פחד

ADH2003

New member
פחד

זאת התחושה שיש בי ערב תחילת הטיפול. החלטתי לטפל בעצמי ומעצם ההחלטה אני הולכת לכיוון של שינוי. מפחיד אותי השינוי....הבטן מתהפכת....הדמעות זולגות מעצמן. מי שחווה טיפול הומאופתי אשמח עם ישתף וירגיע
 

ADH2003

New member
קוראת

ופשוט פרץ דמעות שוטף אותי. הפחד הוא לעזוב דרך ישנה. גם היא לא טובה היא דרך בה הלכתי...שנים. השינוי מפ ח י ד אותי. בא לי לצעוק ה צ י ל ו!!!!! לא רוצה שינוי!! מ פ ח ד ת!!!
 

ערני100

New member
אני אשמח אם תשתפו אותי גם

באחד המאמרים בנושא שקראתי אתמול....היה רשום שתפקידה של ההומאפטיה היא לגרום לאדם כל מיני תהליכים...ובינהם גם שינויים פיזיים. אני לא כ"כ זוכר במדוייק את מה שנכתב שם. אולי אני אמצא את זה שוב..ואז אצטט. אבל רוח הדברים היתה כזו שלמטופל יכולים לקרות כל מיני דברים במהלך הטיפול. כל מיני דברים פיזיים. ממה שהצלחתי להבין מדובר גם בכל מיני דברים של אפילו הקאות??? צריבה בעיניים??? רעד??? וכו' וכו' וכו'.... שזה מראה שהוא התנקה וכו' וכו'.. לא כ"כ הבנתי. השאלה שלי היא: במה מדובר??? אנחנו עוסקים בהיפנוזה? יש קשר בין זה לבין תיקשור?? גילגולים?? דימיון מודרך?? בכלל,כל הנושא של מיסטיקה? רוחניות? על איזה רעד ודברים פיזיים מדברים? האם הם משפיעים בחיי היום יום עם החברים שאני אמור להיות איתם בסביבת העבודה שלי?? זה קצת לא מובן לי. אשמח להסברים
 

ADH2003

New member
אני יכולה לשתף בשמחה בשלב

זה. אני עוד בשלב של אחרי ההחלטה וערב הטיפול. מרגישה פחד. כן פחד! הבטן מתהפכת, הציפורניים נקצצות בחוסר שקט. וממה אני בעצם מפחדת??? משינוי!!!! גם "לרע" (אם ניתן לכנות ככה דרך) יש לה תועלת מסויימת עבורי. ההבנה שאני לא בדרך הנכונה לא קיימת בי מהיום. המציאות מדברת בעד עצמה. נתקלתי בפורום הזה ממש במקרה ומשהו באלישוע ודרכו חדרו לי עמוק עמוק ללב. "ישנתי" על סופ"ש שלם והחלטתי שלשבת בחיבוק ידיים ולהגיד "לא טוב לי" לא יוביל אותי לשום מקום.... והגיע הזמן לעשות מעשה. הטיפול ההומאופתי מפחיד אותי בעצם "חוסר המעורבות" של המטופל כביכול. אני אגיע חמפגש עם המטפל, אספר לו "למה בעצם באתי" הוא בדרכו המקצועית יתאים לי רמדי....ואצא לדרך בניגוד לטיפול פסיכולוגי אותו עברתי יותר מפעם בחיי, הרמדי תעשה את שלה (הלוואי) ללא מעורבותי אך בהחלט עם הסכמתי. לי, שכ"כ פוחדת לאבד שליטה, זה קשה וזה מפחיד. כרגע הבטן כואבת כאילו תקעו לי סכין והאף מדמם והדמעות זולגות בכלל בלי שליטה. האמונה שיש לי אפשרות לעשות שינוי בחיי מעניינת ומאתגרת אותי ולכן לא אוותר למרות שקול פנימי צורח לי כרגע "עזבי, מה רע לך?" מקווה בכל ליבי שגם הפעם לא טעיתי וזו דרכי הנכונה.... בהצלחה לי
 
שלא יהיה לך ספק, רוב העבודה עלייך.

