פייה טובה
הרבה זמן לא ראיתי אור שמש יום אחד ידעתי שאין ברירה ואני חייב ללכת למקום שאסור היה להזכיר אפילו ברמז עד אז בית חולים פסיכיאטרי דרך מיון לשם הגעתי האחיות הסתכלו בחשדנות הם לא ידעו כמה זמן לא ראיתי אור שמש רופאה טובה אמרה לי שתשלח אותי למקום איכותי כמה שאפשר הגעתי אחרי קבלת פנים קצרה של אחות מבוגרת וחמודה נשארתי לבד קלטתי שאני בבית חולים עשרה ימים לא הרמתי את השמיכה מהראש ביום ה11 בחור אתיופי שאל אותי אם אני לפני כדורים אמרתי לו כן הוא אמר מצבך טוב התחלתי להסתובב הלכתי לראות טלויזיה ישבה שם אחת כמו שלד ראתה גלגל המזל היא לא ידעה כלום אני הכל ישבה שם עוד אישה מבוגרת כשהאשה הלכה הנערה אנורקסית קמה גם והלכה ככה זה חזר על עצמו ה סתובבתי שעות לא עשיתי כלום סבל נורא שתיקה מוחלטת ואז זה הגיע אני שוכב במיטה יום סטנדרטי אחרי שנים של חוסר תיקשור מוחלט פתאום מופיע נערה גבוהה ורזה שיער חלק ארוך צבע בלונד חום מבט חולמני משהו עם סל קש היא אמרה לי שאמא שלה אמרה שאני נראה נחמד כי חייכתי(זה קרה פעם אחת)היא היתה מאושפזת כי התגיסה לפני זמן קצר והקצין הממונה התעלל בה היא הכריחה אותי לקום מהמיטה ולקחה אותי לריפוי בעיסוק כולם ציירו ציורים וכל אחד הקדיש אותו לה מענין למה אני לא ציירתי אבל היא הקדישה את הציור לי כולם מתו מקנאה ואני הייתי בעננים היא סיפרה שבפעם הראשונה כשעלתה מישהו מבוגר הקדיש לה והיא לא ידעה מה לעשות נפרדנו לא לפני שחקרה אותי איזה מוזיקה אני אוהב אמרתי לה שלמה ארצי זה היה מזמן היא הביאה לי ווקמן למחרת ולקחה לי בגדים לכביסה בבית היא היתה כבר מטופלת יום עלינו יחד לאכול צהריים נפרדנו כליום ציפיתי שתבא יום אחד עמדנו בחוץ והגיע עוד מישהו מהמטופםלים שגדול ממני בכמה שנים וראה זוועות בלבנון כקרבי בן מיעוטים יום אחד הוא כמעט הרג אותי בהתפרצות הסבירו לי שזה הלם קרב היא חיבקה אותו והם התנשקו עמדתי בצד מיואש חשבתי שכל עולמי חרב עלי לצערי אולי בגלל התרופות ביקשתי ממנה גם והיא אמרה לא שאלתי אותה למה אותו את אוהבת היא אמרה אני לא אוהבת אותו אותך אני אוהבת והוא שמעתי עוזב בקרוב לכן נתתי לו חיבוק האמת היא צדקה אותו לא אהבה אבל הוא היה סמכותי וגדול בקיצור גבר אני לקחתי קשה ולא דיברתי איתה חוץ מתשובות נימוסיות היא ידעה אבל שתקה הגיע זמני להשתחרר (לא לפני שיצרתי איזשהו קשר עם מישהי נערה מרוסיה שלא מדברת רגיל כלומר לאט ובקושי מאד עדינה רגועה) ביום השחרור באתי לפיה ואמרתי לה אני משתחרר היא חיבקה אותי ונתנה לי 2 נשיקות לא העזתי להחזיר לה כמו ההוא לאחר מיכן נתנה לי טלפון שלה שנאבד למחרת ותמונה שתמיד נשארת הפריט האחרון שאין לי מקום בשבילו כשאני מסדר את החדר
