|פטישהוצאת הילדים מחזקת האשה-כמטרה!

העקשנית

New member
|פטישהוצאת הילדים מחזקת האשה-כמטרה!

מנסה להביא לכאן מספר כתבות שנכתבו . העניין מעסיק אותי רבות. אינני יודעת אם יהיה ניתן לעצור את התופעה. נסו לקרוא ולהגיב. הכתבות מאד ארוכות. יש גם תגובות מעניינות. אז לאן פנינו מועדות? סמדר לביא על תופעת גארדנר אסתר הרצוג-על מה קורה בישראל כתבה בIWOMEN- ושימו לב לתגובות. אהבתי את תגובתו של יהודה. והטרגדיה מירושלים-הילדים- למוסד ומשם לאבא? גם כאן כדאי לקרוא את התגובות. מישהו מיכם גדל במוסד? האם זה הפתרון? הייתם מוכנים להיות במקומם של הילדים הללו? לבינתיים-זוהי ה"קריירה שלי".
 

העקשנית

New member
קישור לכתבה על הילדים שהורחקו../images/Emo31.gif

למוסד בגלל טענה של "ניכור הורי והסתה" מצד האם . שימו לב למה שמספר האב על פקידות הסעד ודרכן לשכנע אותו לצעד הזה. שימו לב גם להתנשאות של האב-הוא הלך וראה ובדק והגיע למסקנה... הילדים היכו את האב כי כעסו עליו.מעניין למה. עכשיו הם נענשים על כך.
 

ציפי ג

New member
אני חולקת עליכן

אני מכירה ילד (היום גבר בן חמישים פלוס) שהוריו התגרשו, וסבל מהתסמונת הזו. יכול להיות שככל מודה, משתמשים בה הרבה, ושלא במידה. אבל העובדה שניתנת לאם משמורת, אינה מנתקת את האב מזכויותיו. ואם האם לא מבינה כי עליה לשתף פעולה עם האב, היא למעשה גורמת לניתוק הקשר ביניהם. האב כאן נפגש עם ילדיו פעמים בשבוע בפיקוח של תחנה ליעוץ משפחתי. כלומר אם הוא היה עוין את ילדיו, היה אפשר לראות את זה. יכול להיות שעצם אי הטבעיות של המפגשים תרמה לתחושת הניכור, אבל האב כאן עשה מאמצים אדירים לזכות באהבת ילדיו, ואילו האם לא שיתפה פעולה עם הגורמים שהיא החליטה שדעתם לא מוצאת חן בעיניה (לא שיתפה פעולה בפגישות עם פקידת הסעד וכו´). בקצרה, לא צריך ללכת תמיד לקיצוניות השניה. יש כאן מקרה עצוב מאוד של הורים לילדים גרושים, שבשל חוסר תקשורת ביניהם נפגעו הילדים . ואין לשכוח - לא האם היא העיקר, ולא האב הוא העיקר. רק הילדים.
 

העקשנית

New member
ציפי.