ואת תהי בשליטה. התרופה ההומיאופתית היא כמו מורה או נכון יותר הרצאה בנושא כלשהו שחסר לך. לכשתלמדי את השיעור הנדרש לך הכל יהיה כרגיל, רק טוב יותר. לא יצמחו לך קרניים אני מבטיח.
 

ADH2003

New member
ממממ.....

דווקא קרניים תמיד רציתי שיהיו לי..... אתה יודע? אולי אני מחכה לקסם??? ומפה בא הפחד?
 

ערני100

New member
נו..אבל אני עדיין לא מבין

אני לא מבין על מה בדיוק אתם מדברים! למה שיירד לך דם מהאף? למה שתתחילי לשלשל? למה שהבטן שלך תכאב?? אני מנסה כבר 700 הודעות להבין על מה אתם מדברים,ואני פשוט לא מצליח. האם את מדברת שהכדורים או מה שזה לא יהיה שאת אמורה לקחת יגרמו לך באופן פיזי או באופן כימי לדברים האלה?<? או שמבחינה נפשית את תרגישי תהפוכות בבטן.?? מהתרגשות...או מכל דבר אחרץ. ז"א,האם אפשר להתחיל טיפול הומאפטי ועדיין ללכת לבקר את ההורים או לצאת לדיסקוטק עם החברים בלי שהם ייראו שאתה "בטיפול"?? אני פשוט לא מבין את כל הדו שיח הזה שלכם.? מה הכוונה אף מדמם? ולמה צריך לשלשל?? מה הקטע פה?
 

ADH2003

New member
RELAX

הבטן היא מרכז הרגשות. הרגש עובד כרגע מאוד חזק ולכן אני חשה בכאבים. לא, אני לא משלשלת. למה דם מהאף? כי יש קצת מבוכה של השכל מול הרגש. אני כבר הפסקתי להתרגש.... ואתה?
 

ערני100

New member
לא..לא נרגעתי

אני עדיין בספק אם אני מתאים לכאן. גם אני עברתי טיפול פסיכולוגי,וגם אני הייתי פה ושם בדיכאונות,וגם אני יודע שתהליך טוב זה תהליך שאתה מתחיל להרגיש שינוי . אבל שינויים פיזיולוגיים ממשיים?? כמו כאבי בטן,דימום מהאף וכו'...ממש לא מתאים לי. לא בגלל שאני מפחד.אלא משום שיש מסביבי חיים. עד כמה שאפשר לאמר את זה. יש לי חברים (טוב,נגיד) יש לי משפחה,חברים לעבודה,אירועים פה ושם... אין לי בעיה לשנות את הגישה של "ערן" אבל לא רוצה את כל הסממנים החיצוניים האלה. בסה"כ רציתי לשמור על דיסקרטיות. גם כשהלכתי לפסיכולוג אז זה משהו שנשאר ביני לבין עצמי.
 

ADH2003

New member
ערני

אני עוד לפני הטיפול!!!!! במהלכו ואחריו הכל יסתדר!!!!!! אל תפחד מכל רגש שעולה....הוא ממש לגיטימי. אני אדם מוקף חברה, אני עובדת עם אנשים, זאת העבודה שלי....אין לי חשש ולו בקצת. אני אני, בטוב וברע.. אם לאחר הטיפול יצמחו לי קרניים או כל תופעה חיצונית אחרת...איידע אותך ואחסןך ממך את הבושה. לי אין חשש כזה!!! אם תסתכל לפחד בעיניים, הוא יחלוף...אני מבטיחה.
 