הרבה זמן לא ראיתי אור שמש יום אחד ידעתי שאין ברירה ואני חייב ללכת למקום שאסור היה להזכיר אפילו ברמז עד אז בית חולים פסיכיאטרי דרך מיון לשם הגעתי האחיות הסתכלו בחשדנות הם לא ידעו כמה זמן לא ראיתי אור שמש רופאה טובה אמרה לי שתשלח אותי למקום איכותי כמה שאפשר הגעתי אחרי קבלת פנים קצרה של אחות מבוגרת וחמודה נשארתי לבד קלטתי שאני בבית חולים עשרה ימים לא הרמתי את השמיכה מהראש ביום ה11 בחור אתיופי שאל אותי אם אני לפני כדורים אמרתי לו כן הוא אמר מצבך טוב התחלתי להסתובב הלכתי לראות טלויזיה ישבה שם אחת כמו שלד ראתה גלגל המזל היא לא ידעה כלום אני הכל ישבה שם עוד אישה מבוגרת כשהאשה הלכה הנערה אנורקסית קמה גם והלכה ככה זה חזר על עצמו ה סתובבתי שעות לא עשיתי כלום סבל נורא שתיקה מוחלטת ואז זה הגיע אני שוכב במיטה יום סטנדרטי אחרי שנים של חוסר תיקשור מוחלט פתאום מופיע נערה גבוהה ורזה שיער חלק ארוך צבע בלונד חום מבט חולמני משהו עם סל קש היא אמרה לי שאמא שלה אמרה שאני נראה נחמד כי חייכתי(זה קרה פעם אחת)היא היתה מאושפזת כי התגיסה לפני זמן קצר והקצין הממונה התעלל בה היא הכריחה אותי לקום מהמיטה ולקחה אותי לריפוי בעיסוק כולם ציירו ציורים וכל אחד הקדיש אותו לה מענין למה אני לא ציירתי אבל היא הקדישה את הציור לי כולם מתו מקנאה ואני הייתי בעננים היא סיפרה שבפעם הראשונה כשעלתה מישהו מבוגר הקדיש לה והיא לא ידעה מה לעשות נפרדנו לא לפני שחקרה אותי איזה מוזיקה אני אוהב אמרתי לה שלמה ארצי זה היה מזמן היא הביאה לי ווקמן למחרת ולקחה לי בגדים לכביסה בבית היא היתה כבר מטופלת יום עלינו יחד לאכול צהריים נפרדנו כליום ציפיתי שתבא יום אחד עמדנו בחוץ והגיע עוד מישהו מהמטופםלים שגדול ממני בכמה שנים וראה זוועות בלבנון כקרבי בן מיעוטים יום אחד הוא כמעט הרג אותי בהתפרצות הסבירו לי שזה הלם קרב היא חיבקה אותו והם התנשקו עמדתי בצד מיואש חשבתי שכל עולמי חרב עלי לצערי אולי בגלל התרופות ביקשתי ממנה גם והיא אמרה לא שאלתי אותה למה אותו את אוהבת היא אמרה אני לא אוהבת אותו אותך אני אוהבת והוא שמעתי עוזב בקרוב לכן נתתי לו חיבוק האמת היא צדקה אותו לא אהבה אבל הוא היה סמכותי וגדול בקיצור גבר אני לקחתי קשה ולא דיברתי איתה חוץ מתשובות נימוסיות היא ידעה אבל שתקה הגיע זמני להשתחרר (לא לפני שיצרתי איזשהו קשר עם מישהי נערה מרוסיה שלא מדברת רגיל כלומר לאט ובקושי מאד עדינה רגועה) ביום השחרור באתי לפיה ואמרתי לה אני משתחרר היא חיבקה אותי ונתנה לי 2 נשיקות לא העזתי להחזיר לה כמו ההוא לאחר מיכן נתנה לי טלפון שלה שנאבד למחרת ותמונה שתמיד נשארת הפריט האחרון שאין לי מקום בשבילו כשאני מסדר את החדר
