../images/Emo101.gifאתה חייב לשנות ומייד.
אני הולכת לנסות להסביר משהו מאוד מסובך ואני אנסה לעשות את זה בקצרה. "האם ישנה בדיקה נוספת יותר מעמיקה מבדיקת C.T בה אולי ניתן לראות מה הסיבה לכאבים? " השאלה הזאת מתמצתת את התפיסה של רובנו למה כואב . הבנה טובה יותר של הנושא תעזור לך עם הפתרון. ובכן, יש להניח ששום בדיקה לא תראה למה כואב מהסיבה הפשוטה שאין בהכרח קשר בין הפגיעה הפיזית ובין כאב. תחשוב על מכה שקיבלת פעם, או נקע שהיה לך. כואב מיד.אח"כ תוך מספר ימים הכאב פוחת וחולף. יש להניח שהחבלה הפיזית כתוצאה מהתאונה החלימה וחלפה לה מזמן. בדיוק כמו בנקע או במכה. אבל אותה חבלה, שיכולה להיות לחלוטין טריויאלית, היתה הטריגר לכאב שנמשך הרבה זמן. איך זה קורה? כאשר יש נזק או סכנה לנזק לרקמות בגוף מערכת הכאב מתחילה לפעול. זו מערכת שיכולה להשתנות. יש שינויים כימיים בתחילה ,ואח"כ עלולים להיות גם שינויים מיבניים, שהופכים אותה לרגישה מידי. לכן, תנועה של הצוואר, גם אם היא לא גורמת נזק או לא מפעילה עומס על ריקמה פגועה, כואבת. אתה מבין מה אני אומרת? שכיווץ של שריר,בעוצמה רגילה , בתנועה רגילה יכולה לגרום לכאב למרות ששום דבר "רע" לא התרחש. זה כאב כמו כל כאב אחר , אבל אפשר להגיד שהוא "על ריק", "על פארש" "פול גאז בניוטרל". תבחר. למה זה קורה? מיליון סיבות. מסובך מידי בישביל הסבר בפורום כזה. כאב שהוא רק כאב.נכון קשה לקבל את זה? אבל ככה זה עובד. למה חשוב שאתה תבין את זה? כמה סיבות. כדי שתירגע- זה שכואב לא אומר שמשהו לא בסדר.לא אומר שיש נזק.לא אומר שצריך להמנע מפעילות כי היא כואבת. זה לא נעים אבל זה לא גורם לנזק. המנעות מפעילות - מסתבר ,במחקרים שנעשו בכל העולם, שהתפיסה של כאב "אם כואב משהו נפגע " מובילה להמנעות מפעילות. לא מדובר על התעמלות דווקא. מדובר בתנועה ,או חלק מתנועה, שאתה נמנע מלעשות, אפילו בלי לשים לב. מדובר בצורה שונה של פעילות בעבודה. הרבה דברים. כלומר, חלק מהבעיה, או יותר נכון העובדה שהיא נמשכת הרבה זמן, נובעת מהתגובה שלנו לכאב.התגובה הפיזית/כימית והתגובה ההתנהגותית. יופי טופי, אז מה עושים עכשיו? מתמודדים. אני מסבירה למטופלים שלי שמהשלב הזה הכל תלוי במי יותר עקשן אתה או הכאב. אתה צריך להתחיל לעבוד על עצמך כדי לשים את הכאב בצד. אל תיתן לכאב להכתיב את הפעילות שלך.כואב? אז מה ,אני אחייה עם זה ואתמודד, בסה"כ הכל בסדר.לפעמים כשאנחנו עצבנים,וצרכים להמשיך ביום שלנו,אנחנו מנסים לשים את זה בצד.לא לתת לזה להפריע לנו להמשיך.אני יודעת כמה זה מסובך אבל אנחנו עושים את זה כל הזמן.זה בערך מה שאתה צריך להתחיל לעשות. אני לא חושבת שיש איש מקצוע שיכול לעזור לך בזה. ההתמודדות היא שלך. לדעתי אתה צריך להפסיק טיפולי פיזיוטרפיה. אם הבעיה לא נפתרה עד עכשיו- זה לא הטיפול שמתאים לך.אל תלך לטיפול אחר.תנסה למצוא משהו שעוזר לך שלא מצריך התערבות של איש מקצוע. תנסה חימום,אופטלגין,משחה,תנועה מסויימת,הרפייה,מדיטציה,תפילה,בעיטה בדלת. מה שעובד בישבילך.ההתמודדות היא שלך. תחזור מיד לפעילות גופנית.תזכור, לא עשית פעילות וכאב לך. זה אומר שהשרירים שלך על הפנים.לכן מילת המפתח היא בהדרגה. תתייחס אל עצמך בעניין הזה כמו אל גרוטאה מוחלטת. תיבנה תוכנית, לבד או עם פיזיותרפיסטית, ותעמוד בה.עדיף שהתוכנית תהיה מאוד קלה בהתחלה מאשר שתהיה קשה ולא תצליח לעמוד בה.התסכול הוא אוייב שלך (נדמה לי שבשאלות שלך כבר יש תסכול וזה לא טוב).כואב בזמן הפעילות? לא נורא זה רק כאב.ספורטאים,לדוגמא, מתמודדים אם כאבים כאלו על בסיס יום יומי. הם מתמודדים (מישהו בפורום מכיר את המצב הזה, שעושים דברים קשים למרות הכאבים?). נראה לך לא לעניין הפתרון הזה? "על מה היא מדברת בכלל? את לא מבינה שמדובר בכאבים שאני לא יכול לעשות כלום? השתגעת, התעמלות? את לא מבינה שאם אני לא אלך לטיפול יותר יכאב לי?" אני מבינה. אני גם יודעת מניסיון אישי. אני גם שמעתי מאחרים. עוד בדיקה ועוד טיפול לא עזרו עד עכשיו. למה שהם יעזרו בהמשך? הפתרון שאני מציעה הוכיח את עצמו מחקרית,הוכיח את עצמו עם מטופלים שאני מכירה והוא בסה"כ לא כל כך מסובך.אז תנסה.מה יש לך להפסיד. ודבר אחרון,מאוד מאוד חשוב, הכאבים האופיינים לאחר תאונות דרכים, יכולים להמשך חודשים רבים, להציק,להטריד,להפריע . אבל בסוף הם תמיד חולפים.הסוף טוב. עכשיו "רק" תנסה לזרז אותו. בהצלחה.תדווח על ההתקדמות שלך.אולי לחלק מהמשתתפים, אנשים שעברו את מה שאתה עובר, יהיו עצות מועילות.