עדיין לא קראתי את פסק הדין. את מוכנה לספר מעט על הגבר שהזכרת או לפרט בכמה מילים למה התכוונת שהוא סובל מהתסמונת הזאת-מצד מי? מי מתנכר למי? ומהן ההשלכות? גם אצלי ישנה התנכרות במשפחה בכל מיני רבדים, ולכן אני מתעניינת בנושא הזה. אני מסכימה איתך שכאשר ניתנת משמורת לאחד ההורים-אין לצד המשמורן את הזכות לנתק את ילדיו מהצד השני.אלא אם הוא מזיק להם או פוגע בהם. כל הורה משנורן שאינו מסוגל לשתף פעולה עם ההורה השני-אולי לא צריך לקבל את המשמורת לידיו.אני כן יכולה להבין מתי האם לא יכולה לשתף איתו פעולה-במקרה שהוא היה אלים כלפיה ר/או לילדיה. ואז-אין סיכוי שהיא תוכל-גם אם תרצה-ומהעובדה הזאת פקידות הסעד בוחרות להתעלם לחלוטין(וכאן אני מדברת מתוך נסיון!)-במכוון או שלא-אבל לפי שיטת גארדנר-הכל מכוון! את מדברת על האב שנפגש עם ילדיו במסגרת ניטראלית ולא היה עויין את ילדיו-אבל-הוא היה אלים כלפי האם-והיה עויין כלפיה-ואף אחד לא התייחס לנקודה הבעייתית הזאת-שבגללה האם לא יכלה לשתף איתו פעולה-ואל תשכחי שהוא בגד בה עם מזכירתו. -ראית פעם אשה נבגדת שמסוגלת לתקשר עם בעלה הבוגד? ופקידות הסעד? גם הן מתעלמות מהמציאות. הן באות ודורשות מהאשה המוכה או הנבגדת לשתף פעולה או לנהוג כלפי האב בדרך שאינה מציאותית.וכשהאם אינה מסוגלת, ורואה שהם לא מבינים אותה, היא מפסיקה לשתף איתם פעולה-ומאותו הרגע-היא המפסידה במערכה על משמורת הילדים. האב-שרק טובתו עומדת מול עינייו-ולא טובת הילדים-(אבל יהיה לי קשה לשכנע בעובדה הזאת)עושה הכל כדי לרמוס את אשתו, ולפעמים גם את הילדים, כדי לקבל את החזקה עליהם.לפעמים הוא מצליח. לפעמים האשה נשברת ומרימה ידיים, ולפעמים -לא-ואז מגיע המקרה הזה שהמערכת מתגיית לטובת האב-על מנת לשבור את האשה והילדים. לא מדובר פה באשה שהתעללה בילדיה. מדובר פה על סכסוך בין ההורים, שהתנהל על גבם של הילדים. מישהו היה צריך לוותר למען שלומם של הילדים-אתם לא חושבים? מה היה קורה אילו האב ה"אוהב" היה מתרחק, מניח להם לנפשם, ומחכה שהרוחות יירגעו ואז מנסה ליצור את הקשר, אולי בעזרת מגשרים?
והאם והאב כן חשובים. כי הם העוגן לחיים של הילדים ושום מוסד לא יוכל להחליף אותם.
 

ציפי ג

New member
לא מכירה את העובדות עליהן כתבת

אני קראתי את פסק הדין ונושא העילה לגירושין לא עולה בו. אבל גם מדבריך עולה שהם התנכרה לאב, אבל מצאת לכך הצדקה. וההצדקה הזו אם כל הכבוד מעמידה את האם במרכז ולא את ילדיה. ישנן היום נשים רבות הנמצאות באותה סיטואציה של אשה נבגדת. האם את חושבת שעונשו של הבוגדן צריך להיות ניתוק הקשר עם ילדיו? האם את חושבת כך גם על נשים הבוגדות בבעליהן? הגבר עליו דברתי הוא בן דודה של אמי. הדוד, אביו של הגבר, היה אדם חרדי. האם לא. האם לא יכלה לסבול את אורח החיים (זכותה) והם התגרשו. במהלך כל שנות ילדותו, ובחרותו, הוסט הנער עקבית כנגד אביו. לימים, לכשנפטרה האם, לא חידש הבן את הקשר עם אביו. הוא לא נישא עד הגיעו לגיל 30++. ואז הוא התחתן עם אשה שאמרה שאין כזה דבר שלא מתיחסים לאב, וחייבים ליצור קשר עם האב, והפלא ופלא, בהעדר האם המרעילה, יצרו האב ובנו קשר מדהים שנמשך למלעה מעשור שנים, וכאשר חלה האב בא הבן לסעדו במיטת חוליו, מרחק נסיעה של שעות אחדות. את הקשר עם משפחת האב (כלומר עם אמי ובנות דודתה האחרות) גם נתקה האם, והקשר חודש לאחר הנישואין, וגם כאן למרבית הפלא הקשר נהדר. אמי מבקרת אצלו, הוא בא לשמחות שלנו. יש מציאות כזו של הורה משמורן המרעיל את הילד כנגד ההורה השני. אז מה את מציעה, שההורה השני יוותר על זכויותיו ההוריות? איך זה יפורש על ידי הילד ברבות הימים? האם לא כנטישה? ואם כך מדוע שלא תבוטל דווקא הזכות של ההורה המשמורן שמוכיח שאינו יודע לנטרל את רגשותיו, ומרעיל את הילד כנגד ההורה השני? זה לא ענין של גברים נגד נשים _בהקשר הפורומים לפמיניזם. זה ענין של איך מגשרים על פערים בעת גירושין. וזה , ד"א , הנושא עליו רמזתי בעבר. זוגות שמתגרשים והם הורים לילדים, לא תמיד מפנימים את הענין שהזוגיות הפסיקה, אבל ההורות המשותפת ממשיכה. ואם ההורה המשמורן רוצה לשלוח את הילד שלו לישיבה שחורה, וההורה השני הינו נער חופים, להורה המשמורן אין זכות דעה בלעדית. יש לשני ההורים זכות אמירה. לדעתי, ישנו מקצוע של יעוץ נישואין, אבל אין מקצוע של יעוץ גירושין, וצריך להיות כזה, שכן המחלוקות בין זוגות גרושים מעיקים על הילדים ויכולים להפוך את חייהם של ההורים לגיהנום.
 

