פחד

[אורנית בראל]

פחד

שלום לכולם, אני זוגתו של בראל רפי,ולהבדיל ממנו הדיבורים הפילוסופים לא מרגיעים אותי.עובדתית, אנו עוברים לרמת הגולן ואין לנו שום מקורות פרנסה כרגע. איך אני מתגברת על הפחד מפני הנורא מכל, שלא תהיה לנו עבודה ונגיע לתחתית.יש לנו שלושה ילדים, משכנתא וכו' והחלום של רמת הגולן הוא מקסים אבל צריך לחיות ממשהו.

 

[SHAR11]

מבינה את הפחד

שלום לאורנית ורפי אני ממש מבינה את הפחד שלך, אורנית. ומצד שני אם הלב מכוון אתכם לגולן, כנראה שזה הדבר הנכון עבורכם. באופן כללי אני מאמינה בשינויים הדרגתיים ולא דרמטיים, במיוחד כשיש ילדים ומחוייבויות כספיות. למה אני מתכוונת בשינוי הדרגתי? להתמקם קודם כל במחשבות בצפון, להחליט על אזור מסוים בו תגורו. להתחיל לגשש אחר מקומות תעסוקה אפשריים, לברר מקום של גני ילדים, להכיר מעט אנשים שגרים בסביבה ושיוכלו לסייע.. ככל שתבדקו יותר ותאספו יותר מידע רלוונטי לכם, כך יתמוסס הפחד ובמקביל תתגבש תמונה ברורה יותר של איך ייראו החיים שם. מה דעתך? שרון

 

[אורנית בראל]

../images/Emo42.gifלנצח את הפחד

שרון, תודה רבה. זאת הדרך שבה שבה נקטנו, וכנראה שזו הדרך הנכונה. הלב אכן מוביל אותנו והרציונאל דואג שנעשה זאת בזהירות תוך כדי הגשמת החלום. האמת שאנחנו חיים בשני מישורים: הלב וההיגיון, וכל זמן שהם מאזנים אחד את השני ומקשיבים אחד לשני אפשר להצליח. דבר אחד למדתי אסור לותר על חלומות. אורנית

 

[SHAR11]

נשמע מצויין!

אכן נשמע שאתם על דרך המלך. זה לא אומר שלא יהיו קשיים בדרך, אבל כל עוד אתם דבקים בכוון הלב ובמקביל קשובים לצרכים גשמיים כמו פרנסה, זה רק עניין של זמן עד שתגשימו את החלום. כל הכבוד על האומץ ללכת אחר הלב, מקווה שבקרוב אצלי... בהצלחה!

 

[omnes omnibus]

מוכר מניסיון -

לפני מספר שנים עברנו למצפה בגליל. גם אנו חששנו מאד מהמעבר, בגלל העבודה, אבל ממש מפתיע איך הכל הסתדר בקלות. בעלי מצא עבודה אחרי פחות מחודש, ואני מצאתי משהו קצרצר וזמני, וחצי שנה אחר כך מצאתי עבודה קבועה. את חצי השנה הראשונה הזו ניצלתי על מנת להכיר את המקום ואת האנשים וכו'. קצת נאלצנו להצטמצם, אבל בסך הכל - זה לא היה כל כך נורא. ועכשיו - נו, את מתארת לעצמך שאנחנו שמחים שלא הינחנו לחששות לקלקל לנו את החלום! שיהיה בהצלחה!