פחד מלהביע מחמאות וכד' בפני גברים - מדוע?
זה משהו שאני חושבת עליו תקופה מאוד ארוכה ורק עכשיו יוצא לי לפרסם
את זה כאן - כל פעם כשיצא לי להחמיא למישהו,
בקטע הכי נייטרלי ורגיל שיש - זכיתי לתגובות לא קשורות. הצד השני אשכרה
חשב שאני בקטע שלו, היא מחמיאה - בטוח שהיא בקטע שלי.
כאילו מראש הראש הגברי חושב שאם מישהי אמרה משהו נחמד - חייב להיות
שהיא רוצה אותי.
מדוע? למה זה קורה?
למה אני מגיעה למצב שאני חרדה מלהגיד למישהו שהוא נחמד/מקסים
כי אני יודעת שהוא יחשוב בכיוון מסויים מאוד?
לצערי הגעתי למצב שאני מאוד משתדלת שלא להגיד. להמנע.
אבל כמו שקרה לי היום למשל - שליח מקסים של בזק, הביא לי משהו.
חשבתי כמה שהוא מקסים ומתנהג יפה. אבל המחשבה נשארה בראש.
אין סיכוי שהייתי אומרת לו את זה, וגם לטעמי זה פחות מתאים בגלל הקוויקיות
של הסיטואציה - בא, נתן, הלך..
אבל ברצינות, אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא והאם
זה קורה גם לכם/ן/, האם יש לכם מושג למה גברים ישר(בלא מעט מהמקרים)
לוקחים מחמאות רגילות לחלוטין שאין להן כוונות רומנטיות/מיניות וכד'
לכיוון הזה.
באמת, התייאשתי בנושא אבל אמרתי ששווה לעלות זאת כאן לדיון
זה משהו שאני חושבת עליו תקופה מאוד ארוכה ורק עכשיו יוצא לי לפרסם
את זה כאן - כל פעם כשיצא לי להחמיא למישהו,
בקטע הכי נייטרלי ורגיל שיש - זכיתי לתגובות לא קשורות. הצד השני אשכרה
חשב שאני בקטע שלו, היא מחמיאה - בטוח שהיא בקטע שלי.
כאילו מראש הראש הגברי חושב שאם מישהי אמרה משהו נחמד - חייב להיות
שהיא רוצה אותי.
מדוע? למה זה קורה?
למה אני מגיעה למצב שאני חרדה מלהגיד למישהו שהוא נחמד/מקסים
כי אני יודעת שהוא יחשוב בכיוון מסויים מאוד?
לצערי הגעתי למצב שאני מאוד משתדלת שלא להגיד. להמנע.
אבל כמו שקרה לי היום למשל - שליח מקסים של בזק, הביא לי משהו.
חשבתי כמה שהוא מקסים ומתנהג יפה. אבל המחשבה נשארה בראש.
אין סיכוי שהייתי אומרת לו את זה, וגם לטעמי זה פחות מתאים בגלל הקוויקיות
של הסיטואציה - בא, נתן, הלך..
אבל ברצינות, אני אשמח לשמוע מה אתם חושבים בנושא והאם
זה קורה גם לכם/ן/, האם יש לכם מושג למה גברים ישר(בלא מעט מהמקרים)
לוקחים מחמאות רגילות לחלוטין שאין להן כוונות רומנטיות/מיניות וכד'
לכיוון הזה.
באמת, התייאשתי בנושא אבל אמרתי ששווה לעלות זאת כאן לדיון