העקשנית

New member
ציפי. תודה על הדוגמא שהבאת.../images/Emo45.gif

לגבי העילה לגירושין מהכתבה-" "הכל היה בסדר בינינו עד שנולדו הילדים", אומרת האם בראיון מביתה, בנוכחות עורך-דינה תמיר קוך, "אבל לאט-לאט התחילו גילויי אלימות נגדי. כל מה שעשיתילא היה טוב. הייתי מזיזה את הרהיטים, הוא היה צועק. הייתי מבקשת משהו, הוא היה מקלל. התחלתי לחשוד שהוא בוגד בי. הזמנתי חוקר פרטי, צילמנו אותו, והתברר שהוא שוכב עם המזכירה שלו. היום הוא נשוי לה. יש להם ילד". האב: "הכל שקר וכזב. לא צעקתי ולא קיללתי ובוודאי שלא הרמתי עליה יד. היא חולת נפש". אני יכולה להעיד שאני מכירה מקרים נוספים של התנערות האב מאשמת אלימות בטענות דומות ולכן אני נוטה דווקא להאמין לאם. ובמקרים של אלימות-אין אפשרות שלא להתנכר לאדם שפגע בך לפחות לא בשלב הראשון, וההמלצה היא גם להוציא צו הרחקה וכו´. ואכן נשים רבות שסובלות מאלימות מצד הבעל לא תמיד יודעות מה לעשות ואיך לנהוג, חלקן גם מתלבטות בגלל ש"הוא האבא של הילדים", וחלקן גם-לא רוצות להרחיקו מהם, וחלקן גם שותקות וסובלות במשך שנים! כן-שמעתי גם על מקרים כאלו-אז זה עדיף? או אולי עדיף להרים ידיים ולהשאיר לאב האלים את הילדים ולברוח?או לא לברוח-אבל אז לתת לילדים לחוות נטישה מאמא-כי זה מה שהם ירגישו. ובסוגיית הבגידה- כאשר אין אלימות-אי אפשר להשוות. ובאופן כללי-אני לא חושבת שיש זכות וגם לא רצוי לנתק קשר גם במקרה של בגידה.ולא צריך להעניש אף אחד במקרה של בגידה-כי הילדים זקוקים להוריהם, גם במקרה של בגידה. הסיפור שהבאת הוא סיפור נפלא, שנותן תקווה. במקרה הזה האשה של הבחור-הייתה בחזקת מלאך ועשתה מצווה-ולבחור היה מזל. לא כל אחד זוכה לאשה כזאת. יש מציאות כזאת של הורה משמורן המרעיל את הילד כנגד ההורה השני. ויש מציאות שגורמת לילדים להתנכר להורה הלא משמורן, ויש מציאות של הסתה סמוייה שקשה מאד להוכיח אותה, ויש התנכרות של ילדים שכועסים על ההורה ש"וויתר" או שהובס במלחמה, בגלל שהוא מבחינת הילדים ההורה הנוטש, ויש כעס גם על ההורה המסית-זה שמרחיק מהילדים את ההורה האחר. ילדים כועסים על ההורה שמרחיק מהם את ההורה האחר, אם במודע ואם לא במודע. וילדים כןעסים על ההורה הלא משמורן ש"נוטש" אותם מבחינתם.(ואני מדברת במקרים שבהם היחסים בין ההורים לא טובים) אני נמצאת בצד של ההורה החלש, זה שהסיתו נגדו-בגלוי ובמוסווה. לכן השאלות שאת שואלת הן גם השאלות שלי. ואני חיה את המציאות הזאת יום יום בקושי רב ובכאב גדול.אני טענתי שיש הסתה נגדי-ולא היו לי הכוחות להוכיח זאת. מבחינתי זאת הייתה השתלטות שלו ושל משפחתו על ילדיי-ומבחינתם-זאת הייתה אהבה לילדים ותמיכה בו. הסבתא קנתה לילדיי את הקלטת עמי ותמי-שבה האמא מתה, בזמן קריטי שבו נפרדנו, ואת הספר"שרה פשוטה וגבוהה"-שגם שם האמא מתה והאב מחפש לילדיו אשה ואמא.מבחינתי זה היה מסר סמוי, ואני נחרדתי.מבחינתם זה היה סתם ספר וקלטת לילדים. תשפטו אתם לבד. את ההרגשה שלי לא תוכלו לשנות. אני מסכימה עם מה שכתבת בנוגע לצורך בייעוץ לגירושין או להורים שבנפרד, כמו גם עם התוצאה של חיי הגיהינום כתוצאה מחוסר היכולת לתקשר. החיים מסתבר לא כלכך פשוטים וקלים. צריך לברך על מה שיש.
 
