פחד
אתמול מצאתי לי מישהי בערב של הסילבסטר...(אנחנו כבר מכירים כמה שבועות אבל לא יצאנו רשמית) הכל טוב ויפה אבל בעצם אני כל הזמן מוטרד... יכול להיות שזה לא הפורום לשתף דברים כאלה, אבל שווה נסיון- אני מרגיש כל-כך הרבה פחדים שאני לא מצליח להתרכז בכלום. זה נשמע מוזר אבל יש לי כל-כך הרבה תירוצים שנאי ממציא לעצמי כדי להפסיק לצאת איתה אבל אני פוחד שאלו תירוצים שאני תמיד אמציא לעצמי- אולי אחד הדברים הכי קשים לי זה הלימודים. אני מרגיש שאני תובע בהם. אני מסכים שזה לא סיבה ואם רוצים מוצאים זמן. הבעיה היא שאני לא יודע כמה אני רוצה. ז"א אם הייתי רוצה אז התירוץ הזה לא היה עולה לי במחשבה בכלל. אני מריגש שאין לי זמן/חשק לצאת איתה. מעבר לזמן שלי איתה זה מטריד אותי בכל מה שאני עושה. אני לא מרוכז בכלל. דבר אחר שמטריד אותי- וזה קצת קשה לכתוב...אני בתול. בן 23. היא גדולה ממני ב3 שנים. אני מרגיש חסר אונים מולה. אני ממש מפחד מהצעד הבא אחרי הנשיקה (שכבר הייתה). סתם שאלה הכי הזויה- שאולי תוכלו איכשהו להרגיע אותי ולייעץ לי - מה עושים במצב של אימפוטצניה מפחד? זה משתק. דבר אחר זה שחברה הכי טובה שלה (דרכה הכרנו) לומדת איתי והיא אחת מהחבר'ה שאני תמיד מסתובב איתם. אני מרגיש שכבר עד עכשיו היא הייתה צלע שלישית בכל העסק הזה. אני יודע שאני יכול לבקש מזאת שאני יוצא איתה לא לשתף כלום. אבל זה צורך טבעי בדיוק כמו שאני מספר לחברים הכי טובים שלי. אני מרגיש כאילו היא תספר לה בכל מקרה (בלי כוונה) וזה מרגיש לא נעים בכלל. אני לא בטוח לגביי הבחורה בכלל. ואני יודע שגם היא לא בטוחה לגביי (כבר דברנו על זה בסמסים). אני יודע שהיא לא האחת שמפילה אותי, אבל הגיע הזמן "להתנסות בדברים חדשים"...אבל אולי מחוסר חשק/משיכה (היא נראת טוב, אבל שוב לא הפילה אותי) אני סתם עושה משהו מלאכותי שהוא לא טוב לא בשבילי ולא בשבילה.
אתמול מצאתי לי מישהי בערב של הסילבסטר...(אנחנו כבר מכירים כמה שבועות אבל לא יצאנו רשמית) הכל טוב ויפה אבל בעצם אני כל הזמן מוטרד... יכול להיות שזה לא הפורום לשתף דברים כאלה, אבל שווה נסיון- אני מרגיש כל-כך הרבה פחדים שאני לא מצליח להתרכז בכלום. זה נשמע מוזר אבל יש לי כל-כך הרבה תירוצים שנאי ממציא לעצמי כדי להפסיק לצאת איתה אבל אני פוחד שאלו תירוצים שאני תמיד אמציא לעצמי- אולי אחד הדברים הכי קשים לי זה הלימודים. אני מרגיש שאני תובע בהם. אני מסכים שזה לא סיבה ואם רוצים מוצאים זמן. הבעיה היא שאני לא יודע כמה אני רוצה. ז"א אם הייתי רוצה אז התירוץ הזה לא היה עולה לי במחשבה בכלל. אני מריגש שאין לי זמן/חשק לצאת איתה. מעבר לזמן שלי איתה זה מטריד אותי בכל מה שאני עושה. אני לא מרוכז בכלל. דבר אחר שמטריד אותי- וזה קצת קשה לכתוב...אני בתול. בן 23. היא גדולה ממני ב3 שנים. אני מרגיש חסר אונים מולה. אני ממש מפחד מהצעד הבא אחרי הנשיקה (שכבר הייתה). סתם שאלה הכי הזויה- שאולי תוכלו איכשהו להרגיע אותי ולייעץ לי - מה עושים במצב של אימפוטצניה מפחד? זה משתק. דבר אחר זה שחברה הכי טובה שלה (דרכה הכרנו) לומדת איתי והיא אחת מהחבר'ה שאני תמיד מסתובב איתם. אני מרגיש שכבר עד עכשיו היא הייתה צלע שלישית בכל העסק הזה. אני יודע שאני יכול לבקש מזאת שאני יוצא איתה לא לשתף כלום. אבל זה צורך טבעי בדיוק כמו שאני מספר לחברים הכי טובים שלי. אני מרגיש כאילו היא תספר לה בכל מקרה (בלי כוונה) וזה מרגיש לא נעים בכלל. אני לא בטוח לגביי הבחורה בכלל. ואני יודע שגם היא לא בטוחה לגביי (כבר דברנו על זה בסמסים). אני יודע שהיא לא האחת שמפילה אותי, אבל הגיע הזמן "להתנסות בדברים חדשים"...אבל אולי מחוסר חשק/משיכה (היא נראת טוב, אבל שוב לא הפילה אותי) אני סתם עושה משהו מלאכותי שהוא לא טוב לא בשבילי ולא בשבילה.