Michelle VioLeT
New member
פידבק:ערב העיון שהיה אתמול..
עבר על הקהילה הטרנסג´נדרית בישראל שבוע מיוחד, מפרך אבל אני אישית חושבת שמדהים..(ולא רק בגלל האורח המדהים מבריטניה , סטיבן וויטל) גולת הכותרת היה ערב העיון המקסים שהיה אתמול באירגונה ובהנחייתה של האחת והיחידה נורה גרינברג. הערב התחיל (בזה שהוריי היקרים איחרו) בהרצאה המאוד מעניינת ומרגשת של ד"ר אילנה ברגר שבאמת שמאוד נגעה לי. ולא רק ההרצאה עצמה אלא גם בגלל השם הכל כך נכון שהיא העניקה לה. "עזבו אותי במנוחה- אל תעזבו אותי לבד". (יש לציין שאני לא זוכרת את הסדר המדויק אז סלחו לי אם אני טועה) לאחר מכן עלתה על הבמה יקירת הקהילה הטרנסג´נדרית, גילה גולדשטיין היא נתנה שואו אמיתי כמו שהיא יודעת, "לדבר אני לא יודעת, אבל עברתי מספיק בחיים שלי" ככה היא התחילה את ההרצאה הבאמת דלה במילים אבל מלאה ברגש, כנות, ישירות וכאב עצום שהסתתר מאחורי כל החיוכים והביטחון המופרז שהפגינה הגברת גולדשטיין. לאחר מכן עלתה לבמה אישה משכמה ומעלה שאני אישית מאוד אוהבת, טלי נווה גם בכמה מילים סיפרה סיפור קצר חמוד ומרגש. יש לציין שעל הבמה היו שלושה הצגות קטנות (אבל גדולות)שהפיק כתב וביים רוני אלמוג שבאמת שברו את התחושה ההרצאתית והראו גם את הצד האומנותי של הקהילה הטרנסג´נדרית במובן החיובי. ואז מתישהו באמצע עלתה לבמה מארי מלמד ,אני חושבת שאת ההרצאה שלה אני לא אשכח הרבה זמן, היא היתה אמיתית, מרגשת ומצחיקה.. כשהגיע זמנה של דיאנה לוצאטו לעלות על הבמה ולדבר נתקלה נורה ושאר הקהל בתהיות לאן נעלמה הגברת. וכמובן שנמצאה האבדה לאחר שהתנצלה לוצאטו על כך שגם לה יש צרכים פיזיולוגים, היא התחילה את ההרצאה בטענה שכל אישה היא בעצם טרנסג´נדרית ו..זהו אני חושבת כי את הרוב (עד כמה שניסיתי) לא הצלחתי להבין. ולא בגלל השפה הגבוהה או המילים הלועזיות הארוכות, אלא פשוט בלל הדיבור המהיר והאנרגטי מדי.. אחרי ההרצאה של דיאנה לוצאטו עלה לבמה האורח המיוחד מחו"ל , בן אדם שעד כמה שרציתי להכיר לא הספקתי ממש, והרגשתי די חבל אחרי ההרצאה שהוא נתן. הבן אדם הוא כמובן אחד מיקירי הקהילה הטרנסג´נדרית העולמית, בן אדם משכמו ומעלה ד"ר סטיבן וויטל. בהרצאה שלו הוא הציג ממצאים סטטיסטיים לגבי ההתיחסות של החוק, מקומות עבודה, המדינה והחברה עצמה לקהילה הטרנסג´נדרית. פשוט ללקק את האצבעות מההרצאה שהיתה אחת ההרצאות הכי מדהימות שראיתי עד היום. לאחר מכן היו כמה מילים שנתנה נתיבה מאירסון היא לא עלתה על הבמה באופן אישי אבל עדיין דאגה ששליח מתאים יעלה במקומה. ויקרא קטע שהיא כתבה. קטע שהיה באמת יפה ונוגע ללב. לפני הסוף שכבר האולם מתחיל להתרוקן אט אט עלו על הבמה(לא ביחד) טל אייזק והדראג קינג מאחת היחידות בארץ ענבל ון קרפלד שידועה גם בשם הבמה שלה "אסי מון שרי" שניהם נתנו הופעה מיוחדת ומעניינת, וזהו.. הערב הסתיים כולם חזרו הביתה (לפחות אני..) וכל מה שיש לי לומר בסיכום זה שהיה מקסים היה מעניין ומרגש(שימו לב כמה פעמים בהודעה יש את המילה הזאת מרגש) מחכה לשנה הבאה שאולי גם אני אוכל לעלות על הבמה ולשתף בכמה מילים את הקהל בסיפור שלי
נראה..
