אפשר להגיד שאלה שני מצבים של חוסר ריכוז ובלבול, אבל הם שונים מהבחינה הפסיכולוגית.
פיזור דעת מבטא בלבול תפיסתי, האדם אינו תופס את סביבתו בצורה תקינה. כלומר זה מצב של בעיה מבחינה קלינית, רפואית. שנגרם אולי בשל אירוע טראומטי.
פיזור נפש הוא מצב שבו האדם בריא ומצבו תקין מבחינה רפואית, אבל הוא אינו מרוכז בסביבה אולי כי יש לו דברים יותר חשובים לחשוב עליהם, או שהוא מפליג בדמיונות. למשל הוא נזכר באהובה ישנה שלו והוא חושב עליה, ואין לו כוח עכשיו לשטויות כמו המציאות השוטפת.
בעוד שבמקרה הראשון יש בעיה ממשית שאולי דורשת טיפול, במקרה השני אפשר להעיר את פזור הנפש הנכבד במילה או שתיים, שיחזור בטובו להתייחס אלינו.