פז, Variety-