למרות ש...
מן הכיוון התיאולוגי אני מסתייגת מן המסקנות: פיוס עשה (או לא עשה) את מה שעשה (או לא) כשלנגד עיניו עומדת הישרדותה של הכנסיה הקתולית? ובכן, הישרדות היא ערך חשוב כשמדובר בחברות מסחריות אך לא כשהמדובר בארגון דתי. מטרתו של הארגון הדתי היא להתעלות מעל לנסיבות ולהציב דוגמא אישית. ראה ערך הנוצרים הראשונים והיהודים שמתו על קידוש השם. אך לא כך קרה. האלמנט הפרגמטי גבר על האלמנט הרוחני והכנסיה הקתולית החמיצה הזדמנות להצטייר בפרספקטיבה ההיסטורית כגורם מוסרי ולשלם על כך את המחיר. פיוס עצמו היה יכול להיות קדוש, לו בחר את הבחירות הנכונות והכנסיה היתה יכולה להדפיס עצמה בתודעה האנושית כארגון אשר מוכן להיאבק למען עקרונותיו. ישוע - המופת הנוצרי של כל הזמנים - ידע שהוא עומד להיצלב ובכל זאת צעד לקראת ייעודו. הישרדות אינה ערך עליון. השאלה היא כיצד שורדים. אגב, למיטב ידיעתי הכנסיה לא הסתירה יהודים במנזריה, אלא אימצה ילדים יהודים שרובם גודלו כקתולים בלי לדעת מה מוצאם האמיתי.
