פיכס

magenta73

New member
פיכס

הייתי היום בשכונתי. ראיתי את ה"זקן שלי" - ככה אני קוראת למי שהיה לי איתו משהו לפני הפצוע האנגלי, עם בחורה אחרת. האמת, פירגנתי. אז מה אם הוא עשה לי עיניים אתמול בלילה כמו מטורף... הוא סך הכל חמוד ואני אשמח אם יהיה לו טוב. הבחורה שהוא בא איתה - היתה סבבה. ניראת טוב, ממש, מדברת סבבה, הכל. ממה שהספקתי - היא כבר "גדולה", גרושה פלוס. ואז הלכתי, ובגלל חברה שלי אחרי שעה וקצת חזרתי. כשחזרתי ראיתי אותה שפוכה על הבאר (שפוכה, חברים, לא זזה מטר, שפוכה מתה) ואותו יושב בכלל בשולחן נפרד. מדבר עם חבר'ס. ואז הוא חזר לבאר, לידה. אמרתי סבבה. סוף סוף הוא יקח אותה. אני יודעת, כי ראיתי שהיא באה איתו. כבר אז לא הבנתי למה הוא לא פשוט לקח אותה הביתה, ואז הוא מתחיל ללקק לה את הידיים/צוואר/מה שלא יהיה... עושה לה פאקינג היקים. הבחורה מעולפת, שתבינו. במקום לקחת אותה הביתה, הוא עושה לה היקים... הייתי בהלם. האמת, רציתי להקיא. וכל מה שחשבתי, בנוסף לאיכסה שראיתי זה... ומה זה אומר עלי... אני הייתי עם הבחור הזה לפחות חודש. ואז באות כל מיני בחורות, והוא מתחבק ומתנשק ומדבר... וההיא - מעולפת. והוא לא עושה סימנים של איכפת לו או של לזוז... יותר אם כבר סימנים של "אוי, מה היא מעולפת?".... ואז מידי פעם הוא חוזר ומלקק אותה. דוחה. זה היה פשוט דוחה. לפחות החזקתי את עצמי ולא אמרתי כלום, לוחמת הצדק/חופש/אמת שאני. שיחיה את חייו. אם הוא יכול לקום בבוקר ולהסתכל על עצמו במראה ולהגיד סבבה, אז אולי כנראה סבבה. אני לא פה לשנות את העולם... מה שכן הגעיל אותי הרעיון שאני הייתי איתו.
 

orrin

New member
מילת המפתח בסיפור הזה היא "היית"

ואת כבר לא מי שהיית אז, וכנראה שגם הוא. ויכול להיות שהוא לא היה כזה פעם ויכול להיות שכן- אבל את היית אחרת ולא ראית את זה. מה שמשנה זה מה את היום, מה את רואה היום..... יכולה להגיד לך שלפעמים הזמן משנה הרבה מדרך ההסתכלות שלנו על קשרים- מריבות שהובילו לסיום קשר נראות פתאום מטופשות, אנשים שהיינו איתם נראים פתאום הילדים של פרנקנשטיין וסטאלין, ואנשים שנפרדנו מהם כי לא התאימו לנו פתאום נראים לנו באור אחר. למה? כי אנחנו גדלים רוב הזמן...... או זו לפחות השאיפה....
 
למעלה