נחרדתי מהכתבה של סמדר לביא

את שמו של גארדנר הכרתי רק מעניין הפדופיליה וגילוי העריות, לא ידעתי על ההשפעה הכל כך מסיבית שיש לו על משפטי גירושין בארה"ב, ואין לי מילים לתאר כמה זה נורא בעיני. בלי ספק נושא מעניין וחשוב. אני אמשיך לקרוא בימים הקרובים,ותודה על הלינקים.
 

העקשנית

New member
רוני-לגארדנר יש השפעה גם בארץ!!!|חב

השפעה חזקה, וכאן מזה מספר שנים מנסים לחקות את ארה"ב ,בטענה שהם נאורים ומתקדמים מאיתנו-אבל שוכחים שאת התוצאות של הטעויות שהם עשו שם במשפטי הגירושין רואים רק היום-בפרספקטיבה של זמן, ולכן-במקום שכאן ילמדו ולא יעתיקו שגיאות ומודלים שגויים-כאן הולכים כמו עוורים אחרי כל שטות וגורמים נזקים גם כאן. הבאתי באמת המון חומר במרוכז, וזה גם חומר מאד קשה מבחינה רגשית מנטלית, כך שבאמת אולי ייקח זמן לעכל ולהתייחס. אני אנסה להביא דברים שלי שכתבתי בנושא. נראה-אולי זה יעזור במשהו. ייקח עוד זמן רב עד שאנו כמדינה נשמש אור לגויים.
 

העקשנית

New member
תודה לך אפרת.../images/Emo140.gif

את פסק הדין עדיין לא קראתי. אני אקרא ואתייחס. בכל מקרה-היות והייתי בסרט משלי-אני יודעת מה קורה במציאות, ועד כמה קל לעוות אותה, ועד כמה מה שנאמר בבית המשפט ונכתב בפרוטוקול או בפסקי דין יכול לכלול דברים שאינם תואמים את המציאות-דברים שמבוססים על חוות דעת שלעיתים לא נכונות. לכן-לא קראתי את פסק הדין הזה וכתבתי דברים שחשבתי באותו הרגע. את דעתי על מערכת המשפט בארץ כבר יש לי מתוך נסיוני האישי הרע. טוב שהתחילו לפרסם בפומבי את הביקורת על השופטים, אבל משום מה השופט פורת לא מופיע שם. (פרש לגימלאות?) בעניין הזה ברור שאין הסכמה מוחלטת, ושמאד קשה להחליט מי צודק, מה טוב, ואיך אם בכלל היה ניתן לנהוג אחרת.
י.
 
למעלה