עבר על הקהילה הטרנסג´נדרית בישראל שבוע מיוחד, מפרך אבל אני אישית חושבת שמדהים..(ולא רק בגלל האורח המדהים מבריטניה , סטיבן וויטל) גולת הכותרת היה ערב העיון המקסים שהיה אתמול באירגונה ובהנחייתה של האחת והיחידה נורה גרינברג. הערב התחיל (בזה שהוריי היקרים איחרו) בהרצאה המאוד מעניינת ומרגשת של ד"ר אילנה ברגר שבאמת שמאוד נגעה לי. ולא רק ההרצאה עצמה אלא גם בגלל השם הכל כך נכון שהיא העניקה לה. "עזבו אותי במנוחה- אל תעזבו אותי לבד". (יש לציין שאני לא זוכרת את הסדר המדויק אז סלחו לי אם אני טועה) לאחר מכן עלתה על הבמה יקירת הקהילה הטרנסג´נדרית, גילה גולדשטיין היא נתנה שואו אמיתי כמו שהיא יודעת, "לדבר אני לא יודעת, אבל עברתי מספיק בחיים שלי" ככה היא התחילה את ההרצאה הבאמת דלה במילים אבל מלאה ברגש, כנות, ישירות וכאב עצום שהסתתר מאחורי כל החיוכים והביטחון המופרז שהפגינה הגברת גולדשטיין. לאחר מכן עלתה לבמה אישה משכמה ומעלה שאני אישית מאוד אוהבת, טלי נווה גם בכמה מילים סיפרה סיפור קצר חמוד ומרגש. יש לציין שעל הבמה היו שלושה הצגות קטנות (אבל גדולות)שהפיק כתב וביים רוני אלמוג שבאמת שברו את התחושה ההרצאתית והראו גם את הצד האומנותי של הקהילה הטרנסג´נדרית במובן החיובי. ואז מתישהו באמצע עלתה לבמה מארי מלמד ,אני חושבת שאת ההרצאה שלה אני לא אשכח הרבה זמן, היא היתה אמיתית, מרגשת ומצחיקה.. כשהגיע זמנה של דיאנה לוצאטו לעלות על הבמה ולדבר נתקלה נורה ושאר הקהל בתהיות לאן נעלמה הגברת. וכמובן שנמצאה האבדה לאחר שהתנצלה לוצאטו על כך שגם לה יש צרכים פיזיולוגים, היא התחילה את ההרצאה בטענה שכל אישה היא בעצם טרנסג´נדרית ו..זהו אני חושבת כי את הרוב (עד כמה שניסיתי) לא הצלחתי להבין. ולא בגלל השפה הגבוהה או המילים הלועזיות הארוכות, אלא פשוט בלל הדיבור המהיר והאנרגטי מדי.. אחרי ההרצאה של דיאנה לוצאטו עלה לבמה האורח המיוחד מחו"ל , בן אדם שעד כמה שרציתי להכיר לא הספקתי ממש, והרגשתי די חבל אחרי ההרצאה שהוא נתן. הבן אדם הוא כמובן אחד מיקירי הקהילה הטרנסג´נדרית העולמית, בן אדם משכמו ומעלה ד"ר סטיבן וויטל. בהרצאה שלו הוא הציג ממצאים סטטיסטיים לגבי ההתיחסות של החוק, מקומות עבודה, המדינה והחברה עצמה לקהילה הטרנסג´נדרית. פשוט ללקק את האצבעות מההרצאה שהיתה אחת ההרצאות הכי מדהימות שראיתי עד היום. לאחר מכן היו כמה מילים שנתנה נתיבה מאירסון היא לא עלתה על הבמה באופן אישי אבל עדיין דאגה ששליח מתאים יעלה במקומה. ויקרא קטע שהיא כתבה. קטע שהיה באמת יפה ונוגע ללב. לפני הסוף שכבר האולם מתחיל להתרוקן אט אט עלו על הבמה(לא ביחד) טל אייזק והדראג קינג מאחת היחידות בארץ ענבל ון קרפלד שידועה גם בשם הבמה שלה "אסי מון שרי" שניהם נתנו הופעה מיוחדת ומעניינת, וזהו.. הערב הסתיים כולם חזרו הביתה (לפחות אני..) וכל מה שיש לי לומר בסיכום זה שהיה מקסים היה מעניין ומרגש(שימו לב כמה פעמים בהודעה יש את המילה הזאת מרגש) מחכה לשנה הבאה שאולי גם אני אוכל לעלות על הבמה ולשתף בכמה מילים את הקהל בסיפור שלי