משיכים את החיים כרגיל ! רוקדים שרים

חיים. עובדים, מטיילים, אוכלים, משחקים ועושים את כל הדברים הרגילים והבנלים והמשעממים. בתחילת טיפול הומיאופתי תיתכן תגובה של המערכת החיסונית. זה תהליך צפוי ורצוי. התגובה יכולה להיות פיזית ו/או רגשית. שום דבר יוצא דופן או קיצוני. זה יכול להתתבטא גם בחלום. זה יכול גם לא לקרות. כל אדם מגיב בדרך אחרת ואופיינית. וזו תגובה של מערכת החיסון. אצל אנשים רגישים במיוחד כמו Adh זה קורה כבר עכשיו. לא יצמחו לך קרניים ואף אחד לא ידע כלום א לא תרצה שידעו. יש מצבים שהסביבה קולטת שהבנדם עובר משהו,וקורה שאומרים לו "בויינה אתה נראה אחרת, נשמע אחרת, ממתי אתה יוצא לרקוד, מתי הכרת אותה...". ואז ההומיאופת מקווה שתגיד " מאז שהתחלתי טיפול הומיאופתי, ואני ממליץ גם לכם..." וכדומה. אתה מתקשה להבין בגלל שהדרך שלי להסבירם היא על דרך של משלים ומטפורות, דוגמאות וכו'. חוץ מזה לאט לך, אנחנו לא ממהרים לשום מקום, הלא כך.
 
תפסיקו להפחיד את עצמכם../images/Emo178.gif

הומיאופתיה היא מיסטית בערך כמו הפחד שבדימיונכם. טיפלתי כבר באלפי בני אדם מגיל יום ועד סוף היום ולא נפגע אף אחד מהם. אז יהיה לך קצת שלשול, אז מה קרה. תראה מה שהינך מוכן לזמן לעצמך מלכתחילה. למה. תשוט איתי. אלישוע
 
הפחד מגלה לנו איפה אנו יכולים לגדול

שלום לך ! קודם כל כל הכבוד על כך שאת משתפת בכזו פתיחות ! עצם הפתיחות והמודעות שלך למה עובר עלייך זה תחילת הדרך בטיפול. זאת מניסיוני הארוך עם הומאופטיה. גם אני מטופל אצל אלישוע ואני חושב שבחרת בדרך מעמיקה מאוד. אבל את בידיים טובות. ממה שאני למדתי על פחד זה שהפחד מקיף את האני שלנו. כל פעם שאנחנו רוצים לגדול אנחנו נתקלים בפחד. וזה טבעי וזה בסדר. זה רק מסמן לנו שיש לנו כאן מקום לגדול. את יכולה לנסות ולדמיין את עצמך בריאהלאחר הטיפול. וכשאת מדמיינת לנשום נשימות עמוקות. ולהוציא נשיפות עמוקות. ולדמיין איך היית רוצה להיות. לדמיין ולנסות להיות שם. לרגע קט. ולהרחיב ולרחיב. אבל ברמת המודעות העצמית שלך נראה לי שאת בדרך הנכונה והטיפול יכול להביא אותך בדיוק לאן שאת רוצה. מה שאני גיליתי בטיפול שאני עובר, הוא שאני מגיע לאן שאני רוצה. לאן שמתאים לי מבחינת הקצב שלי. לא יותר ולא פחות, כך שאין לך מה לדאוג, את לא תהפכי לגוליבר בארץ הליליפוטים אם לא תרצי בכך. את אחרית לחייך. הרמדי רק מאפשרת לך לעשות שינוי. ובקצב שלך. הרמדי לא יכריח אותך לעשות משהו שאת לא רוצה. והיקום, אלוהים או איך שלא תרצי לקרוא לו תומך בתהליך שלך. כך שאת לא מפקירה את גורלך בידי רב מג שיתן לך את שיקוי הפלא. הרמדי הוא בדיוק מה שאת רוצה באותו רגע. כך אני רואה, מאמין וחווה את זה. את יכולה גם לבקש ממי שאת מתפללת אליו בדרך כלל (אם את מתפללת) או לבקש מעצמך לעשות את השינוי שהכי מתאים לך כת. השינוי יכול לקחת את הזמן המתאים לך בקצב שלך. אני גם חושב שקפיצות גדולות מדי הן לא טובות ולא מתאימות לנו. קפיצה גדולה זה לא תהליך של עומק. כמו שאמרתי את בידיים טובות. אז שברכת אלוהים תהיה שלוחה אלייך, ושתעברי תהליך שיעשה לך רק טוב אמן
 

ADH2003

New member
תודה רבה../images/Emo24.gif

אין לי ספק שאני בידיים טובות...הבטן אומרת נכון!!! ואגב הפחד הוא מעצמי לא מאלישוע ולא מאף אדם אחר.
 
למעלה