פחד מוות
זה התחיל בגיל 14 בערך. התקפי חרדה, בתדירות נמוכה יחסית, נהיה לי חם בכל הגוף, רואה נקודות שחורות, דפיקות לב, כולי רועדת בלי שליטה, מרגישה שאני מחוץ לגוף שלי פתאום... ריחוף, וכביכול מרגישה שאני צריכה למצוא כוחות נפשיים אדירים כדי להשאר בהכרה, או בחיים... ואז לפני 7 חודשים (ספטמבר האחרון) זה התחיל להכות בי יום אחרי יום, לפעמים כמה פעמים ביום. זה הגיע אחריי תקופה מאד ארוכה שבה התנתקתי מהעולם. עבדתי על פרוייקט גדול באופן עצמאי (אני מוסיקאית), במשך 5 חודשים לא יצאתי מגבולות השכונה שלי, בקושי ראיתי או דיברתי עם אנשים שהם לא המשפחה הקרובה, ואז זה התחיל. דפיקות לב, שניסיתי להתעלם מהם בהתחלה, ואז החרדות התחילו לרדוף אותי, כאבים בחזה שהולכים ומחמירים (כל צד שמאל שלי כואב כל הזמן) עשיתי בדיקות, גילו חוסר נוראי בברזל, התחלתי לקחת כדורים מתאימים, יצאתי לעבוד, חזרתי להלך בין אנשים... אבל מסתבר שזה לא עבר. בהתחלה זה היה חוזר פה ושם בתדירות נמוכה יותר. הלילה זה חזר לי בגדול. כבר 3 לילות לא הצלחתי להרדם. לא שייכתי את זה למשהו מסויים, עד שהלילה כשסוף סוף נרדמתי ב-2, התעוררתי אחריי שעה, עם התקף חרדה נוראי מכל אלו שקדמו לו. אני גאה בעצמי, שלראשונה הצלחתי להרגיע את עצמי. אני משייכת את זה לעובדה שהתחלתי לעבוד על האהבה והקבלה העצמיים שלי, ואני מרגישה חזקה ומגובשת יותר, שגם אם אני לבד- יש לי את עצמי. אז לשם שינוי לא הערתי אף אחד והצלחתי להרגע איכשהו. ובכל זאת אני מפחדת לחזור לישון עכשיו. אני כל כך רוצה לדעת מה קורה לי, להגיע לשורש הבעייה ולפתור אותה... הייתי אצל פסיכולוג, אבל לצערי "נפלתי" על אחד שהיה שוכח לגמריי מי אני ובכל פעם הייתי צריכה להתחיל לספר לו הכל מההתחלה... אני רוצה ללכת, להבדק שוב פיסית ולראות בפעם האחרונה שאני בריאה, ואז להבריא את הנפש שלי ע"י טיפול אצל פסיכולוג (אחר כמובן). אני כל כך רוצה להיות מאושרת, ולאחרונה הדבר היחיד שגורם לי אושר הוא להיות בקרבת הבחור שאני אוהבת ומקווה להיות איתו, ואני שונאת שהאושר שלי תלוי בגורם חיצוני... אני לא יודעת מה לעשות, יש לי כל כך הרבה בלאגן ואני לא יודעת איפה להתחיל לסדר...... ואני מפחדת לחזור לישון.... תודה שאתם כאן בשבילי...
זה התחיל בגיל 14 בערך. התקפי חרדה, בתדירות נמוכה יחסית, נהיה לי חם בכל הגוף, רואה נקודות שחורות, דפיקות לב, כולי רועדת בלי שליטה, מרגישה שאני מחוץ לגוף שלי פתאום... ריחוף, וכביכול מרגישה שאני צריכה למצוא כוחות נפשיים אדירים כדי להשאר בהכרה, או בחיים... ואז לפני 7 חודשים (ספטמבר האחרון) זה התחיל להכות בי יום אחרי יום, לפעמים כמה פעמים ביום. זה הגיע אחריי תקופה מאד ארוכה שבה התנתקתי מהעולם. עבדתי על פרוייקט גדול באופן עצמאי (אני מוסיקאית), במשך 5 חודשים לא יצאתי מגבולות השכונה שלי, בקושי ראיתי או דיברתי עם אנשים שהם לא המשפחה הקרובה, ואז זה התחיל. דפיקות לב, שניסיתי להתעלם מהם בהתחלה, ואז החרדות התחילו לרדוף אותי, כאבים בחזה שהולכים ומחמירים (כל צד שמאל שלי כואב כל הזמן) עשיתי בדיקות, גילו חוסר נוראי בברזל, התחלתי לקחת כדורים מתאימים, יצאתי לעבוד, חזרתי להלך בין אנשים... אבל מסתבר שזה לא עבר. בהתחלה זה היה חוזר פה ושם בתדירות נמוכה יותר. הלילה זה חזר לי בגדול. כבר 3 לילות לא הצלחתי להרדם. לא שייכתי את זה למשהו מסויים, עד שהלילה כשסוף סוף נרדמתי ב-2, התעוררתי אחריי שעה, עם התקף חרדה נוראי מכל אלו שקדמו לו. אני גאה בעצמי, שלראשונה הצלחתי להרגיע את עצמי. אני משייכת את זה לעובדה שהתחלתי לעבוד על האהבה והקבלה העצמיים שלי, ואני מרגישה חזקה ומגובשת יותר, שגם אם אני לבד- יש לי את עצמי. אז לשם שינוי לא הערתי אף אחד והצלחתי להרגע איכשהו. ובכל זאת אני מפחדת לחזור לישון עכשיו. אני כל כך רוצה לדעת מה קורה לי, להגיע לשורש הבעייה ולפתור אותה... הייתי אצל פסיכולוג, אבל לצערי "נפלתי" על אחד שהיה שוכח לגמריי מי אני ובכל פעם הייתי צריכה להתחיל לספר לו הכל מההתחלה... אני רוצה ללכת, להבדק שוב פיסית ולראות בפעם האחרונה שאני בריאה, ואז להבריא את הנפש שלי ע"י טיפול אצל פסיכולוג (אחר כמובן). אני כל כך רוצה להיות מאושרת, ולאחרונה הדבר היחיד שגורם לי אושר הוא להיות בקרבת הבחור שאני אוהבת ומקווה להיות איתו, ואני שונאת שהאושר שלי תלוי בגורם חיצוני... אני לא יודעת מה לעשות, יש לי כל כך הרבה בלאגן ואני לא יודעת איפה להתחיל לסדר...... ואני מפחדת לחזור לישון.... תודה שאתם כאן בשבילי...