פיי ולדון - אוטוביוגרפיה

[רוני ספיר]

פיי ולדון - אוטוביוגרפיה

תרגום מאמר של אמה ברוקס מהגרדיאן בגלריה של הארץ, על האוטוביוגרפיה של פיי ולדון - "אוטו דה פה": "המשפט "הייתי מאושרת" חוזר ומופיע בספר, בדרך כלל בלי הצדקה נראית לעין. היא היתה בת להורים גרושים כשגירושים היו חטא, היא היתה אם חד-הורית ענייה, היא היתה, עד כמה שקשה להאמין, אשתו של מנהל בית ספר שניסה להיות לה סרסור. החיים לימדו את ולדון למצוא שמחה במקומות לא מבטיחים. יצא לה שם של אשה שלא רק אומרת את דעתה אלא צועקת אותה בקולי-קולות, אבל אין לכך כל קשר לשנים הראשונות, הצנועות. מתברר שהאשה שכתבה ספרי אש וגופרית כמו "אשה-שטן" היתה במשך שנים רבות כמעט צד שלישי בסיפור חייה." "הפמיניזם, אומרת פיי ולדון, לא נתן מעולם מענה הולם לשאלת האימהות חוץ מאשר המלצה להימנע ממנה, ובמיוחד לשאלת האמהות העובדות...". הו, וזה ממשיך. מרתק, לכו לשם. מישהי קראה את "אשה שטן"?

 

[girlcott]

בטח

 

[רוני ספיר]

LOL ו..?

 

[girlcott]

ו...(את קטנונית!)

(טוב קראתי אותו דיי מזמן אבל...) ספר משעשע למדיי..עם מחאה פמניסטית ברורה כמובן. היא יוצאת נגד ערכי החברה בעזרת העובדה שהיא מאמצת אותם. אין לי סבלנות לכתוב תקציר כרגע...אז קבלו אחת באנגלית... When Ruth´s unfaithful and unappreciative husband Bobbo calls her a she-devil, she decides to appropriate that identity with a vengeance and take a different spot in the power relations of the world. She wants revenge, power, money, and "to be loved and not love in return"(49). Specifically, Ruth wants to bring about the downfall of her husband´s lover, Mary Fisher, a pretty, blonde romance novelist who lives in a tower by the sea and lacks for neither love nor money nor power. Ruth commences her elaborate revenge by burning down her own home and dumping her surly children with Mary and Bobbo. She continues on a literally shape-shifting quest in which she changes identities; gains skill, power, and money; and explores and critiques key sites of power and powerlessness in contemporary society, including the church, the law, the geriatric institution, the family home, and (above all) the bedroom. By the end of the novel, Ruth achieves all four of her goals in abundance. Her success, however, raises complex ethical questions, not only because she uses the same strategies of manipulation and cruelty of which she was a victim, but also because of the painful physical reconstruction of her body that is the tool of her victory.

 

[רוני ספיר]

../images/Emo6.gif לפעמים שווה להיות קטנונית

 

[tookmy]

לא קראתי, אבל יש סרט

נדמה לי שבכיכובה של רוזאן בר אם אני לא טועה, אותו ראיתי...